ועדת הכלכלה של הכנסת צפויה להתכנס מחר, יום שני, ה-2 בדצמבר 2024, לדון בקיצוץ הצפוי בתקציב משרד החקלאות ובשלכותיו על החקלאות המקומית. במסגרת המתווה שהציע משרד האוצר, ישנה דרישה לסגור את שירותי ההדרכה והמקצוע לחקלאים (שה"מ) ולהפחית את התקציבים המיועדים להשקעות בצמיחה ולתמיכה במאמצי מחקר ופיתוח חקלאי.

ההנהגה החקלאית, בראשות יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, ומזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, הביעה דאגה מהמהלכים המוצעים. לדבריהם, קיצוץ בתקציב משרד החקלאות בתקופה רגישה זו הוא "אבסורד" ועתה, יותר מתמיד, יש להשקיע בחקלאות הישראלית ולא לפגוע בה. "החקלאות הישראלית ממלאת תפקיד קריטי בהבטחת ביטחון המזון, וכשאנחנו עומדים מול אתגרים לאומיים, חיוני שתהיה חקלאות חזקה ויעילה. דווקא עכשיו אנחנו צריכים לחזק את הענף, לא לפגוע בו", אמרו השניים.

הקיצוץ הצפוי הוא אחד הנושאים המרכזיים שמטרידים את ראשי הענף. שה"מ אחראית על מתן שירותי הדרכה מקצועית לחקלאים, וכוללת תוכניות הכשרה המבוססות על ידע מדעי וחדשנות טכנולוגית. אם הקיצוץ ייצא לפועל, הדבר יביא לירידה במענה המקצועי לחקלאים ויקשה עליהם להתעדכן בשיטות ובטכנולוגיות חדשות שיכולות לשפר את תהליכי הייצור.

ההנהגה החקלאית מציינת כי השפעת סגירת שה"מ תהיה נרחבת וכוללת גם פגיעה ביכולת החקלאים להתמודד עם אתגרים חדשים, כולל מצבי חירום כמו רעב וחרמות בין-לאומיים. במקום שאלה יקבלו תמיכה שוטפת מצד הגורמים המוסמכים והמדעיים, החקלאים עלולים למצוא את עצמם נזקקים להדרכה פרטית יקרה יותר, שתפגע ביכולתם לנהל את המשק בצורה יעילה. מעבר לכך, סגירת שה"מ תוביל לפגיעה ישירה בחקלאים, אשר לא יזכו להדרכה מקצועית מתאימה במצבים קריטיים.

בנוסף, הקיצוץ בתקציב התמיכה בהשקעות לצמיחה עלול להשפיע על היכולת של חקלאים להשקיע בשדרוג הציוד וביישום טכנולוגיות חדשות, אשר תורמות לגידול ולייעול הייצור החקלאי. אם לא יתבצעו השקעות אלה, סביר להניח שהחקלאות המקומית תהיה חשופה לירידה בתפוקות, ואף תתקשה להתחרות בשוק הגלובלי.

הנהגת התאחדות חקלאי ישראל קוראת לחברי ועדת הכלכלה וליו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, לפעול בצורה החלטית ולמנוע את הקיצוץ בתקציב משרד החקלאות. "החקלאות הישראלית היא לא רק ענף כלכלי, היא עמוד תווך בביטחון הלאומי שלנו. אנחנו פונים לכלל מקבלי ההחלטות, ומבקשים מהם להבין את המשמעות האמיתית של קיצוץ במשרד החקלאות – פגיעה ישירה במזון שלנו וביכולת שלנו להתגונן מפני משברים", סיכמו יפרח ודורמן.

ההסתייגות מהקיצוץ לא מגיעה רק מהנהגת החקלאים, אלא גם ממומחים בתעשייה החקלאית, המצביעים על העובדה שהחקלאות הישראלית ניצבת כיום בפני אתגרים גדולים – כמו השפעת השינויים האקלימיים, הצורך בהשקעות מתקדמות וביישום פתרונות טכנולוגיים לשיפור הפריון, ותחזוקה שוטפת של משאבי טבע מוגבלים. כל פגיעה במערכת ההדרכה, המחקר והפיתוח עלולה להחמיר את המצב ולהעמיק את הקשיים שעומדים בפני החקלאים.

עוד ב-

משרד החקלאות: בעקבות המצב זה המוצר שהולכים לייבא

לכתבה המלאה

ההנהגה החקלאית לא מסתפקת בהצהרות ומחויבת להיאבק מול הגורמים הממשלתיים והכנסתיים, במטרה לשמור על חקלאות בריאה ומשגשגת בישראל, שתוכל להבטיח עתיד טוב יותר לביטחון המזון של המדינה.