וועדת הבריאות אישרה היום (שלישי) לקריאה ראשונה, את חובת הצבת מכשיר החייאה ברכבות, בנוסף למקומות ציבוריים. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) ביקש ממגן-דוד-אדום נתונים על מספר מקרי ההחייאה בדירות פרטיות, ופנה למשרדי האוצר והעבודה לקיים שיח עם איגוד הקבלנים, לגבי ההצעה לחייב הצבת מכשיר החייאה גם בבתי מגורים רבי-קומות. 

לפי יוזמת החוק, אתי עטייה (הליכוד) חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, שנחקק לפני כעשרים שנה, קובע כי מקום ציבורי כגון קניונים, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, שדות תעופה, מקומות עבודה ומוסדות להשכלה על-תיכונית, נדרש להציב מכשיר החייאה, במטרה לאפשר טיפול ראשוני מידי במי שלקה בליבו. מכשיר ההחייאה הוא אוטומטי ונותן הנחיות קוליות בעברית, כך שכל אדם, גם אם לא קיבל הכשרה רפואית, יכול להשתמש בו כדי להציל חיים, עד להגעת הצוות הרפואי למקום האירוע.

עטייה הדגישה כי הפרעות קצב חמורות בלב ודום לב, שעשויות להיגרם כתוצאה מאוטם שריר הלב או מהפרעה חשמלית בפעילות השריר, עלולות לגרום למוות. הצלחת פעולות ההחייאה במקרים כאמור תלויה בזמן העובר בין האירוע - למתן הטיפול הראשוני. חלק חיוני בטיפול זה הוא מתן נזע (שוק חשמלי) לבית החזה באמצעות מכשיר החייאה, המיועד להפסיק את הפעילות החשמלית הבלתי סדירה של הלב, ולאפשר למערכת הטבעית לשוב לפעילותה התקינה.

החוק מוסיף חובה להציב מכשיר החייאה ברכבת, כדי לאפשר טיפול רפואי מידי והצלת חיים, של מי שנמצא ברכבת ולוקה בליבו. ישראל מרקו, סמנכ"ל רכבת ישראל, הדגיש כי בכל תחנות הרכבת כבר מוצב מכשיר כזה, ולפני הצעת החוק כבר רכשה הרכבת מכשירים עבור כל מערך-רכבת, העשוי להיות מורכב מארבע עד עשרה קרונות. בכל מערך כזה מוצב פקח היודע לתפעל את מכשיר ההחייאה, והוא משולט. 

עוד ב-

רכבת ישראל עושה מהפכה: אלו התחנות בישראל שירוויחו

לכתבה המלאה

לימור פוליאנסקי, ממונת תשתיות באגף התקציבים, ציינה כי אין צורך שיהיה מכשיר בכל קרון רכבת אלא במערך – בו יש מעבר בין כל הקרונות. עלות כל מכשיר הוא כ-6,000-5,000 שקל, וכל רכישת המכשירים עלותה כ-2 מיליוני שקלים. ח"כ ארז מלול (ש"ס) הציע להוסיף חובה להצבת מכשיר כזה גם בבתי-מגורים רבי-קומות, כיוון שרוב מקרי ההחייאה מתרחשים בדירות פרטיות ולא במקומות ציבוריים.