פרויקטים
בתי מלון בירושלים: לאן צועד ענף המלונאות בבירה?
אחרי התאוששות מרשימה מטלטלת הקורונה – מציבה כעת המציאות הכלכלית והביטחונית בפני ענף המלונאות בירושלים עוד אתגר מורכב. בדרך לשחזור הפריחה של ימי טרום המגפה או לקראת מיתון בהיקפי הבנייה והפעילות? ראש העיר משה ליאון, השמאי והמשפטן ארז כהן, ויו"ר התאחדות בתי המלון בבירה דיוויד טוקר מנתחים. מיוחד ליום ירושלים
בדומה לרבות מערי העולם, גם ענף המלונאות בירושלים ספג מכה קשה עם התפרצות הקורונה: התנופה טרום המגפה התחלפה בתקופה קודרת, ובתי המלון נותרו מיותמים כשהפעילות בבירה שותקה לחלוטין. על אף התחזיות הפסימיות סביב סיכויי ההתאוששות, ואף שהענף היה מהאחרונים לצאת מההגבלות, הצליחו בתי המלון בירושלים לחזור במהירות מפתיעה לשגרה.
"חשוב להבין את הטלטלה שעבר ענף המלונאות בירושלים", מסביר השמאי והמשפטן ארז כהן, הבעלים של חברת ז.כ מחקר וסקרים ומי שעמד בראש לשכת שמאי המקרקעין בישראל, המלווה בתי מלון בבירה. "לפני הקורונה, נהנו בתי המלון בעיר מפריחה גדולה. זה בא לידי ביטוי בביקוש, במחירים, ובהיצע חדרים שהתקשה לעמוד בדרישה. המכרזים של רמ"י זכו להיענות רבה וקרקעות בייעוד מלונאי נמכרו במחירים מכובדים. אלא שאז, במחי יד או מגיפה, על ענף שלם פשוט כיבו את השלטר. אחרי תרדמה עמוקה, היום כבר ניתן לומר שהמלונות חזרו לחיים".
"כל מי שקשור לענף המלונאות בעיר חווה ימים קשים", מתאר דיוויד טוקר, יו"ר התאחדות בתי המלון בירושלים ומנכ"ל בתי המלון רמדה ורויאל בעיר. "היינו סגורים כשנתיים, כשכוח אדם חיוני עזב את הענף והשתלב במקצועות אחרים. את הזמן ניצלנו להתארגנות מחדש, ובמלון רמדה למשל הוצאנו למעלה מ-30 מיליון שקלים על שיפוץ מקיף של בית המלון, כולל החלפת המעליות ומערכות מיזוג האוויר".
"להתחיל מחדש זה לא עניין פשוט, אבל ידענו להתניע את הפעילות בזמן קצר", מוסיף טוקר. "עלינו מהילוך ראשון ישר לחמישי. אנחנו אומנם עוד מרגישים פה ושם את הריקושטים של עידן הקורונה, במיוחד בכל הנוגע לאיוש מצבות העובדים, אבל בחסות המדינה אנחנו מתגברים את השורות, בין היתר באמצעות עובדים מהפיליפינים. עם התמיכה של העירייה באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים ושל משרד התיירות, התאוששנו בצורה מרשימה".
בין 50 היעדים הטובים בעולם
קצת מספרים: בירושלים מספר חדרי המלון הגדול בישראל – ומדובר על 13,817 חדרים, כ-250 מתוכם נוספו במהלך 2023. כ-2,550 חדרים נמצאים כיום בהליכי בנייה ועוד 3,750 חדרים בהליכי הוצאת היתרים. כמו כן, ישנן מספר קרקעות המיועדות למלונאות בפוטנציאל לשיווק – במוקדים דוגמת רכס ארמון הנציב ורובע הכניסה לעיר.
קצת מספרים: בירושלים מספר חדרי המלון הגדול בישראל – ומדובר על 13,817 חדרים, כ-250 מתוכם נוספו במהלך 2023. כ-2,550 חדרים נמצאים כיום בהליכי בנייה ועוד 3,750 חדרים בהליכי הוצאת היתרים. כמו כן, ישנן מספר קרקעות המיועדות למלונאות בפוטנציאל לשיווק – במוקדים דוגמת רכס ארמון הנציב ורובע הכניסה לעיר.
"חיזוק ענף התיירות ושימור מעמדה התיירותי של ירושלים בעולם חשוב לנו מאוד", מציין ראש עיריית ירושלים, משה ליאון. "התקציב העירוני המושקע בתיירות הוא גבוה ועומד על כ-10 מיליון שקלים בשנה. אנו פועלים ונמשיך לפעול מתוך מטרה להביא לקליטת תיירים בירושלים, מהארץ ומעבר לים".
"העירייה ומשרד ירושלים ומסורת פועלים באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים, לעידוד התיירות הבינלאומית והמקומית לעיר", מוסיפים בעיריית ירושלים. "אנו עושים שימוש בכלים מגוונים, בכדי לשווק את ירושלים בקרב הקהל הבינלאומי והמקומי, לפתח תשתיות תיירות מתאימות, ולייצר פעילויות לשדרוג חוויית התייר ולעידוד הלינות בעיר. המהלכים הללו כוללים בין היתר שיתופי פעולה עם המלונות ומוסדות התרבות בירושלים, פיתוח פארקים ומתחמי תיירות, ועוד".
על מעמדה העולמי-תיירותי המתחזק של הבירה, מעידה הבחירה בה לרשימת "50 היעדים הטובים בעולם לשנת 2023" של המגזין היוקרתי טיים. בדירוג "100 ערי התיירות הטובות בעולם" של חברת המחקר הבריטית Euromonito International תופסת ירושלים את המקום ה-81, קפיצה של עשרה מקומות ביחס לשנה הקודמת.
בשטח עצמו מורגשת ההתעוררות. רק לאחרונה הושק מלון הבוטיק קאסיה (שלמה המלך לשעבר) לאחר שיפוץ ועיצוב מחדש. המלון, הממוקם בסמיכות לשכונת משכנות שאננים הפסטורלית, מחבר בין ירושלים החדשה והוותיקה, ומציע נוף לעיר העתיקה. גם שחקניות בכירות דוגמת רשתות ישרוטל, פתאל ובראון משתלבות בפעילות ומקדמות בבירה בניית מלונות חדשים משלהן במרכז העיר.
פרויקט נוסף שכבר מייצר סביבו התעניינות רבה הוא של קבוצת אינטרקונטיננטל במרכז העיר. "המיזם כולל 2 מגדלים, האחד בייעוד מלונאי והשני בייעוד למגורים", מפרט כהן המלווה את הפרויקט. "זה יהיה מלון מפואר בדרגת 5 כוכבים, שיכלול למעלה מ-200 חדרים".
באשר לפרופיל התיירים המגיע לירושלים, מספר טוקר: "התיירות בירושלים מתבססת בראש ובראשונה על מבקרים מעבר לים. זו תיירות שמאופיינת בהגעה בקבוצות, בעיקר של יהודים ונוצרים, ונשענת על החשיבות הדתית של ירושלים – זה גורם המשיכה המרכזי. מאז פתיחת השמיים, מרבית התיירות היא מצפון אמריקה, ארצות הברית וקנדה, כשגידול נרשם גם בתיירות ממדינות דרום אמריקה ובראשן ברזיל. חתך מעניין אחר, הוא של תיירים מוסלמים מטורקיה".
מלונות בירושלים (עם כיוון השעון): המלך דוד (מימין), אוריינט, וולדורף אסטוריה (צילומים Shutterstock, דוד פלד מתוך אתר פיקיויקי)
בענף שואפים עידוד גם מכך שבמהלך החודשים ינואר-מרץ 2023, נרשמו כ-1.03 מיליון לינות בבתי המלון בעיר, מתוכם כ-200 אלף לינות של ישראלים – עלייה של 104% לעומת 2022. נכון, מדובר על תפוסת חדרים העומדת על כ-62.3%, ביחס לקרוב ל-71% ב-2019, אך באותה נשימה חשוב גם להבהיר שזוהי תקופת OFF SEASON, שפופולרית פחות בקרב תיירים.
"ירושלים השנה חזרה לקו שלפני הקורונה", מכריז ראש העיר ליאון. "והיא קולטת תיירים באותם סדרי הגודל של שנת 2019. אנחנו רואים שבתי המלון חזרו לשגרה ונמצאים באחוזי תפוסה גבוהים ומעודדים. בהמשך לכך, חשוב להזכיר כי ירושלים גם אירחה השנה מספר כנסי תיירות בין-לאומיים".
כללי משחק קשוחים
בשל מאפייניה הייחודיים מהווה ירושלים כר פורה לתיירות, אלא שכעת, על רקע אי הוודאות הכלכלית והנפיצות הביטחונית, שוב ניצב תחום המלונאות בעיר בפני אתגר לא פשוט. "מצב העניינים בהחלט מורכב", מנתח כהן. "לצד עליית הריבית והאינפלציה, צריך להביא בחשבון גם התייקרות בעלויות הבנייה, מחסור בכוח עבודה זמין וקיטון בכמות כניסות התיירים מחו"ל. המשמעות: ענף הפועל בכללי משחק קשוחים, שעשויים להקשות על גופים שמבקשים לבנות בתי מלון בעיר, לממש את התוכניות".
בשל מאפייניה הייחודיים מהווה ירושלים כר פורה לתיירות, אלא שכעת, על רקע אי הוודאות הכלכלית והנפיצות הביטחונית, שוב ניצב תחום המלונאות בעיר בפני אתגר לא פשוט. "מצב העניינים בהחלט מורכב", מנתח כהן. "לצד עליית הריבית והאינפלציה, צריך להביא בחשבון גם התייקרות בעלויות הבנייה, מחסור בכוח עבודה זמין וקיטון בכמות כניסות התיירים מחו"ל. המשמעות: ענף הפועל בכללי משחק קשוחים, שעשויים להקשות על גופים שמבקשים לבנות בתי מלון בעיר, לממש את התוכניות".
"צריך להבין שגם כך עלות הבנייה בירושלים גבוהה", ממשיך כהן. "הן נעות סביב מיליון וחצי שקלים ויותר לחדר – תנאי סף בהם יכולים לעמוד בעיקר חברות ויזמים עם כיסים רחבים. לכן גם אני מעריך שאת הטון, במיוחד בפרק הזמן הקרוב, ייתנו בעיקר רשתות בתי המלון הגדולות – בעלות החוסן הפיננסי, הניסיון והמיומנות לקדם פרויקטים, ולא פחות חשוב – אורך נשימה".
בעוד שהשמאי כהן מקפיד לשדר זהירות, יו"ר התאחדות בתי המלון בעיר טוקר, מביט קדימה באופטימיות: "בתי המלון בעיר כבר עברו הכול מהכול – פיגועים, אינתיפאדות, קורונה – ותמיד הצליחו לשמור את הראש מעל המים. ירושלים היא עיר יחידה במינה, ותמשיך להיות אטרקטיבית. אחרי לא מעט מהמורות, התחושה שלי היא שהענף עולה על דרך המלך. בשנים הקרובות נראה פה בתקווה עוד בתי מלון, עוד חדרים ועוד תיירים".
(בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן)
