ד"ר יונתן בצלאל, המפקח על המחירים וסמנכ"ל התקציבים במשרד הכלכלה והתעשייה, במאמר מיוחד ל-ice על הפיקוח על המחירים: כלי בולשביקי או אמצעי לגיטימי למלחמה ביוקר המחיה?

"יקר פה מאוד....זו אינה רק תחושת בטן, ארגון ה-OECD קובע – ישראל במקום הראשון במדד רמת המחירים), 38% מעל רמת המחירים הממוצעת במדינות החברות בארגון. 2024 - ישראל היא עדיין מדינת אי. ללא קשרים כלכליים משמעותיים עם שכנותיה, שווקים משמעותיים מתאפיינים בריכוזיות גבוהה ותחרות מוגבלת, מוצרים רבים בסל הצריכה מיוצרים או מיובאים על ידי גורמים המחזיקים ביותר מ-50% מהשוק בתחומם.

שוק ריכוזי עשוי להביא לניצול הצרכנים כ"קהל שבוי", המתבטא בהעלאות מחירים שרירותיות ובלתי מוצדקות. דוחות משרד האוצר אכן הצביעו על רווחיות חריגה בקרב חברות המזון והטואלטיקה. עובדה זו, יחד עם הנתונים המצביעים על רמת שכר נמוכה בישראל - 17.3% מתחת לרמת השכר הממוצעת במדינות ה-OECD, מצריכה התייחסות ממשלתית. 

הכלים לטיפול ביוקר המחיה ידועים - פתיחת המשק לתחרות על ידי הסרת חסמים, עידוד תחרות באמצעות הקלות על היבוא, הקלות בתקינה, מכסות יבוא המקלות או פוטרות לחלוטין ממסים וכיו'. לכלים אלה לוקח זמן לפעול, לעיתים שנה, חמש שנים או אפילו עשור. 

ישנם כלים נוספים בהם נעשה שימוש גם בכלכלות מפותחות בעולם, בהם מע"מ דיפרנציאלי או מתן סובסידיות, אך להם משרד האוצר מתנגד כי אלו פוגעים ברעיון המסדר שלו - צמצום ההוצאה הממשלתית והגדלת הכנסות המדינה (מגביית מסים). אחד הכלים הרגולטוריים הינו פיקוח על מחירים. על מנת שנוכל לענות על שאלת הלגיטימיות של כלי זה, חשוב להבין מהו "חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים".

החוק מתייחס ל-3 רמות פיקוח: פיקוח "הדוק מחמיר": מנגנון המאפשר לשרים (שר האוצר והשר במשרד הרלוונטי) לקבוע את מחירו של מוצר מסוים, את השיעור בו ניתן יהיה להעלות או להוריד את מחירו ואף את הרווח המרבי שניתן יהיה להפיק מאותו מוצר. 

פיקוח "הדוק": קביעת מחיר בסיס למוצר מסוים במצב של: הכרזת מונופול, ריכוזיות בשוק, היעדר תחרות, או אם ניתנת לגביו תמיכה מתקציב המדינה. או כאשר מדובר במוצר חיוני, מחסור עקב נסיבות יוצאות דופן, בלימת אינפלציה או השגת יעדי מדיניות ממשלתית. פיקוח "רך": דווח בלבד למפקח על המחירים על רמת הרווחיות (והמחירים) אחת לתקופה. 

פיקוח על מחירים הוא הליך מוסדר, המתנהל במסגרת בחינת שיקולים רבים, לרבות  אפשרות של הגורמים המפוקחים לערער ולבקש שינויים והעלאות מחיר. החוק אמנם מצריך עדכון ושכלול, אך הוא מייצר כלי רגולטורי חשוב.

אני מאמין כי הורדת רמת הפיקוח של מוצרים מסוימים מצד אחד, והכנסת מוצרים נוספים למנגנון דיווח רווחיות מצד שני, כגון לחמים בריאים שמחירם יקר משמעותית ביחס ללחמים שאינם בריאים וביחס למדינות רבות בעולם, הנו מהלך הכרחי במדינת ישראל מכל הסיבות שמניתי למעלה. כמובן שיש לבצע בחינת מעמיקה ולא להוציא מפיקוח מוצרים שהשווקים אינם בשלים לכך, כפי שצפינו בזינוק מחירי החמאה בכ-60% מאז הוצאו מפיקוח לפני כשלוש שנים. 

כאן גם פועלים עקרונות הכלכלה ההתנהגותית. החברות השולטות בשווקים יחשבו פעמיים על העלאות מחירים בלתי סבירות כאשר נתוני הרווחיות שלהן חשופים. בהמשך, אולי גם תשתנה המנטליות של החברות, וכמו באנגליה או בצרפת, הן ייאותו לשתף פעולה עם הממשלה, וגם להימנע מעושק  הציבור (תוך שמירה על היותן חברות למטרות רווח). 

עוד ב-

הוועדה לביקורת המדינה: "נעצור את העלייה השערורייתית במחירי המזון"

לכתבה המלאה

הפיקוח על המחירים אינו מושלם, אך במידה וגורם זה היה חשוף לנתוני אמת ומקבל שיקוף פיננסי של החברות הגדולות במשק ושל המוצרים הנמכרים ביותר בישראל, היה אפשר להתקדם עוד שלב לכיוון תחרות אמיתית בשוק הישראלי.