השאלות החבויות בין השורות בראיון עבודה
רק במקרים מעטים מצליח אדם לקבל בחייו החלטה המנוגדת להיגיון ול"דעת הקהל". אדם כזה חייב להיות מנהיג שהחלטתו תשפיע על אנשים רבים ואולי אף על עם שלם. ההחלטה, ככל שהיא "לא הגיונית" עשויה לאמיתו של דבר ליצור רגע היסטורי ותפנית בתולדות העם והאומה וגם עשויה להוביל חברה להיות מובילת שוק במגזר העסקי.

מה הופך מנהל למנהיג?
ניהול בתנאי אי ודאות כבר הפך להיות מונח מוכר בנוף העסקי, כל הסיפורים הגדולים מתחילים בהחלטה אמיצה שהתקבלה, ולא בכדי קבלת החלטות הפכה להיות מובילה במיומנויות החיוניות הנדרשות בעולם העבודה, חשוב גם לדעת כיצד לרתום את חברי הצוות, לתמוך בהחלטה ולתקשר אותה נכון.

האומץ הניהולי שמהווה את הבסיס בקבלת החלטות כולל גם אך לא רק: הצגת חזון שלעיתים נוגד מוסכמות, תעוזה, יציאה מאזור הנוחות, התמודדות עם אתגרים, התגברות על מכשולים, ניהול סיכונים נכון, ראיה אסטרטגית רחבה וביצוע מהלכים אסטרטגים, ניצול משבר והפיכתו להזדמנות.

מנהיגים דגולים שגילו אומץ ניהולי ונכנסו לדפי ההיסטוריה
ארצות הברית מכירה זה 160 שנה מנהיג שקיבל החלטה כזו. המדובר כמובן בנשיא אברהם לינקולן. הוא נחשב לנשיא הגדול ביותר בתולדות ארצות הברית. מדוע? מפני שקיבל החלטה היסטורית שלכאורה אין בה היגיון, וגררה את האומה הצעירה למלחמת אזרחים עקובה מדם. לינקולן גייס את הצבא ואת דעת הקהל כדי לצאת נגד מדינות הדרום, שסירבו לשחרר מיליוני עבדים. הם חרשו, זרעו, טיפלו, קצרו ועיבדו את יבולי הכותנה העצומים של מדינות הדרום. שחרור העבדים היה עלול לגרום למפולת כלכלית במדינות אלו ולהשפיע גם על מדינות אחרות שהשתמשו במאות אלפי עבדים ויותר, לתעשייה ולניהול עסקי המדינה. לינקולן ידע שהחלטתו תביא למלחמת אזרחים - כך קרה - וגם עלולה למוטט כלכלית את ארצות הברית ולהביא לנפילתו שלו. לינקולן החליט לצאת למלחמת שחרור העבדים, מפני שחשב שזה  לא אנושי לשעבד מיליונים. הוא גבר בקושי רב על התנגדות המונים ודעת קהל. הוא עצמו שילם על כך בחייו, כי מיד עם תום המלחמה נרצח על ידי קנאי פוליטי. אבל ארצות הברית לא התמוטטה כלכלית, כוחה גדל משנה לשנה. החלטתו ההיסטורית שינתה את העולם.

ולא רק בארצות הברית. יוני 1940, בריטניה נכנסת פתאום למשבר הגדול בתולדותיה: צבא גרמניה כובש תוך שישה שבועות את צרפת, בניגוד לכל תחזית קודמת. הגרמנים נמצאים על תעלת למאנש, 32 ק"מ בלבד מחוף בריטניה, עם צי חזק וחיל האוויר המוביל בעולם. הם מאיימים בגלוי לפלוש ולכבוש את בריטניה. ואכן בממשלת לונדון נשמעים קולות בנוסח: הבה ננהל עם הגרמנים מו"מ, ניתן להם מושבות ושטחים ונכרות איתם הסכם שלום.

האיש שגילה אומץ ניהולי והציל את המצב הוא וינסטון צ'רצ'יל, שחודשיים לפני כן  נבחר לראש ממשלת בריטניה. פרוטוקולים שפורסמו בשנים האחרונות מגלים מה אירע: בקבינט המלחמה בן חמישה חברים, היו שניים ואולי שלושה בעד ניהול משא ומתן עם הגרמנים. צ'רצ'יל היה כמעט היחיד שקבע: אין מו"מ נמשיך במלחמה. השחקן שגילם אותו בסרט שנעשה עליו אמר באותו מקרה כחלק מהתסריט כמובן "שאין לנהל משא ומתן עם טיגריס, שהראש שלך בתוך הפה שלו". הוא לא נרתע מדו"חות שהצביעו על חולשת הצבא הבריטי. הרטוריקה שלו, התקיפות, נימוקיו העניינים, שכנעו את הקבינט להחליט ברוב של שלושה נגד שניים להמשיך במלחמה. שני הנותרים גילו אחריות, לא פרסמו על התנגדותם והצטרפו לרוב הלוחמני.

צ'רצ'יל גילה אומץ ניהולי ומנהיגות גם לאחר מכן, הגרמנים הפציצו את לונדון וערים אחרות וגרמו נזק רב. צ'רצ'יל המשיך במדיניות של "ממשיכים להילחם ללא משא ומתן". הוא תגבר את חיל האוויר, את ההגנה האווירית, הורה לבנות מקלטים, הפך את הרכבת התחתית למקלט לילה ל-700 אלף איש, פנה לממשלת ארה"ב לקבל סיוע צבאי ומדיני ועוד ועוד.

כמו מנהיגים אחרים: גילה דוגמא אישית, לאחר ההפצצות בלילה יצא לרחובות שנפגעו, צעד באומץ, הניף בידו את סימן ה"וי" המפורסם. תיקצר היריעה לספר האומץ הניהולי שלו על מנהיגותו.

אומץ ניהולי במגזר העסקי
צבי סטפק, יו"ר מיטב ניירות ערך ויו"ר "תנועת קפיטליזם קשוב בישראל" שהוא ארגון ללא מטרות רווח ומחבר הספר "עולם ההשקעות שלי – תובנות מארבעה עשורים בשוק ההון" אומר: "יש הרבה סוגים של מנהיגות בעולם העסקי ויש הרבה סוגים של תכונות ויכולות שנדרשות ממנהיג: אינטליגנציה אנליטית, אינטליגנציה מערכתית, אינטליגנציה רגשית ועוד. כיום נעשה יותר ויותר ברור שהאינטליגנציה הרגשית היא החשובה מביניהם. זה היה נכון לפני הקורונה וזה נכון עוד יותר לאחריה. אי הוודאות העצומה מחייבת מהמנהיג גמישות מחשבתית ומחייבת ארגון הרבה פחות היררכי והרבה יותר "שטוח". התכונות הנדרשות ממנהיג עסקי הן לאו דווקא כריזמה רועשת. מנהיג זקוק לכריזמה שקטה של מתן דוגמה אישית, אותנטית, צניעות ושקיפות. אם אין לו את זה, העובדים לא ילכו אחריו".

פיטר דרוקר, מאבות תורת הניהול, אמר: "תרבות ארגונית אוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר". קרי – אם אין לך תרבות ארגונית ראויה שום אסטרטגיה לא תצלח, כי לא יהיו חיילים מאחוריך. זיהוי הזדמנויות, אימוצן וניצולן, לצד ניהול סיכונים נכון על אף הביקורת שעשויה להיות כרוכה בכך, שמושתתת על מגוון סיבות שמפרטות למה לא לעשות פעולה מסוימת, ומבוססות על טיעוני נגד מוצדקים, מעידות על אומץ ניהולי".

מי אומר את זה?
"במסגרת הפעילות העסקית שלנו, איתרנו עסקה שעברה מתחת לרדאר של מרבית הגופים הרוכשים, רכישת קרנות הנאמנות של בנק ירושלים עבור כ-25 מיליון שקל, שיעור גבוה יחסית להיקף בנכסים שרכשנו בהשוואה לעסקאות אחרות שנעשו באותה עת. הביקורת התקשורתית על העסקה הייתה גדולה, לימים, עסקה זו שהייתה כרוכה באומץ ניהולי לכל הדעות. הייתה זו אחת מהעסקאות המוצלחות ביותר שבוצעו לאחר רפורמת בכר. בפועל השקענו במותג החדש, החזרנו את ההשקעה והגדלנו את השווי של הנכס מכ-0.6 מיליארד שקל לכ-2.5 מיליארד שקל בכשנה וחצי. חשוב להבין שהחלטות אמיצות הן הבסיס לבנית חברה מצליחה".

מן הכלל אל הפרט, מה שואלים בראיון עבודה?
פנינה קרן שכיהנה כסמנכ"לית משאבי אנוש באוניברסיטת בן גוריון ובבנק ישראל, מרצה במיזם הדיגיטלי "ללימוד פרקטיקות ניהוליות, אירגוניות" ומומחית לפיתוח יכולות ההון האנושי וליצירת אימפקט ארגוני, מפרטת שלש שאלות שהיא ממליצה לשאול בעת ראיון עבודה, בכדי לבדוק האם המועמד מאופיין באומץ ניהולי:

1. האם תוכל לתאר קבלת החלטה או תהליך שביצעת ושחרג מהנורמה המקובלת בארגון, ושהיית משוכנע שהיא צודקת ונכונה והצלחת להעביר אותה?
2. ספר על אתגר מורכב שהצריך חשיבה או ביצוע מחוץ לקופסה באחד מהתפקידים שבצעת בקריירה שלך והצלחת בו? פרט בקצרה את התהליך הכולל, מול מי התמודדת?
3. האם היית מגדיר את עצמך כבעל אומץ ניהולי? הסבר.

לסיכום, יש האומרים שלהצלחה אבות רבים, אבל הכישלון הוא יתום. אין ספק שאומץ ניהולי המאפיין מנהיגים דגולים בהיסטוריה, בפוליטיקה ובעסקים, עשוי להוביל לשינוי אסטרטגי, שינוי תפיסות  ולהצלחה ולשגשוג של חברה עסקית.

עוד ב-

מנכ"ל דיפלומט: "ישראל לא יקרה יותר ממדינות באירופה"

לכתבה המלאה

כותבת המאמר: עו"ד שרון הר זהב.