הילדים בישראל נחשפים למתח מתמיד ולחוויות קשות, במיוחד מאז 7.10. היציאה ל"חופש הגדול" וההשתתפות בקייטנות השונות יכולה להוות הזדמנות להקל על המתח, אך יש לה גם אתגרים משלה שחשוב לקחת בחשבון.

במהלך החופש הגדול, הורים רבים מוצאים את עצמם מחפשים אחר מסגרות שיספקו לילדיהם פעילות חברתיות והנאה. אולם עבור ילדים ובני נוער שחוו טראומה במהלך המלחמה ומתמודדים עם לחץ וחרדה, ההגעה לקייטנות הקיץ טומנת בחובה אתגרים משמעותיים. עבורם, המסגרת החדשה והמפגש עם מדריכים לא מוכרים עשויה לעורר תחושות לא נעימות. המדריכים, מצדם, נדרשים לזהות את סימני המצוקה של הילדים ולעזור להם להתמודד, גם ללא היכרות מוקדמת. בקואליציה הישראלית לטראומה, הארגון שמאגד תחתיו מגוון רחב של ארגונים ומוסדות המתמחים בטיפול בטראומה, חוסן והתמודדות במצבי חירום מסבירים כיצד ניתן לצלוח את אתגר הקיץ ולשפר את המענה והסיוע הניתנים לאותם ילדים שנפגעו מאירועים טראומטיים.

"קייטנות קיץ נועדו לספק לילדים ולנוער חוויות חיוביות, פעילות גופנית בריאה והזדמנויות לחברויות חדשות, וכך עשויות לסייע להתמודד עם הלחץ הנפשי שילדים עלולים לחוות במהלך המלחמה" מסביר ד"ר פורטו בן הראש – מומחה מטעם הקואליציה הישראלית לטראומה ומנהל השירות לילדים ומתבגרים לאחר טראומה במרכז הרפואי הדסה. לטענת ד"ר בן הראש, הפרעה פוסט-טראומתית היא מצב פתולוגי רפואי שאינו שכיח כי רוב הילדים שנחשפים לאירועים טראומתיים מחלימים באופן טבעי בזכות מנגנוני התמודדות רגילים שקיימים אצל רוב הילדים והמשפחות.

יחד עם זאת סטרס ולחץ נמצאים בכל פינה וחשוב להכיר את השלכותיהם ואת ההתמודדות הנכונה אתם. יש שני נושאים שכדאי להדגיש עם תחילת חופשת הקיץ, בעיקר עבור הורים אך גם עבור האחראיים על הקייטנות. הראשון הוא המודעות לכך ששינוים בהתנהגות יכולים להיות סימן לקושי בהתמודדות עם לחץ. השני הוא היכרות עם גורמי הסיכון שמאפשרים לנו לזהות ילדים שיותר מתקשים בהתמודדות עם לחץ. הילדים בסיכון מוגבר הם: ילדים שכבר סבלו בעבר מקשיים רגשיים, ילדים שבאים ממשפחות עם קשיים בתפקוד ההורי מסיבה כלשהי, וילדים עם קשיים בהסתגלות החברתית ("לא מקובלים", "חרם" וכדומה). סוג אחר של גורמי סיכון הוא חשיפה בעבר לאירועי דחק מרובים כגון אירועי טרור (7 באוקטובר או אחרים), פינוי מהבית או קרוב משפחה שנפצע. "עבור ילדים שמוגדרים בקבוצת סיכון, צריך וחשוב לבדוק איזה סגנון של קייטנה מתאימה עבורם" מסביר ד"ר פורטו בן הראש.

לדוגמא, עבור ילדים שמגיבים קשה לטריגר של רעש חזק, קייטנה בה יש משחקים כגון פיצוץ בלונים או משחקים שכוללים ירי במטרה – לא תהיה מומלצת עבורם. מומחים מהקואליציה הישראלית לטראומה מציינים שלרוב ההורים, הנמצאים הכי קרוב לילד וצפוי שיכירו את מצבו הנפשי בצורה הטובה יותר, יהיו המסננת הראשונית לבחינת הפעילות בקייטנה, לפני הצוותים החינוכיים בקייטנות שלרב יהיו צוותים מזדמנים ללא היכרות מוקדמת עם הילד. בקואליציה הישראלית לטראומה מסבירים שאם ההורים חושבים שהילד נמצא בסיכון מסיבה כזאת או אחרת, חשוב לבדוק מראש היטב אילו פעילויות הולכות להיות בקייטנה, מי האנשים שיהיו אחראים על הילד בזמן הפעילות ולוודא שאם תהיה תגובה חריגה (הצפה רגשית, הפרעת התנהגות ,התפרצות זעם, התבודדות), שההורה יקבל על כך מיד התראה.

חשוב שההורים לא יהיו בחרדת יתר כי זה מייצר חרדה מיותרת עבור הילד. חשוב שההורים יעודדו פעילות וחזרה הדרגתית לתפקוד. מצד שני חשוב שההורים כן יהיו  קשובים לצרכים של הילד, יזהו ביטוי מצוקה ויהיו בעמדה תמיכתית וסבלנית. חשוב למצוא את האיזון הנכון בין שתי העמדות הללו. חשוב לעודד את הילדים לספר מה עובר עליהם, ההורים צריכים ליצר בבית סביבה קשובה ובטוחה ולתת לילד את ההרגשה שמותר וצריך לספר גם על רגשות כמו  פחד, על דברים קשים שעובר", מסביר ד"ר בן הראש.

הקייטנות השונות הם מסגרת חיונית וחיובית עבור ילדי ישראל ובאמצעות שיתוף פעולה בין הורים לצוותי הקייטנה, הפעילות הגופנית והמפגש החברתי הבריא מהווים נתבך חשוב בהתמודדות בתקופה מורכבת זו. ד"ר בן הראש גם אופטימי: לטענתו הרוב המוחלט של הישראלים יכולים ומתמודדים עם אירועי טראומה באופן תקין, מחלימים עם הזמן. הגוף יודע לרפא פצעים באופן עצמאי, כך במקרה של חשיפה לאירוע טראומטי יש לנפש מנגנוני החלמה טבעיים והמגמה ברוב המקרים תהיה לכוון של החלמה, אם נספק את הסביבה הבטוחה והתמיכה הרגשית הבריאה, בעיקר מצד ההורים אך גם מצד הקהילה. האירועים הטראומתיים לא יישכחו, אך יישארו בגדר זיכרון מעובד ולא בתור הפרעות חריגות.

עוד ב-

גרים בעיר הזו? סבסוד של 50% לקייטנות של הילדים שלכם

לכתבה המלאה

ד"ר פורטו בן הראש – מומחה מטעם הקואליציה הישראלית לטראומה ומנהל השירות לילדים ומתבגרים לאחר טראומה במרכז הרפואי הדסה