נתחיל בספויילר: טכנולוגיה לא פותרת בעיות, לפעמים היא אפילו מייצרת חדשות. ניקח לדוגמא את טכנולוגיית הגרעין אשר יכולה לשמש לרפואה, גם לאנרגיה וגם לנשק - הכל תלוי באופן בה האנושות עושה בה שימוש. כך גם טכנולוגיית AI החדשה. טכנולוגיה שהביאה עמה דברים טובים כגון: חיסכון בזמן עבודה, הנגשה של יכולות יצירתיות כמו יצירת תמונות וסרטונים, תכנות ומציאת פתרונות לנושאים מורכבים. ה-AI יכולה מביאה עמה גם סכנות ואתגרים. מנקודת מבט אקלימית - הטכנולוגיה דורשות כוח חישוב משמעותי, מה שמוביל לצריכת אנרגיה מוגברת והאצת פליטות הפחמן, היא גם דורשת שבבים והתקנים מיוחדים המיוצרים ממינרלים אשר כורים אותם בשיטות לא ברות קיימא.

מנקודת מבט חברתית - היא עלולה להגדיל את אי השוויון בין מדינות מפותחות לקהילות ללא גישה טכנולוגית, להביא לאובדן מקורות הכנסה בעקבות אוטומציות הגורמות לאובדן של מקומות עבודה, פגיעה בשוויון המגדרי כתוצאה מהנצחה של הטיות מגדריות קיימות וכמובן סכנות של הפצת פייק ניוז והתחזות. הכל שאלה של לאיזה צורך ובאיזה אופן מנצלים את הטכנולוגיה. במאמר הזה בחרנו כמה מיעדי הפיתוח בר הקיימא של האו"ם (SDGs) והסברנו אילו פריצות דרך יכול ה- AI להוביל בתחום הקיימות והאימפקט אם נדע להשתמש בו לצרכים אלו.

אפס רעב (SDG 2)
יש כבר טכנולוגיות ושיטות שעוזרות לחקלאים קטנים להגדיל את הפרודוקטיביות שלהם. בין היתר העמותות הישראליות Fair Planet והג'וינט עושים עבודה מעולה ורואים תוצאות יפות בשטח. הבינה המלאכותית עשויה להוביל למהפכה בתחום - יהיה ניתן לפתח של אפליקציות שיספקו מידע והנחיות לחקלאים בזמן אמת בשפה המקומית - החל מהשקייה ודישון ועד למכירה ונגישות למידע בשווקים. כבר היום יש אפליקציות כאלה אבל האימפקט שלהם מוגבל בגלל הקושי לתת מענה ספציפי ומהיר למגוון רחב של מקרים שחקלאים מתמודדים איתם. 

בריאות טובה (SDG 3)
בתחום הבריאות, AI כבר משפר אבחוני מחלות, ומייעל הטיפול בחולים. בין היתר AIDOC הישראלית משתמשת ב AI ע"מ לאבחן מחלות מצילומי דימות רפואי. כמו כן, קיימות אפליקציות שמנתחות נתוני מרשתות חברתיות ודוחות של בתי חולים על מנת לזהות התפרצויות מחלות ומעקב אחר התפשטותן. פלטפורמות טלרפואה הופכות את שירותי הבריאות לנגישים לקהילות מרוחקות ומוחלשות, ומשפרות את התוצאות הבריאותיות הכוללות. למשל חברת tytocare הישראלית היא שחקנית מרכזית בשוק ה"רפואה מרחוק" בארה"ב.

מהפכת ה-AI הולכת להגדיל את האימפקט בתחום הרפואה. כבר לפני יותר משנה,  ChatGPT עבר את מבחני הרפואה בארה"ב. מחקר אחר הראה שה-AI יכול להיותר יותר אמפטי מרופאים אנושיים. היכולות האלה יאפשרו פיתוחים שמגישים אבחון ואף טיפול וליווי של מטופלים ברחבי העולם. האפליקציות העתידיות יסייעו לרופאים וניתן לשער שבמקרים רבים אף יחליפו אותם, דבר שעד כה לא התאפשר. עוד מוקדם להעריך איך גופי הרגולציה יתייחסו לנושא אבל בכל מקרה יש כאן הבטחה עצומה לקהילות במדינות מתפתחות שעד כה מתנהלים ללא גישה נוחה לשירותי רפואה.

 
חינוך איכותי (SDG 4)
Open AI הדהימה את העולם עם סרטון ההדגמה של המורה הפרטי הדיגיטלי. למרות שהיכולת הזאת טרם שוחררה רשמית, הפוטנציאל ברור. כלים חינוכיים מונעי AI יכולים להתאים את חוויות הלמידה באופן אישי, ולתת מענה לצרכי התלמידים ולקצבי הלמידה האישיים. בנוסף, AI יכולה לנתח נתונים חינוכיים כדי לזהות פערים וליידע החלטות מדיניות. ישנה חברה ישראלית בשם EyeKnow AI אשר פתחה מצלמות מבוססות AI המאפשרות לניטור של פגיעות במוסדות חינוך והתראה על כך.

מים נקיים (SDG 6)
טכנולוגיות AI כבר עושות פלאים בניטור וניהול מים. החברה הישראלית KANDO למשל, פיתחה מערכת בינה מלאכותית לניטור מי ביוב שמתריעה על זיהומים בזמן אמת. בנוסף, מודלי חיזוי מסייעים בתחזיות ביקוש למים ואיתור נזילות במערכות חלוקת מים למשל החברה: AQUASMART הישראלית ,המאתרת נזילות של מים בעזרת חיישני אולטרסנד ו AI. קבוצת מחקר מהודו פרסמה מוקדם יותר השנה מאמר במגזין nature שמתאר איך מודל AI יכול להעריך את איכות המים גם כשנתוני מעבדה מלאים חסרים. לסיכום, למרות שמהפכת מודלי השפה לא מחוללת שינוי ספציפי בעולמות המים, ה-AI ה"מסורתי" כבר נותן ערך רב.

אנרגיה נקייה (SDG 7)
ה- AI, יחד עם עוד טכנולוגיות "מבוססות" כגון IoT ו-Big Data כבר מייעל ייצור, צריכה ואגירת אנרגיה והופך את רשתות החשמל לחכמות יותר. החברות הישראליות  Raycatch ו-Greeneum לדוגמא מבצעות אנליזה לייצור אנרגיה מתחדשת על מנת לייעל את התפוקה ולזהות תקלות. החברה הישראלית REPLACE משתמשת ב-AI ע"מ לעזור לייעל את ההקמה של שדות סולארים ע"ב ניתוח תמונות לווין. אחד האתגרים הגדולים בתחום האנרגיה הוא המסחר האנרגטי, במיוחד באיזורים עם שיתוף אנרגטי חוצה גבולות כמו אירופה, ובמידה רבה גם ארה"ב ההחלטה מתי למכור אנרגיה ובאיזה מחיר היא קריטית וחוסר יעילות נוכחי מביא להפסדים והסתמכות ייתר על אנרגיה מזהמת. בנושא הזה למודלי שפה עשוי להיות ייתרון משמעותי בזכות היכולת שלהם לנתח נתוני שוק ומזג אוויר בזמן אמת גם כשאלה מגיעים בפורמטים לא סטנדרטים. אמזון כבר שחררה מקרה מבחן לניהול מסחר אנרגטי בעזרת מודלי שפה ואין ספק שרוב הפיתוחים עוד לפנינו.

תעשייה, חדשנות ותשתיות (SDG 9)
פתרונות מונעי AI תומכים גם בפרקטיקות תעשייתיות ברות קיימא, ומפחיתים פסולת ופליטות. דוגמת: Conbo.ai המאפשר בעזרת AI את הגדלת הייעילות של שינוע מוצרים בנמלים וצמצום של נסועה ופליטות.

ערים וקהילות מקיימות (SDG 11)
AI מאפשרת פיתוח של ערים חכמות עם מערכות תחבורה יעילות, ניהול פסולת ושימוש באנרגיה. AI גם משפרת את התגובה והחוסן לאסונות, ומגינה על קהילות מפני סכנות טבעיות כגון מיזם בשם Sightbit אותו פיתח אדם ביסמוט ז״ל (אשר נהרג השנה במילואים בעזה).

צריכה וייצור אחראיים (SDG 12)
AI מייעלת את שרשראות האספקה, מפחיתה את הפסולת ומקדמת צריכה בת קיימא, בכך שהיא מסייעת בחיזוי ביקוש ובניהול מלאי, ומצמצם למינימום ייצור יתר ושימוש במשאבים. דוגמת: Clarifruit אשר פיתחה פלטפורמה ראשונה בעולם לבקרת איכות וניתוח נתונים לתעשיית המזון הטרי. סקר שערכה חברת  Deloitte מגלה כי 74% מהחברות הציבוריות מתכננות להשקיע בטכנולוגיות וכלים לדיווח נתוני קיימות במהלך השנה הקרובה. זאת לאחר שהחברות מבקשות לשפר את השקיפות והאחריות הסביבתית שלהן, בהתחשב בציפיות הרגולציה והמשקיעים למידע סביבתי מקיף ואמין.

שינויי אקלים (SDG 13)
AI חיונית במודלים אקלימיים וחיזוי שינויים סביבתיים. זה מסייע בניטור כריתת יערות, פליטת פחמן ואינדיקטורים סביבתיים אחרים. באמצעות אלגוריתמים מתקדמים ותמונות לוויין, מערכות AI יכולות לחזות אסונות טבע, לעקוב אחר אובדן המגוון הביולוגי ולנטר את השפעות שינויי האקלים בזמן אמת ובקנה מידה עולמי. דוגמא לכך הוא פורטל ההצפה והבצורת שפותח על ידי מרכז UNEP-DHI אשר אוסף ומתרגם נתונים זמינים לציבור ממגוון מקורות, מה שהופך אותם לנגישים לרשויות המים, ועוזר להם להפחית אסונות הקשורים למים.

שיתוף פעולה למען השגת היעדים (SDG 17)
אולי המטרה החשובה מכולן - לא ניתן להגיע לשום מטרה אחרת בלי שיתוף פעולה חוצה מגזרים (ביחד ננצח?). פה מהפכת ה-AI מורגשת ממש, ולא אנחנו לא מדברים על חיזוק שיתופי פעולה ע"י קיצור הזמן שלוקח לנו לכתוב מייל (למרות שזה גם חשוב). אנחנו מדברים על אלמנט בסיסי בשיתוף פעולה- ההקשבה, בעזרת מודלי שפה ארגונים וחברות יכולים להקשיב בקלות רבה יותר לצרכים של קהילות מסביב לעולם, לנתח אותם וגם לעקוב אחרי השינויים בצרכים לאורך זמן. אחת החברות הישראליות שמפתחת פתרונות בתחום היא רורל סנסס שעוזרת לארגונים שעובדים במדינות מתפתחות להקשיב לצרכים של קהילות, ולמדוד את האימפקט של הפעולות שלהם.

לסיכום, לצד הסיכונים, מהפכת ה- AI טומנת בחובה הזדמנויות אדירות לקידום ה- SDGs. מי יקבע האם האימפקט הכולל יהיה חיובי יותר או דווקא שלילי? ממשלות (שיקבעו את הרגולציה בתחום), חברות הענק (שיקבעו האם מוצרי ה-AI יפותחו עם הכוונה אתית) ובעיקר אנחנו - שנצרוך ונפתח אפליקציות שעושות טוב לעולם. כן - הכוח בידיים שלנו, וככל שיותר אנשים מוכשרים יצטרפו למהפכת הAI for Good כך נקבל עולם מתקדם טכנולוגית, וגם חברתית וסביבתית.

עוד ב-

אנבידיה בצרות? אלו הבעיות שהתגלו בשבבים החדשים

לכתבה המלאה

הכותבים: יאו לוי, מנכ״ל רורל סנסס, חברה המקדמת מדידה של אימפקט דרך AI, יעל גיני, מנכ״לית SDGIsrael ארגון הפועל לקידום והטמעה של היעדים לפיתוח בר קיימא בישראל