בעולם שבו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר, רשות המסים בישראל מוצאת את עצמה במרוץ מאתגר אחר הכנסות המדינה בעידן הקריפטו. הניסיון האחרון לגשר על הפער בין הכלכלה המסורתית לעולם הדיגיטלי החדש חשף את המורכבות העצומה של המשימה.

על פי פרסום בכלכליסט, רשות המסים השיקה פיילוט לגילוי רווחים מרצון, בציפייה לגרוף מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה. אולם התוצאות היו מאכזבות: רק כ-30 מיליון שקל נאספו, סכום זעום ביחס לציפיות. האתגר המרכזי נעוץ באופי הייחודי של המטבעות הדיגיטליים. בניגוד למערכת הבנקאית המסורתית, עסקאות קריפטו מתבצעות באופן מבוזר ואנונימי, מה שמקשה על מעקב ופיקוח. הבנקים, מצדם, נרתעים מלקבל כספים שמקורם בקריפטו בשל חששות הקשורים להלבנת הון ומימון טרור.

מבקר המדינה מזהיר כי תכונותיו ה"בלתי נראות" של המטבע הווירטואלי מקלות על ביצוע עבירות כלכליות. זוהי דילמה מורכבת: כיצד לאזן בין הצורך בגביית מסים לבין שמירה על חדשנות פיננסית וזכויות הפרט?

רשות המסים מנסה לפתור את הבעיה באמצעות נוהל חדש המאפשר דיווח ישיר על עסקאות קריפטו, עוקף את המערכת הבנקאית. אך גם פתרון זה מעלה שאלות: האם הוא מספיק כדי לעודד ציות מרצון? האם הוא יכול להתמודד עם המורכבות הטכנולוגית של עולם הקריפטו?

הרשות אף שקלה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לניטור עסקאות קריפטו, אך עד כה לא מימשה את התוכנית. זה מעלה שאלה מרתקת: האם הרגולטורים מסוגלים להדביק את קצב ההתפתחות הטכנולוגית?

המספרים מדברים בעד עצמם: כ-200 אלף ישראלים מחזיקים בארנקים דיגיטליים. זהו שוק עצום שטרם מוסה כראוי. האתגר הוא לא רק טכני, אלא גם תפיסתי: כיצד לגרום למחזיקי קריפטו לראות בתשלום מסים חובה אזרחית, ולא נטל שיש להתחמק ממנו?

הסיפור הזה משקף דילמה רחבה יותר של המאה ה-21: כיצד מדינות מסורתיות מתמודדות עם כלכלה גלובלית, דיגיטלית ומבוזרת? האם המודלים הישנים של גביית מסים עדיין רלוונטיים, או שמא נדרשת חשיבה מחודשת מן היסוד?

בעוד רשות המסים ממשיכה במאמציה, השאלה הגדולה נותרת פתוחה: האם ניתן לגשר על הפער בין העולם הישן לחדש, או שמא אנו עדים לתחילתו של עידן חדש בכלכלה העולמית, שבו הכללים הישנים כבר אינם תקפים? התשובה לשאלה זו עשויה לעצב לא רק את עתיד המיסוי בישראל, אלא גם את היחסים בין אזרחים למדינה בעידן הדיגיטלי.