הדבר ממנו חששה וולט הגיע. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אישר היום (רביעי) את הבקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה והכרת שליחי החברה כעובדי וולט. סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר-כץ, בעמדה מפתיעה לאור כך שבדיוני עבר נטתה שלא לראות בשליחי החברה כעובדים. החלטתה יכולה לטלטל את כל עולם המשלוחים והמזון בישראל.

המשמעות של הענקת הטייטל "עובד" לשליחי החברה, מביאה הטבות רבות שהשליחים אינם מקבלים עד היום כמו הוצאות נסיעה, ימי חופשה ומחלה, וקרן פנסיה. בוולט טוענים שהמודל שלהם הוא פעילות עצמאית של השליח ואין יחסי עובד-מעביד. כל, למשל, אין פיקוח מצד החברה: השליח חופשי לבחור אם לבצע את השירות, מתי ואפילו כיצד וכל זאת רק אם הוא מעוניין.

בכך שהשופטת למעשה אישרה את התביעה הייצוגית, היא מביעה את עמדתה שישנו סיכוי סביר אולי לזכות בה. מדובר בתביעה של עובד לשעבר על סך 24 מיליון שקל על פיצויים המגיעים לשליחים על כך שלא קיבלו זכויות סוציאליות המגיעות להם כעובדים.
 

כזכור, זו אינה הפעם הראשונה בה עולה העניין בשליחי וולט. כבר באוקטובר שנה שעברה פתחו בביטוח לאומי בבירור מול הרשת אם עליה להפריש דמי ביטוח לאומי לשליחים. בוולט טענו אז שמעמדם של השליחים עם כעצמאים ועליהם מוטלת החובה להפריש לעצמם את דמי הביטוח הלאומי שכן מודל ההעסקה שלהם הינו "גמיש", היינו: השליחים בוחרים מתי נוח להם לעבוד וכמה שעות לעבוד. בביטוח הלאומי לא השתכנעו בינתיים מהטיעון ובוחנים אם בכך שהשליחים עובדים באופן רציף עבור לקוחות החברה, תחת המותג של החברה, ודרך אותה אפליקציה, למעשה זה הופך אותם לשכירים בפועל. המשמעות: זכאות לביטוח לאומי על חשבון החברה.

מוולט נמסר אז לידיעה על כך שביטוח לאומי פותח בבירור כי "החברה הביאה לישראל את בשורת הכלכלה הגמישה שלפיה שליחים המתקשרים עמה מרוויחים סכומים יפים במסגרת ההתקשרות שלהם ומקבלים חופש מלא במסגרת ההתקשרות שלהם. וולט נמצאת בשיח עם הביטוח הלאומי על אופן התייחסות למודל ההעסקה ונעבוד ביחד איתם למען רווחתם של השליחים".
 

אביעד הומינר רוזנבלום, מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון על החלטת בית הדין לעבודה לאשר תביעה ייצוגית נגד וולט בשאלה האם להכיר בשליחים כעובדים החברה:

"החלטת בית הדין לעבודה היא אבן דרך חשובה במאבק לשמירה על זכויות העובדים בישראל ובעולם. בשנים האחרונות מנסות חברות חלטורה רבות, ובהן וולט, להציג מצג שווא כאילו העובדים שלהן הם 'עצמאים', למרות שברור על פי ההיגיון הפשוט והמבחנים שנקבעו בפסיקה שהם אינם כאלה, ובדרך זו לעקוף את דיני העבודה ולא לתת לעובדיהם את הזכויות המגיעות להם על פי דין, ובהן ימי חופשה ומחלה, הפרשות לפנסיה, זכאות לדמי אבטלה ועוד. זכויות שממש לאחרונה, תקופת הקורונה, ראינו עד כמה הן נצרכות וחשובות. 

"תביעות דומות לזו שמתנהלת בישראל נדונו כבר בעשרות מדינות ברחבי העולם, וברובן המוחלט, בין השאר במדינות כמו בריטניה, קנדה, איטליה, ספרד, שוויץ, חלק ממדינות ארה"ב ואחרות, נפסק שעובדי כלכלת החלטורה, בעיקר בתחום ההסעות והשליחויות, הם למעשה שכירים. 

"טוב שבית הדין בישראל מסמן שהוא שוקל ברצינות פסיקה דומה, שתחסום את המדרון החלקלק של הידרדרות זכויות העובדים בישראל, שעלול להגיע לכולנו. ראוי שוולט וחברותיה ימשיכו לפעול כשהמודל העסקי שלהם מתבסס באמת על יעילות טכנולוגית ושירות טוב ולא על ניצול עובדים ואכיפת חוקי העבודה".

עוד ב-

בשורות טעימות: אלו האזורים החדשים שאליהם Wolt תגיע

לכתבה המלאה

מ-Wolt נמסר על התביעה הייצוגית: "נפלו שגיאות מהותיות באישור הבקשה ובכוונתנו לערער לבית הדין הארצי".