הורים לפעוטות במעונות ויצו בצפון התלוננו בשבוע שעבר על כך שעל אף שהמעונות אינם פעילים, הם נדרשים להמשיך לשלם. מקרה המבחן של ויצו הוא הזדמנות טובה למדריך קצר שמסביר באילו נסיבות ניתן לבטל או לדחות הסכמים שנחתמו לפני המלחמה ושכעת מושפעים בגלל הכרזה על שטח צבאי סגור או קשורים לישובים שמופצצים ללא הפסקה.

בחודש דצמבר שנה שעברה, פרסמו משרד העבודה, האוצר והחינוך מתווה סיוע למעונות היום והמשפחתונים המוכרים ונקבע כי מוסדות שלא פעלו או פעלו באופן חלקי במהלך חודש אוקטובר 2023, לאור הנחיות פיקוד העורף, זכאים למענק כספי מהמדינה.

לדוגמא מעון של ויצו  זכאי לפיצוי בגין חודש אוקטובר והימים שנאלצו לסגור בהם בנובמבר 2023 בהתאם להנחיות פיקוד העורף. לפי המתווה ארגונים זכאים לפיצוי בסך של 889 ₪ בגין כל פעוט שרשום במערכת הארגון אך לא התקבל תשלום בגינו. כלומר, ויצו אינה זכאית  למענק מהמדינה עבור פעוט שהוריו שילמו את שכר הלימוד. המענק תלוי, בין היתר, בכך שהמעון לא גבה שכר לימוד מההורים או השיב להורים שכר לימוד שגבה מהם, בימים בהם לא בוצעה פעילות או שבוצעה פעילות חלקית. המתווה לא קובע כי הורים זכאים שלא לבצע תשלומים למסגרות הנ"ל.

למרות שאין הלכה משפטית מחייבת בנושא, חשוב לציין כי לאחר מלחמת לבנון השנייה, בית המשפט השלום בחיפה, פטר את הורי הילדים שנתנו צ'קים מראש, לשלם  לגן ילדים בחיפה בתקופה בה הגן היה סגור עקב המלחמה.

בית המשפט קבע כי התעקשות מצד הגן שההורים ישלמו את התשלום גם כשהגן לא מספק תמורה,  הינה התעקשות חסרת תום לב בוודאי שעה שלגן הילדים עומדת אפשרות של קבלת פיצוי מהמדינה. ביהמ"ש הוסיף כי חיוב הורי ילדים קטנים להסתובב עם ילדיהם ברחובות חיפה בתקופת מלחמה על מנת להגיע לגן  חלופי שלא הסכימו עליו ונכפה עליהם אינו מתיישב אף הוא עם חובת תום הלב. 

באילו נסיבות ניתן לבטל הסכם שנחתם לפני המלחמה על ידי עסק שנמצא באזור שהוכרז כאזור לחימה שיש לפנותו?
"אחת העילות שחוק החוזים מתיר לבטל בגינן הסכם היא עילת "סיכול חוזה". סעיף 18 לחוק החוזים קובע כי אם חוזה הופר בנסיבות שהמפר לא יכול היה לצפות אותן מראש וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו, קיימת האפשרות לצד המפר להשתחרר מהחוזה".

"חשוב לציין, כי בתי המשפט נוטים לפרש בצמצום רב נסיבות של מלחמה כמהוות עילה של סיכול ובכל מיקרה ומיקרה תיבחן  השפעת מלחמת חרבות ברזל על קיום החיובים החוזיים".

שלומית ארליך, קרדיט: יח"צ

האם יש הבדל אם העסק שתושביו פונו בהוראת צה"ל / המדינה או בעסק באזור לחימה כמו קריות/נהריה שאין דרישה לפינוי?
"בעיני המחוקק הישראלי, אכן קיים שוני בין אזורים שהתפנו מכוח הוראה/חיקוק לבין אזורים שתושביו התפנו על דעת עצמם. דוגמא לכך היא חוק דחיית מועדים שלפיו מי שהתגורר ערב 7 באוקטובר 2023 בישובים שפונו  זכאים לדחיית חיובים חוזיים.  חשוב לציין כי החוק אינו מדבר על ביטול אלא על דחיית מועדי התשלום או אספקת השירות/המוצר".
 
מה קורה עם אנשים שרכשו דירה באותם אזורים ורוצים לבטל את ההסכם עם הקבלן?
"בין אם מדובר ברכישת דירות מקבלן או דירות יד שנייה, אין חוק ספציפי המקנה זכות ביטול למלחמת חרבות ברזל, ולכן צריך לפנות לחוקי המכר הרגילים  ולבחון האם בנסיבות העניין יש סיכול. כך לדוגמה אם נכס מקרקעין נהרס עקב פגיעת טיל יש מקום לבטל את ההסכם, שכן הנכס שרכישתו הוסכמה, אינו קיים ואין כל ערובה כיצד יראה הנכס שיוקם מחדש, יש לדעתי בהחלט מקום לטעון לסיכול".

האם קבלן יכול לטעון לאיחור במסירה עקב מצב הלחימה?
"לא קיימת חקיקה מיוחדת לעניין איחור בהשלמת בנייה של דירות ומסירתן באיחור שנגרם עקב המלחמה. היות וכאמור בתי המשפט נוטים לפרש בצמצום רב נסיבות של מלחמה כעילת סיכול, השפעת מלחמת חרבות ברזל על השלמת הבנייה הרלבנטית תיבחן בכל מקרה ומקרה. נראה שקבלן שהבניין שהוא בונה נמצא באזור לחימה ולכן לא יכול היה לבצע את המשך הבניה, ביהמ"ש עשוי לקבוע כי הנסיבות מצדיקות את האיחור. כאשר מדובר במחסור בפועלים, יתכן והקבלן יידרש להראות את הפעולות שביצע כדי לאתר פועלים חלופיים".

האם אדם/עסק שחתם על הסכם עם בעל עסק  באזור לחימה (מוכר או לא) יכול לבטל הסכם או לעכב תשלומים אם השירות/המוצר שהיה אמור לקבל אינו מתבצע?
"על פי חוק, ישנה אפשרות לדחיית המועד לקיום התחייבות חוזית לתקופה מוגבלת, עקב מלחמת חרבות ברזל, אם התקיימו  תנאים מסוימים בלבד.  לדוגמה, תושב המתגורר  באחד היישובים שפונו על ידי המדינה ושפורטו בתוספת לחוק חרבות ברזל. בכל הנוגע לעיכוב תשלומים או ביטול חוזה  אם אספקת מוצר לא בוצעה ועל הצדדים לא חלות הוראות חוק חרבות ברזל, קרי,  הספק נמצא ביישוב שתושביו לא קיבלו הוראה להתפנות,  יבחן הדבר על פי   דיני החוזים הכלליים, תוך יישום הנסיבות על המקרה".

מה קורה מבחינה חוקית עם עסקים שאמורים לשלם שכירות או דמי ניהול למשל בקניון שנמצא באזור לחימה ואינם יכולים להפעיל את העסק?
"בכפוף לתנאים מסוימים חוק דחיית תשלומים מאפשר דחייתם של תשלומים, אך אינו מאפשר שחרור מההתחייבות החוזית לתשלום. לגבי פטור מתשלום דמי שכירות ודמי ניהול לחנות אותה שוכרים בקניון, סביר להניח כי מקום שהפך לשטח צבאי סגור והוא פונה מתושביו בהוראת הצבא, לדוגמה במטולה, יקשה על הקניון המקומי לדרוש תשלומים של דמי שכירות ודמי ניהול. זאת, שעה שכלל לא ניתן להשתמש בנכס מכוח הוראותיו של הצבא או פיקוד העורף וגם  ייתכן כי בעל הקניון יפוצה על ידי המדינה. מקרה מורכב יותר הוא מקום שבו לא היו מגבלות של הצבא או פיקוד העורף להמשיך ולהפעילו, שם יצטרך בית המשפט להכריע בסוגיה על סמך הכללים שתוארו לעיל - האם נסיבות המלחמה הביאו לסיכול החוזה. כאן המקום לציין כי המועצה לצרכנות הביעה עמדתה בקשר למספר סוגיות הנוגעות למלחמת חרבות ברזל, אם כי עמדותיה אינן מחייבות את בתי המשפט".

להלן שתי דוגמאות: לגבי תשלום בגין "שירותים מתמשכים", עמדת המועצה היא כי קיימת אופציה להקפאת מנוי בהתאם לתנאי ההסכם, והיא מבקשת מבעלי העסקים להגמיש בתקופת מלחמה את התנאים באופן שיאפשר לצרכנים להקפיא את המינוי בהתאם לצורכי הלקוחות.

בסוגיית תשלום למכון כושר באזור לחימה, לדעת המועצה בהסכם עם מכון כושר נכלל בדרך כלל תנאי כללי ולפיו המועדון יאפשר שימוש ב"אופן בטוח". קיומו של מצב מלחמה אינו מאפשר למועדון לספק את השירות, ולכן חובה עליו לאפשר לצרכן להקפיא את המנוי או לזכותו על התשלומים בגין התקופה שהצרכן לא השתמש במינוי. חובה זו חלה על המועדון במיוחד כשהוא מקבל פיצוי מהממשלה על נזקיו, באופן המאפשר לו לצמצם את הנזק שלו מבלי לגלגלו על כתפי הצרכן.

עוד ב-

ההורים זועמים: מדוע עיריית תל אביב אסרה על מיגון מעון לפעוטות?

לכתבה המלאה

הכותבת עו"ד שלומית ארליך היא שותפה בכירה במשרד ארליך רוזן סולומונוביץ, שמתמחה בתחום האזרחי-מסחרי