על פי הדוח של בנק ישראל הסוקר את התפתחות שער החליפין, התחזקות השקל במהלך הרבעון הרביעי של 2020 מול הדולר נאמדת בשיעור של כ-6.6%, זאת בהמשך למגמה ארוכת הטווח. במקביל, התחזק השקל מול האירו בשיעור של כ-2%.

מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, התחזק השקל ב- 3.4%, בהמשך למגמה ארוכת הטווח. במהלך הרביע נחלש הדולר מול המטבעות העיקריים, ובכללם האירו (4.6%), הפאונד הבריטי (6.2%), והיין היפני (2.5%), בהמשך להיחלשותו מול מטבעות אלה ברבעון הקודם.

תנודתיות שע"ח – ירידה בסטיית התקן בפועל במקביל לעלייה קלה בסטיית התקן הגלומה: סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – ירדה במהלך הרביע הרביעי של 2020 לרמה ממוצעת של 4.6%, זאת בהמשך לירידה הרביע הקודם.

סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – עלתה מעט במהלך הרביע, ורמתה הממוצעת עמדה על כ-6.3%. רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עמדה במהלך הרביע על 10.8%. רמתה הממוצעת של סטיית תקן זו בשווקים מפותחים עמדה במהלך הרביע על 7.7%, ירידה של 0.5 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם.

פעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח                          

רוב המגזרים המשיכו להתנהל בהתאם למגמה ברביע השלישי – הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) מכרו מט"ח נטו בסך של כ-5.2 מיליארד דולר; תושבי חוץ הגדילו את המכירות נטו להיקף של כ-6.2 מיליארדי דולרים. מנגד, המגזר העסקי המשיך לרכוש מט"ח נטו בהיקף של כ-1.8 מיליארד דולר.

נפח המסחר היומי הממוצע ירד במהלך הרביע בכ-14% לרמה של כ-6.8 מיליארדי דולרים, כאשר עיקר הירידה נובעת מירידה בנפח המסחר היומי בעסקאות החלף. חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל  (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) ירד בכ- 2.2 נקודות האחוז ועמד בסוף הרביע השלישי על כ- 41%.