משרד האוצר מציע רפורמה מרחיקת לכת במערכת החינוך הישראלית, כחלק מטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2025. התוכנית המהפכנית כוללת ביטול הלימודים בימי שישי בכל בתי הספר במערכת החינוך הממלכתית, ומעבר לשבוע לימודים בן חמישה ימים. מהלך זה, המוצע באופן חד-צדדי וללא הסכמת ארגוני המורים, מהווה צעד ראשון לקראת קיצור החופשות במערכת החינוך. משרד האוצר שואף להשלים את המעבר עד לשנת הלימודים תשפ"ו, תוך שהוא מדגיש את הפוטנציאל לייעול המערכת וחיסכון תקציבי משמעותי.

הרפורמה המוצעת מבקשת לתקן עיוות היסטורי במערכת החינוך הישראלית. כיום, בעוד תלמידי בתי הספר היסודיים וגני הילדים לומדים שישה ימים בשבוע, שבוע העבודה של המורים עומד על חמישה ימים בלבד. פער זה מחייב את משרד החינוך לגייס מורים נוספים כדי למלא את החסר, מה שמוביל לבזבוז משאבים. יתרה מזאת, למרות מספר ימי הלימוד הגבוה בישראל ביחס למדינות ה-OECD, תלמידי ישראל נהנים מחופשות ארוכות יותר, יוצרים פער בין לוח החופשות של התלמידים לזה של הוריהם העובדים.

המעבר לשבוע לימודים מקוצר צפוי לאפשר קיצור משמעותי בחופשות החגים או בחופש הגדול, מבלי לפגוע באופן מהותי בתנאי העסקתם של המורים. עם זאת, השינוי עלול לעורר התנגדות בקרב ארגוני המורים, ובמיוחד הסתדרות המורים, אשר מייצגת את הגננות והמורים בבתי הספר היסודיים והחטיבות. החשש העיקרי הוא כי המהלך יוביל לצמצום בהיקפי המשרה של המורים ויפגע ביכולתם לבחור את יום החופשה השבועי שלהם, המשמש כיום להתפתחות מקצועית ועבודה אדמיניסטרטיבית.

למרות האתגרים, התומכים ברפורמה מדגישים את הפוטנציאל שלה לשיפור איכות החינוך ולהתאמת מערכת החינוך הישראלית לסטנדרטים הבינלאומיים. הם טוענים כי המהלך יאפשר ניצול יעיל יותר של משאבי ההוראה הקיימים ויסייע בפתרון בעיית המחסור במורים. עם זאת, ההצלחה של הרפורמה תלויה במידה רבה ביכולת לגשר על הפערים בין דרישות משרד האוצר לבין צרכי המורים והתלמידים, תוך שמירה על איכות ההוראה ורווחת כל הצדדים המעורבים במערכת החינוך.

עוד ב-

המהפכה הדיגיטלית מגיעה לבתי הספר: "מחויבות לחדשנות ויצירתיות"

לכתבה המלאה

אם תתקבל, רפורמה זו תסמן נקודת מפנה היסטורית במערכת החינוך הישראלית, עם השלכות נרחבות על חיי התלמידים, המורים והמשפחות בישראל. היא מעלה שאלות מהותיות לגבי האיזון בין יעילות כלכלית לבין איכות חינוכית, ומדגישה את הצורך בדיאלוג מעמיק בין כל בעלי העניין במערכת החינוך כדי להבטיח את הצלחתה של כל רפורמה עתידית.