זה מתחיל במנות החג המהודרות, ממשיך למנגלים בצהרי החג ובחול המועד. בשבועות הקרובים נשב הרבה מסביב לשולחן, ובהרבה משולחנות החג יוגשו מנות בשר חגיגיות. כמה עובדות מעניינות על הרגלי הצריכה שלנו, ואיפה אנחנו ממוקמים ביחס לעולם?

לפי נתוני משרד החקלאות, בשבוע הקניות לקראת ראש השנה, נצפית עלייה בביקוש ובצריכה של כ-79% בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק בשאר ימות השנה. 

האספקה הממוצעת הישראלית לנפש בשנת 2022 עמדה על כ-20.9 ק"ג בשר בקר (טרי וקפוא). בשנת 2022 נאמד היצע הבשר בכ-196 אלף טון בשר. את הבשר שנצרך בישראל ניתן לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות: בשר טרי שנשחט בישראל (39%), בשר מצונן מייבוא (15%) ובשר קפוא מייבוא (46%), שני האחרונים מגיעים לישראל לאחר שחיטה בחו"ל.

בשנים האחרונות נערכו מספר רפורמות לטובת הגדלת היקפי היבוא של בשר שחוט לישראל. האחת, פתיחת ייבוא בשר טרי ומצונן ממדינות נוספות באירופה לישראל, כדוגמת פולין ואירלנד. הרפורמה השנייה היא הארכת חיי המדף של הבשר הטרי המצונן המאפשר ייבוא ממדינות רחוקות, והאחרונה, החלה במחצית השנייה של שנת 2022, בה הוסר כליל המכס על ייבוא בשר מצונן. 

לעומת ישראל, בה ממוצע הצריכה השנתי עומד על 20.9 ק"ג, ממוצע הצריכה במדינות ה- OECD עומד על 14.2 ק"ג לנפש בלבד. המדינה המובילה בצריכת בשר הבקר היא ארגנטינה, עם 36.9 ק"ג לנפש, במקום השני נמצאת ארה"ב עם 25.3 ק"ג לנפש, ובמקום השלישי ברזיל עם 24.6 ק"ג לנפש.

בגזרת העופות, הצריכה המקומית היא בין הגבוהות בעולם, ועומדת על כ-47 ק"ג לנפש בשנה. כיום, בענף העוף המקומי (פטם) פועלים כ-500 מגדלים. לפי ניתוח נתוני מכירות ברשתות השיווק בשנת 2022, בשבוע הקניות לקראת ראש השנה, צריכת העוף עולה בכ-51% לעומת שבוע ממוצע בשאר ימות השנה. 

מממוצע המדינות המפותחות, נאמד בכ-32 ק"ג לנפש בשנה על פי נתוני ה-OECD. למרות זאת, צריכת העוף לנפש במדינות המפותחות גבוהה יותר מהממוצע העולמי בצריכת בשר, שעומד על 14.9 ק"ג לנפש בשנה בלבד. את המקום הראשון בצריכת העוף מבין כל מדינות העולם חולקות ארה"ב ומלזיה, בהן צריכת העוף לנפש בשנה היא כ-50 ק"ג.

עוד ב-

מהפך בשוק העופות? כשרות מהודרת ראשונה ליצרנית העוף המתורבת

לכתבה המלאה