בשנים האחרונות אנו רואים כי סדר העדיפויות של העובדים במשק השתנה מקצה לקצה, אם בעבר השיקולים בעלי המשקל הגבוה ביותר היו השכר והקביעות, היום למרבית העובדים חשובה סביבת העבודה שתהיה נעימה ותדאג לרווחתם, העצמה אישית וסיפוק.

חברות רבות כבר היטיבו להבין את המגמה ופעלו רבות לספק לעובדיהן את כלל התנאים הנדרשים שיענו על צרכיהם, טיסות לחו"ל, כנסים מפוארים, שירותי הסעדה מפנקים במשרדים. דירוגים על החברות שהכי כדאי לעבוד אצלן מתפרסמות חדשות לבקרים ומוכיחות כי הארגונים השונים נמצאים במירוץ לא נגמר על ליבו של העובד.

משבר הקורונה טרף את הקלפים וגרם לחברות רבות לחשב מסלול מחדש, עידן העבודה מרחוק נכנס במלוא הכוח ופתאום לא ניתן להעניק לעובדים את התנאים המפנקים להם היו רגילים בעבר ונדרשת מחשבה יצירתית על מנת לשמור על השפיות ועל הצורך החברתי הבסיסי של האדם בעבודה דרך הזום. כאשר אנחנו מגיעים למקום העבודה מדי יום, יש משהו בזהות האישית של כל אחד מהעובדים ומה שהוא מביא איתו, שתורם לאותה תרבות ארגונית ולהתנהלות היומיומית שלו עצמו ושל הקולגות שלו לעבודה. ברגע שהעובד לא מגיע פיזית למקום העבודה ועובד מהבית  -הזיקה לארגון, תחושת השייכות והזהות הארגונית של העובד נחלשות.

עובדים לא חווים יותר את החלק של ההווי החברתי בעבודה שהוא מאוד משמעותי ביצירת הזהות והשייכות הארגונית - שיחות המסדרון, הפסקות אוכל משותפות, פטפוטים במטבח - כל אלו הם למעשה מרכזיים ביצירת קשרי החברות במקום העבודה ותורמים באופן ישיר למורל העובדים, וכך גם לפרודוקטיביות שלהם בעבודה. המעבר לעבודה מרחוק, הביא לכך שאנו כמעט ולא יכולים ליצור קשרים בין אישיים וחברויות עמוקות.  ברמה הפנים ארגונית, למנהלי חברות יש אינטרס לשמור על קשר עם העובדים ולייצר תקשורת רציפה כדי לשמר את תחושת השייכות לארגון. יחד עם זאת, עובדים רבים שגויסו בתקופת הקורונה טרם פגשו את מנהלי הארגונים שלהם ואת הקולגות שלהם לעבודה.

נראה כי גם ביום שאחרי הקורונה, מודל העבודה מהבית אומץ על ידי ארגונים גדולים, לדוגמה ב - Google העולמית כבר הצהירו על המשך עבודה מהבית עד לקיץ 2021, ונראה כי חברות רבות נוספות בוחרות להמשיך לעבוד במתכונת הזו. ישנם היום עובדים רבים שעובדים כבר מספר חודשים אך מעולם לא ביקרו במשרד עצמו, מה שיותר ריחוק חברתי ומחליש את תחושת השייכות. 

אז איך משמרים את תחושת השייכות, מרחוק?

למרות האתגר הרב, ישנן מספר דרכים שונות שכל ארגון יכול לסגל לעצמו על מנת לשמר את תחושת השייכות של העובדים עם מקום העבודה. אחד הגורמים המרכזיים המספקים את חוויית הגיבוש, ההעשרה והחיבור לארגון הם הכנסים והאירועים התקופתיים, שחברות ההייטק והארגונים הגדולים משקיעים בהם מחשבה רבה. בתקופת משבר הקורונה עלתה מודעות הארגונים גם לפעילויות גיבוש שונות שמטרתן שימור תחושת השייכות, והביקוש לאירועים וגם לימי גיבוש, למרות היותם ווירטואליים, עלה משמעותית.

אירועי הגיבוש הווירטואליים, נאלצו לעלות שלב אחד למעלה, ולא להתקיים במתכונת הרמת כוסית בנאלית כפי שמתקיימת בימי שגרה. נולדו אירועי גיבוש קולינריים, דרך הזום, שהעובדים מקבלים עד לפתח הבית מצרכים מתאימים לסדנה שמתקיימת בלייב, אירועי גיבוש מאתגרים כמו חדרי בריחה ווירטואליים שמתחילים באמצע פגישת עבודה בזום, ואף גיבוש בפן התנדבותי, שמחקרים רבים כבר הראו שהתנדבות מעלה את הפרודוקטיביות של העובד, ואת תחושת השייכות שלו לארגון, והמעבר לזירה הווירטואלית גם של ימי ההתנדבות הפך את העניין לנגיש וזמין יותר לעובדים ולארגונים.

למעשה המעבר לזירה הווירטואלית חסך לעובדים ולארגונים המון זמן והיערכות לוגיסטית שנדרשה בכל יום גיבוש, אירוע או יום התנדבות, מה שלמעשה מייעל את התהליך והופך אותו לנפוץ יותר בקרב הארגונים.

צעד נוסף שיכול להיתפס כמובן מאליו ושולי אך משמעותי מאוד ליצירת קרבה עם העובדים הינה שיחות אישיות עם העובדים להעצמת השייכות של העובד לארגון, גם אם דרך הזום. חשוב שהמעסיקים השונים ישמרו על בקיאות ושליטה במתרחש בחייהם של עובדיהם, ועם אי הוודאות המתמשכת - כמו בתי ספר שנפתחים ונסגרים, אפשר לחשוב על מענה מחוץ לקופסה שיכול לעזור ולהשקיט את הדאגה של העובד לילדיו - למשל ארגונים רבים הגדילו לעשות וסיפקו שירותי בייביסיטר במקום העבודה, לילדי העובדים. כמו גם עידוד קשרי החברות הבלתי נפרדים במקום עבודה - עם שיחות משרדיות, עם מפגשים מצומצמים לאחר שעות העבודה, יוזמות לארוחות צהריים משותפות מתוכננות מראש.

בעידן הפוסט קורונה, חשוב לזכור את החשיבות של הפן החברתי בעבודה. בתקופת משבר הקורונה, כשהפן החברתי נעלם לחלוטין, השכלנו להיזכר בו ולהשקיע בו, והערך המוסף שצעדים קטנים ושוברי שגרה יביאו איתם, יתרמו ליצירת תחושת המשפחתיות, החברות והשייכות לארגון. ההמשכיות של הפעילויות החברתיות האלו, מעודדות תחושות שכל כך התאמצנו לשמר במהלך משבר הקורונה, ונוסף על חוויה החברתית המובנת מאליה במשרד עצמו - של ארוחות צהריים משותפות, שיחות מסדרון וכו', אפשר לשמר את השייכות של העובדים לארגון ואף להעצים אותה. הדגש על הפן החברתי תפס תאוצה בתקופת העבודה מרחוק, והחשיבות שלו אינה יורדת גם ביום שאחרי. עם החזרה למשרדים, עם המפגשים החברתיים החשובים במהלך יום העבודה, פעולות להגברת הגיבוש המשרדי הוכיחו את יעילותם בימי משבר, בימי השגרה, והשימוש בהם רק ישמר את התחושות שאותן חברות גדולות, כל כך מתאמצות להטמיע בקרב עובדיהם.

הכותב:  זוהר רבינוביץ' סמנכ"ל התוכן ושותף בחברת ההפקות B.Y