בתום יומיים וחצי של דיונים, אישרה היום (רביעי) ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, את התקנות המעגנות מנגנוני פיצוי מוגדלים בגין נזק עקיף לישובים שנקבעו בתקנות כיישובי ספר, המוגדרים כ"מסלול האדום".

מדובר ברשימת יישובים המצויים בסמיכות לרצועת עזה או לגבול הצפוני של ישראל, שמתעדכנת מעת לעת בהתאם לשיקולים ביטחוניים. יישובי הספר זכאים למסלול אדום ופיצוי מלא בהתאם לתנאים בגין נזק עקיף, ואלה ככלל ממוקמים בגבולות של 0-7 דרום ו-0-9 צפון. לרשימה זו נוספו לאחרונה אשקלון ומבקיעים, נוכח הפגיעה המורחבת בהם בדומה לישוביי הספר. 

תביעת הפיצוי במסגרת המסלול האדום אינה מוגבלת לאופן חישוב כזה או אחר, והוא ניתן ללא מגבלת סכום פיצוי מקסימלי. לצד כך, הפיצוי ניתן במקרה של הפסקת פעילות ממושכת, והמבקש נדרש להוכיח את התרחשות הנזק העקיף, היקפו והקשר הסיבתי בינו ובין אירוע הלחימה.

לצד המסלול האדום, כוללות התקנות שלושה מסלולי פיצוי ב"מסלול הירוק": "מסלול מחזורים", "מסלול שכר עבודה" ו-"מסלול חקלאים", בהתאם לתנאים שנקבעו, ולהם זכאים יתר הישובים הנכללים בתקנות, שספגו נזק מוגדל יותר מיתר הישובים בארץ, בהתאם להנחיות גופי הביטחון, להם זכאים ככלל ישובים הממוקמים עד 40 קילומטר מגדר הגבול עם עזה בדרום בהתאם להנחיות פיקוד העורף, ולישובים במיקומים רגישים בצפון, בהתאם להנחיות פיקוד צפון. ישובים אלה הוגדרו כ"ישובי אזור מיוחד". פיצויים לפי מסלולים אלה לרוב, נדיבים יותר מהמסלול אשר נקבע למתן פיצויים בשאר הארץ לפי חוק הסיוע הכלכלי. 

על ישובי ה"אזור המיוחד" נמנים מספר ישובים בחלק הצפוני של הגליל העליון, באזור המשתרע לאורך גבולה של ישראל עם לבנון, וכן  יישובי רמת הגולן נמצאים בסכנה מיוחדת בשל הקרבה לגבול ישראל מצפון וקיבלו הנחיות מיוחדות ליישובי רמת הגולן וקו העימות, אשר הגבילו את הפעילות הכלכלית ביישובי קו העימות. בדרום האזורים הרלוונטיים לתקנות הינם עוטף עזה (שרובם, ככולם, נכללים כאמור בהגדרת ישוב ספר וזכאים למסלול האדום), מערב הנגב, מרכז הנגב, מערב לכיש ולכיש, כפי שאלו מוגדרים בהנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף.

בין השאר, נכללות באזור המיוחד הערים נהריה, באר שבע ואשדוד, נתיבות ואופקים. לדרישת הוועדה נבחן שוב מצבם של מספר ישובים דרוזים אשר הישובים הסמוכים להם נכללו במסגרת כך, ונמצא כי נוכח הפעילות הצבאית באזורם והפגיעה בעסקים בהם, זכאים גם הם להיכנס לרשימה. האמור הוא בישובים כסרא סמיע, ינואח, ג'ת ובית ג׳אן. כאשר במסגרת הבחינה נמצאו כי זכאים גם הישובים יסוד המעלה ושדה אליעזר. (פירוט בהמשך ההודעה). 

התקופה שנקבעה הינה מה-7 באוקטובר 2023 עד 31 באוקטובר 2023. במהלך הדיונים עלו קריאות מצד חברי הוועדה להאריך את התקופה, באוצר הסביר כי נוכח כך שבכל מבצעי המלחמה הקודמים הביאו את התקנות בדיעבד ולא מראש, בתום חודש נובמבר, לאחר שיצטבר מספיק מידע לגבי ההתנהלות בחודש נובמבר, יובאו תקנות המשך לעניין חודש זה. הפיצוי לעניין האזורים המיוחדים יינתן במתווי "מסלול מחזורים", "מסלול שכר עבודה" ו-"מסלול חקלאים", להם יהיו זכאים ישוביי הספר ככל שיעדיפו זאת על פני המסלול האדום:

מסלול מחזורים - מתווה לפיצוי עסקים הממוקמים באזור המיוחד בגין אובדן הרווחים המחושב בהתאם לירידה במחזור עסקאותיהם. הפיצוי מחושב על בסיס אובדן הרווח של העסק, בהתאם לירידת המחזורים שלו בתקופת הלחימה ביחס לתקופת הבסיס, במגבלת תקרת פיצוי של 2,500,000 שקל לעוסק. הפיצוי יינתן לגבי תקופת הדיווח של הניזוק על אוקטובר 2023 ככל שבתקופה האמורה הייתה ירידה במחזור העסקאות של העוסק, ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2022, הוא יהיה זכאי לפיצוי בהתאם למסלול המחזורים. 

המתווה כולל התאמות בנוסחת הפיצוי לעסקים אשר החלו את פעילותם לאחר תחילת תקופת הבסיס, עוסקים פטורים, עוסקים המדווחים למעיימ מדי חודשיים, מוסד ציבורי ואיחוד עוסקים. במסגרת מסלול זה הוכלל לדרישת הוועדה גם קבלן כוח אדם, בהגבלת אחוז הזכאות, כאשר בתקנות המקוריות הדבר לא נכלל.

מסלול שכר עבודה – מתווה לפיצוי עסקים בגין אובדן שכר עבודה המשולם לעובדים המתגוררים באזור המיוחד. לדרישת ועדת הכספים הועלה הסכום היומי ל-520 ₪ ליום עבודה לכל עובד, במקום 500 ₪ בהצעת התקנות במקור. הפיצוי יינתן בגין היעדרות עובד המועסק במוסד חינוך שנסגר על פי הנחיות פיקוד העורף או בשל איסור התקהלות וכן היעדרות עובד אשר נדרש להשגיח על ילד שטרם מלאו לו 14 ומוסד החינוך בו הוא לומד נסגר בשל המצב הביטחוני, או שהעובד הינו אדם עם מוגבלות או שהוא בן משפחה המשגיח על ילד עם מוגבלות, פיזית או קוגניטיבית. בתחילה קבוע התקנות כי הדבר יהיה נכון רק להורה שמשגיח על ילד עם מוגבלות, וההקלה הורחבה לכל בן משפחה משגיח לדרישת הוועדה. כן נקבע לדרישת הוועדה כי הורים עובדים, תושבי ישוב שפונה בהתאם להחלטות הממשלה, אינם צריכים לעמוד בתנאים הנ"ל. כך גם סוכם שינהג לגבי הורה בעיר אשקלון, למרות שזו פונתה חלקית. כן נקבע לדרישת הוועדה כי הפיצוי ינתן גם לעצמאי שעסקו מחוץ לאזור המיוחד. 

מסלול חקלאים - בשל מאפיינים שונים של ענף החקלאות, כמו גם העונתיות והתנודתיות הקיימת בענף, נמצא כי חישוב לפי מסלול מחזורים לפרק זמן של חודש או חודשיים לא יוכל לבטא את הנזק הממשי שנגרם לחקלאים, וייצור עיוות,  לכן נקבע מסלול נפרד לחקלאים אשר בו יוכלו לקבל פיצוי כתחליף למסלול המחזורים: החקלאים יכולים לתבוע פיצויים בהתאם לנזק הממשי שנגרם להם מהלחימה,במסלול הדומה במהותו למסלול האדום וזאת עד למרחק של 7 עד 20 קילומטרים מגבול עזה, בתקרה של 3 מיליון שקל.

לצד כך נקבע לדרישת הוועדה גם מסלול פיצוי ירוק לחקלאות במרחק של 20 עד 40 קילומטר מגבול עזה, עם מקדם פיצוי מוגדל של 1.3. כאשר גם עסקי חקלאות הזכאים למסלול האדום או למסלול הדומה לו, בטווח של 0 עד 20 מהגבול, יכולים לבחור במסלול זה במידה וירצו. הפיצוי בכל המתווים יינתן אך ורק בגין נזק אשר נגרם כתוצאה מאירועי לחימה, תנאי הכרחי לפיצוי הוא תשלום שכר עבודה לעובד בימי הלחימה. בנוסף לדרישת הוועדה הוארכה תקופת הגשת התביעות לכלל המסלולים ל-4 חודשים במקום 3 בלבד במקור. 

בפתח הדיון התייחס יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני להכללת הישובים הדרוזים: "אני סברתי שאין אפשרות לסבול את הדבר שישובים יהודים בפנים בתוך המתווה וישובים דרוזים הצמודים להם מחוץ למתווה, דיברנו עם פיקוד העורף ובעיקר פיקוד צפון, הבאנו על דעת החברים את מה שאמרו רוב החברים. אני שמח שהם בדקו את זה ויש להם תוכנית חדשה, לפי הישובים הדרוזים בפנים, גם כסרא סמיע ינואח ג'ת ובית ג׳אן. אין פסיק שלא דנו בו בתקנות האלה, אישרנו את הישובים הדרוזים וגם הגדלנו את הפיצויים לחקלאים".  

סמנכ"ל משרד  האוצר, יוראי מצלאוי התייחס גם הוא לעניין: "בהמשך לדיונים שהיו פה ולניסיונות לפתור את האירוע, אחרי שיח עם פיקוד צפון, אתמול בלילה קיבלנו נתונים שמקבילים את מצב הישובים לקריטריונים של פיקוד צפון. הבחינה הייתה ב-2 שלבים מה חל על הישובים האלה ומה חל על המרחב כולו, האם יש עוד ישובים שנכנסים. זה שהיית כוחות או הנחיה מרחבית שהשליכה על האזור הרלוונטי". 

עוד הוסיף: "בבדיקה עולה שנפרסו סוללות ארטילריה במרחב הזה, בסמוך לישובים האלה, הסמיכות האלה של הסוללות פעילות שיורות, והרעש כבד, בבית ג'אן הרעש בתוך הישוב, אזור התעשייה קסם נמצא ממש בין הישובים, ויש שם תנועה ערה של כוחות צבא בכל חודש אוקטובר, וישנם סגירות צירים בסמוך לישובים האלה, דבר שהקשה על העבודה השותפת של העסקים והגישה לישובים האלה ולישובים נוספים. בדקנו איפה יש סוללות נוספות כדי לבדוק את השלכות הרוחב, והאם הישובים האלה מיוחדים. יש סוללה נוספת פעילה ביסוד המעלה ושדה אליעזר, ולכן גם לשני הישובים האלה יכללו גם הם, בנוסף גם חסימות הכבישים רלוונטיות לישובים האלה. המבחן הוא האם הסוללות פעילות, יש סוללות בישובים נוספים שאינן פעילות, ואין השפעה של חסימת צירים או שהיית כוחות באזורים של הישובים האחרים. נוכחות של כוחות ארטילריים, סמיכות של הסוללות לישובים, והעובדה שהסוללות היו פעילות לאורך רובו המוחלט של חודש אוקטובר, ושהייתה כוחות נוספים, סגירת כבישים, מראה שהייתה השפעה משמעותית של הנוכחות הצבאית על התנהלות הישובים האלה, וההתנהלות הכלכלית שלהם". 

במהלך הדיונים עלו דרישות מצד יישובי אשכול, שער הנגב, שדות נגב, חוף אשקלון ומועצות נוספות בדרום כי במועצות בהן חלק מהישובים נמנים על יישובי הספר, יחשבו כלל הישובים כיישובי ספר, הזכאים למסלול האדום. אך למרות העלאת הנושא מצד הוועדה באוצר לא אישרו את הכללתם במהלך הדיון היום עלה הנושא שוב, ונציג האוצר הסביר כי הממשלה התנגדה לכך וכי לבקשת הוועדה הדברים יבחנו שוב, והדגיש כי הזכאות נקבעת על פי הנחיות הצבא בלבד.

גדי ירקוני, ראש מועצת אשכול מחה נוכח אי הכללתם במסלול זה, וקרא שלא לאשר את התקנות ללא יישובי אשכול: "לאוצר לא אכפת מה קרה ב-7 באוקטובר, אם הוא לא מכניס את הישובים. אני נשאר עם הרכב שלי פה בירושלים עד שהשר יכניס את כל אשכול, עד שהשר ישנה את דעתו, זה מה שהתחייבתי וזה מה שאעשה

לאחר דין ודברים סיכמה הוועדה בהסכמת סמנכ"ל משרד האוצר, כי במסגרת בחינת תקנות לחדשות נובמבר, תעשה בחינה גם לעניין זכאות רטרואקטיבית לעניין ישובים אלה לחודש אוקטובר, לאור הקריטריונים שנבחנו לעניין יתר הישובים. יו"ר הוועדה הוסיף כי במידה ואלה לא יכללו, התקציב יועבר אליהם בצורת מענק.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "נעשה ישיבה על הישובים האלה בשבוע הבא, הם לדעתנו צריכים להיות בפנים, בכל מקרה צריכים לבוא לפה עם תקנות לנובמבר, אם ימצאו שהם זכאים לפי הקריטריונים של האוצר, זה יחול רטרואקטיבית לאוקטובר, במידה ותהייה בעיה נביא את זה בצורה של מענק לרשויות".

עוד ב-

האוצר משנה את מתווה הפיצויים: "הצלחנו למצוא פתרון"

לכתבה המלאה

לצד אלה ולאור טענות ערים, דוגמת ראשון לציון שהינן מטווחות באופן משמעותי ואינן נכללות בתקנות הפיצויים המחורבים, ציין יו"ר הוועדה כי יפנה לאוצר בדבר תקציב מיוחד לישובים בהם היו נפילות בשיעור גבוה. כן עלה במהלך הדיונים עניינה של העיר אילת, ופגיעה נרחבת בעסקים בה, כאשר התקנות אינן נותנות מענה למצבה. באוצר ציינו כי הועברו 8 מיליון ₪ לעיר כעיר קולטת, וכי יועברו אליה עוד 4 מיליון ₪ היום. כן ציינה הוועדה כי לעניין העיר, בכוונתה לקדם מתווה ייחודי שידון בנפרד.