"הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה של הכנסת חבר הכנסת שמחה רוטמן, בנוגע להגבלת זכות השביתה, מעוררת מספר שאלות בנוגע למהותה של זכות השביתה והיכולת להגביל אותה", אומר עו"ד ד"ר ירון קטן, העוסק בדיני עבודה ומרצה בדיני עבודה בקריה האקדמית אונו.

לדבריו: "על זכות השביתה ניתן להתבונן משתי זוויות ראיה שונות לחלוטין: יש הרואים בזכות זו נשמת אפה של הדמוקרטיה במקום העבודה ושל העבודה המאורגנת, ויש הרואים בה פגיעה חמורה ביחסי עבודה ובזכותו של המעסיק לנהל את העסק כרצונו".

מה כל כך מיוחד בזכות השביתה שהפך אותה לשנויה במחלוקת?
"כשאנו עוסקים ביחסי עבודה, מקובל לראות את יחסי הצדדים – המעסיק והעובד – כיחסים לא שוויוניים. מצד אחד נמצא המעסיק, שהוא בעל ההון והעסק, והוא מוסמך לקבוע את סדרי העבודה, גובה התשלום ותנאי העבודה. מולו נמצא העובד, שאין לו ברירה אלא לקבל את תכתיבי המעסיק על מנת לקבל את משכורתו. אם תנאי העבודה לא נראים לו – העובד רשאי לעזוב את מקום העבודה או להישאר בעל כורחו. אין לו דרך לחייב את המעסיק לקבל את דרישותיו".

לדברי עו"ד ד"ר ירון קטן, "חוקי העבודה, שמגנים על העובדים, קובעים תנאי מינימום לעבודה, כגון שכר מינימום, שעות עבודה, פיצויים וכדו', אך אינם מחייבים את המעסיק לשלם מעבר לכך. לעובד אין הרבה כלים כדי לנהל משא ומתן על שכרו ותנאי עבודתו מעבר למינימום".

עו"ד ד"ר ירון קטן (אליאור דנינו)

ואז נולד הצורך בארגון עובדים שיילחם על תנאי עבודתו?
"כן, אחד הכלים המרכזיים ליצירת שוויון בין הצדדים הוא התארגנות של העובדים והקמת ארגון עובדים, המאגד את העובדים יחד ויוצר כוח מיקוח מול המעסיק לצורך ניהול משא ומתן על שכר ותנאי העבודה. כחלק מניהול משא ומתן, הכלי המרכזי שיש לארגון עובדים כדי להפעיל לחץ על המעסיק הוא כלי השביתה, היוצר איום ולחץ על המעסיק".

שביתה, אבל, יכולה לפגוע גם באזרחים, במדינה, בפריון העבודה.
"אכן. השביתה אינה פוגעת רק במעסיק ובעסק, אלא גם בציבור כולו, ככל שהעסק משרת ציבור רחב יותר של לקוחות. פעמים רבות נטען שהנזק הנלווה לשביתה אינו מידתי וחורג מסכסוך העבודה, ועל כן יש הרואים בו "נשק בלתי קונבנציונאלי".

זה למעשה הטריגר להצעה של ח"כ רוטמן?
"ייתכן מאד, מה שבטוח שזו הסיבה שזכות השביתה נתונה במחלוקת עזה. למרות חשיבות זכות זו לציבור העובדים, הרי שההשלכות החמורות של השביתה על גורמים רבים שאינם קשורים לסכסוך עצמו, הביאו רבים להציע הגבלות על זכות זו".

מה נהוג בעולם המערבי?
"בעולם מקובלות מספר הגבלות על זכות השביתה. יש מדינות המגבילות את התחומים בהם מותר לשבות, על מנת למנוע פגיעה אנושה באזרחים. כך, יש האוסרות כל התאגדות או שביתה בשירותי ביטחון, משטרה וצבא. יש המגבילות זאת לכל שירות חיוני, כגון שירותי רפואה וסיעוד, יש המרחיבות את ההגבלה לשירותי תשתיות, כגון תחבורה, אנרגיה ומים, ויש האוסרות שביתה בכל שירות שניתן לציבור, כולל שירותי רווחה, דת וחינוך".

ישנן הגבלות נוספות?
"הגבלה נוספת הקיימת בעולם היא החובה לקיים משא ומתן לפני יציאה לשביתה, על מנת לוודא שנעשו כל המאמצים למנוע את הנזק של השביתה. יש מקומות הדורשים הכרזה של 60 יום לפני יציאה לשביתה, ויש המחייבים הליך בוררות לפני כן".

ומה נהוג אצלנו?
"כאשר בוחנים את המשפט הישראלי, בנוגע לעקרון ההתאגדות וזכות השביתה, הרי שהוא נוטה באופן ברור לטובת העובדים, ורק שירותי ביטחון מנועים מלשבות. בשאר השירותים החיוניים במדינה אין איסור לשבות, כגון שירותי רפואה, תחבורה, ועוד. בנוסף, המחוקק מגן באדיקות על זכותם של העובדים להתאגד, ואוסר על המעסיק להתערב בהתארגנות זו. כמו כן, על מנת להגן על זכות השביתה, המחוקק קבע מספר הגנות על העובד השובת, כגון איסור על המעסיק לפטר עובד ששובת, וכן מתן חסינות לעובד ששבת מפני תביעות נזיקין בגין נזק שנגרם עקב השביתה".

מהי העמדה המסורתית של בתי הדין לעבודה?
"בתי הדין לעבודה חיזקו הגנות אלה ואף קבעו שזכות השביתה היא זכות חוקתית הנשענת על חוקי היסוד כמו גם על אמנות בינלאומיות. המגבלות החוקיות היחידות הקיימות לעניין זכות השביתה, הן שלוש: שהשביתה תוכרז על ידי ארגון עובדים, שהיא תעסוק בתנאי עבודה, ושתקדם לה הכרזה של 15 יום".

"אין להתפלא אפוא שבישראל עולות מידי פעם הצעות חוק להגביל את זכות השביתה כמו שמקובל במקומות אחרים בעולם, הן לעניין שירותים חיוניים, הן לעניין הגדלת תקופת ההכרזה לפני שביתה ל- 60 יום, והן לעניין חובת בוררות. יחד עם זאת, הצעות חוק אלה לא התקבלו, בין היתר לאור ההתערבות המוגזמת ביחסי העבודה ובהסדרים שנקבעו בישראל עם השנים, ולאור הרצון לקבוע הסדרים אלו באופן חד צדדי".

ומה בנוגע למה שמכונה "חוק השליש"?
"לפי החוק בישראל, כדי שארגון עובדים יוכל לייצג מקום עבודה מול המעסיק, ביו היתר לצורך ניהול משא ומתן לקראת חתימה על הסכם קיבוצי, כמו גם זכות השביתה, די בכך ששליש מהעובדים במקום העבודה בחרו להתאגד בו. יש הרואים בכך כפייה של מיעוט עובדים על רוב העובדים, משום שהמיעוט קובע מי יהיה הארגון היציג".

עוד ב-

מפגינים פוצצו את ישיבת ועדת החוקה וצעקו: "דמוקרטיה, דמוקרטיה"

לכתבה המלאה

איך לדעתך אפשר יהיה למצוא מוצא בין ההצעות השונות?
"נדמה שהדרך היחידה למצוא איזון בין הגישות השונות, כמו במקרים רבים, היא על דרך ההידברות ולא בדרך של הפעלת כוח חד צדדי של צד אחד כלפי הצד השני".