בתפנית מפתיעה בחוק ההסדרים, הממשלה מציעה רפורמה מקיפה במערכת הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות בישראל. ההצעה החדשה קובעת מינימום גבייה של 223 שקל לדמי ביטוח לאומי ו-127 שקל לדמי ביטוח בריאות, צעד שצפוי להשפיע דרמטית על בעלי הכנסות נמוכות, סטודנטים ותלמידי ישיבות.

על פי כלכליסט, משמעות השינוי היא תוספת של אלפי שקלים בשנה לעובדים מעוטי יכולת ותלמידים, כאשר ההכנסה הצפויה למדינה מוערכת ב-660 מיליון שקל ב-2025 ו-2.13 מיליארד שקל ב-2026. הרפורמה המוצעת מהווה שינוי משמעותי מהמצב הנוכחי, שבו דמי הביטוח הלאומי למבוטח שאינו עובד עומדים על 203 שקל, ותלמידים באקדמיה ובישיבות משלמים רק 145 שקל לחודש.

ההצעה החדשה לא רק מעלה את הסכומים הללו, אלא גם קובעת אותם כרף מינימום אחיד לכל המבוטחים, כולל שכירים ועצמאים בעלי הכנסות נמוכות. בסך הכל, הסכום המינימלי המשולב של ביטוח לאומי ומס בריאות צפוי להגיע לכ-350 שקל בחודש.

הממשלה מנמקת את המהלך ברצון "לצמצם את הפערים" בין היקף תשלומי הביטוח של עובדים ולא עובדים, ולהגדיל את חלקם של האחרונים בעלות הביטוח שלהם. אולם, הצעה זו מעוררת ביקורת נוקבת מצד האופוזיציה, שרואה בה פגיעה ישירה במעמד הביניים והנמוך. ח"כ נעמה לזימי מהעבודה מכנה את המהלך "טירוף הדעת", בעוד ח"כ אביגדור ליברמן קורא לממשלה לקצץ תחילה במשרדים מיותרים לפני שהיא "מכניסה את היד לכיס של האזרחים".

עוד ב-

בדקו בתלוש השכר שלכם: המשכורות בישראל מזנקות ב-6%

לכתבה המלאה

השלכות הרפורמה המוצעת עלולות להיות נרחבות ומשמעותיות. מעבר לפגיעה הכלכלית המיידית באוכלוסיות החלשות, ישנו חשש כי המהלך יעמיק את אי השוויון החברתי ויקשה עוד יותר על אלו המתמודדים כבר עם יוקר המחיה. מנגד, התומכים ברפורמה עשויים לטעון כי היא תתרום לחיזוק מערכת הביטוח הלאומי ותבטיח את יציבותה לטווח ארוך. ככל שהדיון הציבורי בנושא יתפתח, צפוי כי ההשלכות החברתיות והכלכליות של הרפורמה המוצעת יעמדו במרכז השיח הלאומי בישראל בחודשים הקרובים.