פרויקטים
זכייה במכרז של נמלי ישראל והקמת זרוע התחדשות עירונית: באלנור הנדסה לא מתכוונים לעצור
חברת אלנור הנדסה ואדריכלות יצאה מהקורונה בסערה – עם התרחבות לגזרת המסחר והלוגיסטיקה, ופיתוח זרוע התחדשות עירונית, שמובילה כבר קרוב לעשרה פרויקטים. בראיון לראש השנה מספר המנכ"ל, אלי אהרונסון: "השתדרגנו והתפתחנו. חשוב לנו לייצר טביעת אצבע גם בתחומים בהם לא פעלנו בעבר"
מתחם הקוטג'ים שאמור היה להתרומם בבית שמש, כבר הסתמן כעוד פרויקט נדל"ני בסכנת גניזה. לא פחות מ-7 שנים הוא ניצב תקוע, כאשר חברי קבוצת הרכישה שהובילו את המיזם כבר קרובים היו לאבד תקווה ולוותר על חלום הדירה. כשהקשיים סביב מימוש הפרויקט המשיכו להיערם, התבקשה חברת הנדל"ן אלנור הנדסה ואדריכלות להיכנס לתמונה ולנסות לחלץ את המיזם. היום, הפרויקט כבר נמצא עמוק בשלב העבודות, בדרך להשלמת הבנייה ואכלוס במהלך השנה הבאה.
"מצאנו פרויקט שעמד בפני שוקת שבורה", מספר אלי אהרונסון, מנכ"ל אלנור הנדסה ואדריכלות בריאיון לאתר ice לכבוד ראש השנה העברית החדשה. "ככל שירדנו ברזולוציות, הבנו שנדרשת עבודה כמעט בכל היבט. היה פה בפירוש אתגר עצום, אבל לא נרתענו. נקטנו בשורה של צעדים: מהחזרת האמונה והביטחון של קבוצת הרכישה בפרויקט, דרך ביצוע שינויים תכנוניים בתוכנית המקורית וביצוע פעולות משלימות, ועד פגישות מול הגופים המקצועיים בעירייה כדי ליישם את ההתאמות הנדרשות".
"לאחר מאמץ גדול, שבו לקחו חלק גורמים מקצועיים רבים ובזכות שיתוף פעולה רב זרועי, התקבל היתר הבנייה. בתוך שבועות ספורים, כבר עלינו על הקרקע והתחלנו בבניית כ-40 קוטג'ים", ממשיך אהרונסון. "אנחנו מתקדמים בביצוע תוך מענה רצוף ומתמיד לבעיות שעולות לאור אופי הפרויקט ומשך הזמן שבו הוא 'ישב על המדף'. הפידבקים שאנחנו מקבלים מחברי קבוצת הרכישה מחממים לנו את הלב. אחרי שכבר היו בטוחים שהשקעתם ירדה לטמיון, הם רואים עכשיו את האור בקצה המנהרה".
נותנים את הטון
חילוץ הפרויקט בבית שמש, מהווה רק נקודת ציון בתקופה המוצלחת שעוברת על אלנור הנדסה ואדריכלות. "זו הייתה שנה מצוינת עבורנו. יצאנו מהקורונה בסערה, השתדרגנו והתפחתנו", מתגאה אהרונסון. "העניין הזה בא לידי ביטוי הן בהיקף הפרויקטים שמובילה החברה והן בכניסה לתחומים שבהם לא פעלה בעבר, כמו מסחר ולוגיסטיקה, כמו גם התחדשות עירונית".
חילוץ הפרויקט בבית שמש, מהווה רק נקודת ציון בתקופה המוצלחת שעוברת על אלנור הנדסה ואדריכלות. "זו הייתה שנה מצוינת עבורנו. יצאנו מהקורונה בסערה, השתדרגנו והתפחתנו", מתגאה אהרונסון. "העניין הזה בא לידי ביטוי הן בהיקף הפרויקטים שמובילה החברה והן בכניסה לתחומים שבהם לא פעלה בעבר, כמו מסחר ולוגיסטיקה, כמו גם התחדשות עירונית".
דבריו של אהרונסון לא נאמרים באוויר. בראשית 2022 זכתה אלנור הנדסה ואדריכלות יחד עם חברת מידר במכרז של נמלי ישראל בהיקף של 120 מיליון שקלים, להקמת שטחי לוגיסטיקה בפאתי נמל אשדוד. "זו הסנונית הראשונה בהתרחבותה של החברה גם לתחום הלוגיסטיקה, שבשנים האחרונות צובר תאוצה ונהנה מביקושים גדולים", מדגיש אהרונסון. "חתמנו על חוזה ארוך טווח ל-25 שנה עם נמלי ישראל, ואנחנו אחראיים על התוכנית העסקית להקמת והפעלת המתחם הלוגיסטי בפארק נמלי ישראל באשדוד. במקביל לפרויקט הזה, אנו בוחנים עוד מיזמים בתחום הלוגיסטי".
פרויקט התחדשות עירונית שמקדמת אלנור בבני ברק (הדמיה ז'ק ויניצקי)
נדבך חשוב אחר בפעילות החברה, נוגע להקמת זרוע התחדשות עירונית, שכבר אחראית על קרוב לעשרה פרויקטים. "אנחנו מזהים לאן נושבת הרוח, ההתחדשות העירונית הולכת לתת את הטון בענף הבנייה בישראל וחשוב לנו לייצר את טביעת האצבע שלנו גם בתחום הזה", מציין אהרונסון. "אנו מתמקדים בערים בלב אזורי הביקוש כמו תל אביב, בת ים, גבעתיים, רמת גן ובני ברק".
אחד המיזמים הבולטים עליו אמונה אלנור הנדסה ואדריכלות הוא תמ"א 38 במסלול הריסה ובנייה מחדש בבת ים. "אנחנו נהרוס בניין ישן שהוקם לפני עשרות שנים, לטובת בניין חדיש, ממוגן ומודרני", מפרט אהרונסון. "יש כאן 22 בעלי דירות ותיקים, ותפקידנו באמצעות הפרויקט הוא לשפר עבורם את איכות המגורים. לדעתי, התחדשות עירונית היא קודם כל פרויקט חברתי, המחייב דיאלוג רציף מול הדיירים. מי שאין לו את היכולת לקיים שיח סבלני ורגיש, לגשר על מחלוקות ולגבש הסכמות – כדאי שיתמקד בתחומי נדל"ן אחרים".
לצד ייזום ובנייה, באלנור הנדסה ואדריכלות שמים דגש על העמדת רף גבוה של בטיחות ואיכות, יחד עם הטמעת טכנולוגיה חדשה: "בשנה האחרונה השלימה החברה הסמכה לתקן 45001 ISO העוסק בהבטחת הבטיחות. זאת מעבר לתקן הבטחת האיכות 9001 ISO שאנו מוסמכים בו מזה מספר שנים", אומר אהרונסון. "בנוסף, הכנסנו מערכות תקשוביות לשיפור יכולות הניהול – כולל אפליקציה לבקרת האיכות, אפליקציה לניהול הבטיחות, תוכנות ניהול ועבודה בענן. הכלים הללו חיוניים לאיכות הביצוע, הבטיחות, ניהול התקציבים ולוחות הזמנים של הפרויקטים".
מחוברים לקרקע
אהרונסון (53) גרוש ואב לארבעה, מתגורר במסילת ציון (ואף שימוש בעבר כיו"ר המושב). הוא בעל תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון ותואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בר אילן, וגם בוגר קורס ניהול פרויקטים בבנייה מטעם הטכניון. החיבור לאדמה מושרש אצלו עוד מהילדות. "אני בעצם חקלאי בנשמה", הוא מבהיר. "מגיל צעיר אני בשטח. קטיף של אפרסקים, גידול תרנגולות וניהול הלול היו חלק מהשגרה שלי עוד לפני הגיוס לצה"ל".
אהרונסון (53) גרוש ואב לארבעה, מתגורר במסילת ציון (ואף שימוש בעבר כיו"ר המושב). הוא בעל תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון ותואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בר אילן, וגם בוגר קורס ניהול פרויקטים בבנייה מטעם הטכניון. החיבור לאדמה מושרש אצלו עוד מהילדות. "אני בעצם חקלאי בנשמה", הוא מבהיר. "מגיל צעיר אני בשטח. קטיף של אפרסקים, גידול תרנגולות וניהול הלול היו חלק מהשגרה שלי עוד לפני הגיוס לצה"ל".
אחרי קריירה צבאית של 24 שנה ושחרור בדרגת סא"ל, חזר אהרונסון לקרקע הפעם בכובע הנדל"ני. "היה לי ברור שבתום הפרק הצבאי אני עובר לייזום ובנייה", הוא משחזר. "זו הדרך שסללתי לעצמי ונערכתי אליה כראוי. באלנור הנדסה ואדריכלות אני מגשים את החזון".
אחד מכרטיסי הביקור של החברה, נוגעת לפעילותה הענפה בקיבוצים: עם הרחבת היצע המגורים והקמת מתחמים חדשים לצד הוותיקים. הרזומה כולל פרויקטים מצפון ועד דרום – בקיבוצים דוגמת אייל, משואות יצחק, בית קמה, נצר סירני, ניצנים וסעד.
"עבודה בקיבוצים מאופיינת בכללי משחק ייחודיים", מתאר אהרונסון. "והיא מחייבת אותנו לגמישות, יצירתיות ויכולת לבצע גם תוך כדי תנועה התאמות ושינויים. בפעילות שלנו בקיבוצים אנחנו לא באים בסטטוס של יזם אלא בסטטוס של נותני השירות. המטרה היא לתמרן בהצלחה בין הרצונות והצרכים של בעלי הקרקע לבין המתווה שמאפשר כל קיבוץ. במילים אחרות: לבנות בתים צמודי קרקע לפי דגמים וכללים מחד, ומאידך לתת את הווילה המותאמת אישית לכל משפחה – ומבלי להתפשר על רף האיכות, עמידה בלוח זמנים וביעדי התקציב".
פרויקט הרחבה שמובילה אלנור בקיבוץ ניצנים (צילום קורום הנדסה וניהול)
בפעילותה בגזרות השונות, מיישמת אלנור הנדסה ואדריכלות את "מודל המעטפת". במה בדיוק מדובר? אהרונסון מרחיב: "החברה שלנו היא חלק מקבוצה הכוללת עוד 2 חברות אחיות – קורום הנדסה וניהול ורימון סביבה בנוף. לכל חברה יש ארסנל של יכולות שמשלימות ומתמזגות עם היכולות של החברות האחרות. השילוב בין כולנו מאפשר לקחת פרויקטים ולהוביל אותם משלב הרעיון ועד לשלב המסירה – כשהכל נעשה תחת מעטפת אחת וללא צורך בפירוק העבודות בין כל מיני גורמי משנה ומתווכים. הדבר מביא לעבודה איכותית ומתואמת יותר, תוך עמידה בלוח זמנים וחסכון בתקציב".
כשהוא נשאל על ייעדי החברה לשנה שבפתח, לאהרונסון יש תשובה ברורה: "אנחנו רוצים להמשיך בתהליך הצמיחה, אבל באופן מבוקר ובשיקול דעת. לכן אנחנו לא לוקחים כל פרויקט שמגיע אל שולחננו, אלא בוחרים כל מיזם בקפידה. בהמשך לזה, גם כשאנחנו גדלים נמשיך לשמור על צביון של חברת בוטיק, עם חווית לקוח ייחודית ויחס אישי ובלתי מתפשר. בשנה הקרובה נשאף בין היתר לייצר תמהיל מאוזן יותר בין הפרויקטים שאנו יוזמים לבין הפרויקטים שאנו משמשים בהם כקבלנים המבצעים. היחס, נכון לעכשיו, עומד על 25%-75%, ואותו נפעל לשנות".
טיפול שורש
תשפ"ב הייתה אחת השנים המורכבות שידע שוק הנדל"ן בישראל, כשאת הטלטלות הרגישו היטב השחקנים הפועלים בענף. "השנה הזו עמדה בסימן 3 אלמנטים מרכזיים", מנתח אהרונסון. "ראשית, הפער הגדול שבין ביקוש להיצע – מה שהוביל להסתערות רבתי על הדירות ומחירים שמטפסים. שנית, מדד תשומות הבנייה. המדד אמנם גבוה, אך לא משקף את התייקרות האמיתית בחומרי הגלם. המשמעות היא שתקציבי הפרויקטים האמירו וחרגו מהתכנון הראשוני, ולעניין הזה יש השלכות על היכולת להביא מיזמים אל קו הסיום. שלישית, עליית הריבית. מדובר בפעולה מלאכותית שתרחיק עוד ישראלים מחלום הדירה, אך לא תפתור את הבעיה האמיתית של המחסור בדירות".
כדי להתניע את ענף הנדל"ן, אחד הנושאים שלפי אהרונסון מצריך טיפול יסודי ומעמיק, טמון בייעול הביורוקרטיה: "הזמן שעובר עד להוצאת היתר בנייה הוא בלתי נתפס. במציאות הנוכחית הליכי התכנון והרישוי לוקחים זמן רב יותר מהבנייה בפועל, זה אבסורד. כמי שחי את התחום ברמה היומיומית אני יכול לומר שכמות הניירת היא בלתי נגמרת, כמו גם המרדף אחרי חתימות על חתימות. אם המדינה לא תפעל לצמצם הנחיות ביורוקרטיות ובו בזמן להגדיל את כוח האדם המטפל בהן, פרויקטים רבים יישארו תקועים בצנרת".
"לא ניתן להתעלם מהגידול הדמוגרפי ומהגידול בביקוש לדירות. תושבי ישראל צריכים דירות כדי שיהיה להם איפה לגור. כמות הדירות לא הולמת את כמות האוכלוסייה", מסכם אהרונסון. "אין פתרונות קסם, המדינה חייבת להכניס את היד עמוק לכיס ולפעול בכמה מישורים: צמצום מבוקר של העלויות המגיעות בסופו של דבר לקופתה של המדינה – החל ממחירי הקרקע ועד צמצום היקף המיסוי בעסקאות נדל"ן (מס רכישה, מס שבח, מע"מ), לצד הענקת תמריצים ליזמים ומשיכת פרויקטים גם לפריפריה, קידום מאסיבי של מיזמים לשכירות ארוכת טווח, וכמובן הסרת חסמים ובראשם זה הביורוקרטי".
בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן
