הפגנות זועמות, ריב על הנפת דגלים, גילויי תמיכה בטרור. בזמן מבצע 'שומר חומות' ב-2021 הרוחות בקמפוסים סערו והשיח הרב תרבותי הלך והתרחק. בכדי לפתור הבעיה, החל לפעול קורס גישור בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו קמפוס חיפה, שנועד לקדם את השיח הרב תרבותי המאחד.

קמפוס חיפה של הקריה האקדמית אונו הוקם לפני כ-5 שנים על בסיס השאיפה ליצירת מסגרת רב-תרבותית, יהודית-ערבית, אשר משקפת את האוכלוסייה המגוונת בחיפה, בגליל ובצפון. בקמפוס לומדים סטודנטים וסטודנטיות מכל הקבוצות בחברה הישראלית: יהודים, ערבים (מוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים), חילוניים, דתיים, עולים, ותיקים.

במסגרת הפרויקט הוקמה קבוצת הנהגת סטודנטים של סטודנטים נבחרים יהודים וערבים, שעברה קורס גישור רב-תרבותי מקצועי וכעת החלה להוציא לפועל מגוון יוזמות מגוונות לקידום השיח הרב תרבותי בקמפוס כמו: יריד מזון רב תרבותי, חגיגת חגים משותפים, קידום אירועי תרבות המשלבים בין ערבים ליהודים, סיוע באירועי קונפליקט המתקיימים בתוך הקמפוס ועוד.

כך מספרים 3 מבוגרי תכנית הגישור הרב תרבותי מהפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, קמפוס חיפה:
איברהים זועבי, סטודנט למשפטים מטמרה: "יצאתי להפגין נגד הרפורמה המשפטית והנפתי את דגל ישראל. למרות התגובות הקשות שקיבלתי בחברה הערבית, חשוב להילחם למען שמירה על זכויות המיעוטים ולפעול צמצום הסכסוך הערבי-ישראלי".

איברהים, בן 22, החליט להשתתף בקורס 'גישור רב תרבותי' בכדי לרכוש כלים מקצועיים: "בזמן אירועי 'שומר חומות' מדד המתיחות בקמפוס עלה באופן משמעותי. אני ועוד מספר חברים שלי מהחברה הערבית שוחחנו עם סטודנטים ערבים ויהודים שלא רצו להגיע לקמפוס ופעלנו בכדי להוביל לגישור ולהחזיר אותם אל הקמפוס. קורס הגישור מעניק לי עוד כלים בכדי להבין את נקודת המוצא של שני הצדדים ולהגיע לעמק השווה".

זועבי הוסיף על עמדתו בנושא הרפורמה המשפטית: "אני מודאג לזכויות המיעוטים בישראל בעקבות הרפורמה המשפטית. הגעתי להפגנות בחיפה, הנפתי את דגל ישראל והשמעתי את קולי. למרות התגובות הקשות שקיבלתי בחברה הערבית, חשוב היה לי להילחם למען הדמוקרטיה ולפעול לצמצום הסכסוך הערבי-ישראלי".

אלינור בן מויאל, סטודנטית למשפטים מכפר תבור: "בתחילת הדרך 30% מהסטודנטים הערבים בקורס הצהירו שהם לא מרגישים רצויים בחברה הישראלית והיה ממש הפרדה בין הסטודנטים בקורס. היום הפכנו ליחידה אחת. הקורס העניק לנו את יסודות הגישור הרב תרבותי. למדנו כל אחד על התרבות של האחר. זה נתן לי המון כלים להתמודדות בדילמות מורכבות על זהות ישראלית וכיצד עלינו לפעול ולדבר בזמן מתיחות ביטחונית ומה חושב על זה כל אחד מהצדדים המיוצג במכללה.

"היה דיון בתחילת הקורס שבו הצהירו 30% מהסטודנטים הערבים שהם לא מרגישים רצויים בחברה הישראלית. למדנו לדבר ברגישות ולמדנו מהן הפעולות שגורמות להם להרגיש שהסביבה היהודית נותנת להם. החברויות שנוצרו במהלך הקורס היו מיוחדות. בתחילת הקורס היינו מחולקים ל-2 קבוצות והיום הפכנו ליחידה אחת".

עביר משאעל, סטודנטית למשפטים משפרעם: "רכשנו כלים במשא ומתן תחרותי ולמדנו להבין את האינטרסים של כל צד. באמצעות הכלים הללו הצלחתי לגייס כספים למען קידום זכויות הנשים הערביות בישראל".

עביר, בת 25, עובדת בעמותת 'אלסיואר' למען קידום זכויות נשים ערביות. כעת היא מספרת על הכלים שרכשה במסגרת הקורס: "למדנו משא ומתן תחרותי ומשא ומתן משתף ועשינו סימולציות ששיחקנו בהם כמגשרים. באמצעות הכלים הללו הצלחתי לגייס כספים למען קידום זכויות הנשים הערביות בישראל במסגרת כנס שנערך בטורקיה עם עמותות נוספות הפועלות למען זכויות הנשים הערביות בעולם".

עוד ב-

לעבוד ביחד בדו-קיום: אסור לנו ללכת שולל אחרי המיעוט הקיצוני

לכתבה המלאה

ד"ר אלעד מורג, מרצה קורס גישור רב תרבותי בקריה האקדמית אונו סיכם: "המטרה היא לנסות לגבש מסגרת אקדמית שהיא בית לכל מי שהוא בא ללמוד ולא משנה מאיזה מקום הוא מגיע ושהוא ירגיש עם מי שהוא ועם התרבות שלו".