מגפת הקורונה איתנו עוד מהימים התמימים של דצמבר 2019. אז, עוד אף אחד לא ידע מה מצפה לעולם כולו שעתיד להסגר כמעט הרמטית – כאשר הוא רומס בדרך כלכלות ותעשיות שלמות במגוון ענפים רחב שלא היו ערוכות לנעילה שכזו. השנה שבעקבותיה כבר נראתה אחרת לגמרי. דצמבר 2020 - מנהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) אישר את החיסון של חברת "פייזר" ו"ביונטק" והוציא לדרך את אחד ממבצעי החיסונים הגדולים שנראו אי פעם בהיסטוריה.

היום, ממרומי 2022, כולם כבר מבינים שחיסונים ותרופות הם הדרך להשתלט על המגפה הכל כך עוצמתית הזו, שגבתה ועדיין גובה, את חייהם של המוני בני אדם מסביב לגלובוס. החיסונים בהם נעשה שימוש מאסיבי, פותחו על ידי ענקיות תרופות מארצות הברית והממלכה המאוחדת, וכך גם השיווק וההפצה שלהם.

לפני חודשיים, בסוף חודש נובמבר 2021, שלח הנשיא ג'ו ביידן, בתמיכת הקונגרס הדמוקרטי ברובו, מכתב לחברות התרופות ובו הוא מבקש לבחון הסרה של זכויות הפטנט על החיסונים, לטובת מתן רישיונות לחברות מקומיות במדינות עולם שלישי, ובדגש על יבשת אפריקה. חברות התרופות מנגד, מתנגדות נחרצות לעניין וטוענות כי הפגיעה בזכויותיהן מהווה פגיעה בתמרוץ לפיתוחים עתידיים.

מייסד מייקרוסופט ואחד האנשים העשירים בתבל, ביל גייטס, כבר נדרש לנושא בשנה שעברה, ובראיון לרשת סקיי ניוז אמר כי "יש רק מספר מצומצם של מפעלים לייצור חיסונים בעולם ואף אחד מהם לא עובד בדרכי קסם. פגיעה בזכויות הקניין לא תפתור את הבעיה". העומד בראש קרן הצדקה הגדולה בעולם על שם ביל ומלינדה גייטס הוסיף עוד כי חייבים לעבוד יחד עם חברות הפארמה הגדולות, משום שלהן כל הידע, הניסיון והמשאבים.

חשוב להדגיש אין זו הפעם הראשונה בה דבר כזה קורה, וכן, נראה שבכל פעם שמגפה משתוללת ומאיימת על הסדר הטבעי, חוזרים קברניטי העולם וקוראים לשקול שלילה של הזכויות הנמצאות בידי חברות התרופות.

אין סיכונים – אין חיסונים
"בעולם התרופות יש סיכון גדול מאוד, אותו לוקחות על עצמן הענקיות בתחום" מסביר עו"ד אופיר אלון, ראש רשות הפטנטים במשרד המשפטים. "אם יש מצב חירום והמדינה באמת מאמינה שמתן רישיון כפוי לחברות מקומיות הוא הפתרון הטוב ביותר, עליה לפצות את חברות התרופות שפיתחו את החיסון וסיכנו את כספם שלהן", מוסיף עו"ד אלון ומסביר כי הרעיון ב"רישיון כפייה" נולד מתוך צורך לספק את הצרכים של התושבים בעת משבר.
במילים אחרות, אם במידה שחברת התרופות שייצרה את התרופה או החיסון במקרה הזה, לא מסוגלות לעמוד בכמויות הייצור, אזי שהמדינה רשאית להפקיע מידיה את הזכויות ולהעניק אותו לצד שלישי. "עניין נוסף נוגע לידע והמקצועיות שיש לענקיות כמו פייזר ואסטרהזניקה. כלומר, אף אחד לא יכול להבטיח שאכן, בהינתן הרישיון לחברות המקומיות והקטנות יותר, הן יצליחו להפיק ולהפיץ את החיסון ברמה גבוהה ואיכותית" מציין עו"ד אלון ומזכיר לכולנו את הדרישות הקפדניות ובהן השמירה על טמפרטורות נמוכות ביותר לחיסונים של פייזר\ביונטק.

עם כסף גדול – מגיעה אחריות גדולה
הדרישה העיקרית של הממשלות היא להפוך את מתן החיסון לאופציה זמינה לכלל המדינות בעולם ובעיקר במקומות "הנחשלים" שלא מצליחים לעשות זאת בעצמם, בעיקר בגלל חוסר במשאבים. עם זאת, נראה שכל הליך פיתוח התרופה, הניסויים לבחון את יעילותה והמימון הנדרש – יחד עם לקיחת הסיכון – הן נחלתן של חברות התרופות בלבד ולא של הממשלות.

"צריך לזכור שעלות פיתוח של תרופה היא כמיליארד דולר ומספר זה כולל גם את הניסויים והפיתוח של תרופות שלא יגיעו לידי שיווק בסוף" מבהירה ד"ר אסתר לוצאטו, מומחית לקניין רוחני ומנכ"לית קבוצת לוצאטו. "בד"כ המדינה היא לא זו שמפתחת את החיסונים והתרופות בעצמה. לרוב אין לה היכולת לעשות זאת. היא זקוקה לחברות הפרטיות שיעשו זאת, אז חשוב שלא 'נשפוך את התינוק עם המים' ולהפוך את ייצור ופיתוח התרופות ללא כדאי עבור חברות מסחריות". ד"ר לוצאטו מוסיפה ואומרת כי "אסור לנו ליפול לפופוליזם הזול שמנסות ליצור הממשלות הגדולות ולברוח מאחריותן. זהו התפקיד שלהן לדאוג לרווחת העולם השלישי ולא תפקידה של חברה עסקית כמו פייזר שמחויבת לבעלי המניות שלה".

ד"ר אסתר לוצאטו. קרדיט צילום: מיכל לוצאטו

הזכויות שייכות לממציא
קבוצת לוצאטו, מקבוצות הקניין הרוחני המובילות בישראל, כבר ידעה וראתה לא פעם, מלחמות ומאבקים משפטיים בנושא פטנטים בעולם הרפואה (דוגמה מוכרת היא התיק המפורסם של תרופת הפרוזק, בה ד"ר כפיר לוצאטו ייצג את "אלי לילי" (eli lilly) וזכה בתביעה נגד חברת "טבע") ובין לקוחותיה נמנות חברות ויצרניות התרופות הגדולות בעולם. "יש לשים לב להבדל שבין תרופה גנרית שהיא נחלת הכלל ואינה מוגנת בפטנט, לבין הפרה של תרופה שמוגנת פטנט שמקנה מונופולין ובלעדיות לבעל הפטנט במדינה בה יש פטנט – ובמקרה זה צריך לקבל רישיון מבעלת הפטנט" מחדדת ד"ר לוצאטו. "כך, כל מי שרוצה לעשות שימוש בטכנולוגיות מוגנות של חברות התרופות, צריך לקבל רישיון מפורש".

זמן חיים של פטנט בתחום התרופות הוא 21 שנים, כאשר תיתכן הארכה של עד 5 שנים. "כל ענקיות התרופות שהשקיעו במחקר ב-mRNA הצליחו בזמן קצר מאוד (פחות משנה) לתת מענה למגפה עולמית. המזל הגדול של האנושות הוא שהטכנולוגיה הייתה קיימת ופותחה על ידי חברות תרופות וניתן לייחס זאת לתמריץ שזכויות הפטנטים מעניקות לחברות התרופות" אומרת ד"ר לוצאטו. "חשוב להבין, שהכוחות הכלכליים, כמו תמיד, יהיו אלו שיכריעו. חברות התרופות לא יפעלו לפתח פתרונות, אם זה לא ישתלם להן ולבעלי המניות שלהן. אולם זה נשמע ציני, אך זו המציאות בעולם בו חברות אלה נסחרות בבורסאות ושיווין נקבע בהתאם לנכסיהן".

שת"פ עם חברות התרופות ולא נגדן
חשוב לזכור כי חוקי הפטנטים השונים בעולם נוצרו, בסופו של דבר, על מנת לתמרץ את ענקיות החדשנות, בכל תחום שהוא, לשאוף ולפתח מוצרים חדשים שיספקו פתרונות אמיתיים לבעיות המין האנושי כולו. "בישראל, לדוגמה, יש לשמור היטב על הקניין הרוחני, הוא הרוח החיה של תעשיית ההיי טק שכזכור, שילשה את התוצר הלאומי בעשור האחרון" מחדדת ד"ר לוצאטו. "ב'סטארט אפ ניישן' כמו שלנו, הקניין הרוחני שהחברות בונות הוא המנוע שמוביל את כל התעשייה הטכנולוגית ומאפשר צמיחה כלכלית וטכנולוגית למדינת ישראל ולחברות עצמן".  

השורה התחתונה אם כן ברורה, רק אם חברות התרופות יידעו שהמדינה מגנה על הקניין הרוחני באמצעות חוקים ואכיפה, ולא תאפשר הפרה של הקניין הרוחני שלהן – רק אז יהיה להן תמריץ להמשיך לפתח פתרונות מצילי חיים, כפי שעשו במקרה של הקורונה.