מיכאל בן דוד מנסה לתאר לנו איזושהי עדות ממקור ראשון. "חוויתי הרבה אנטישמיות", כך הוא מגולל משל היה איזה מרכז עניינים בתחרות האירוויזיון. בן דוד, דמות רועשת וקולנית, שעד כה לא הראתה יותר מדי עומק, מנסה עתה להציג בפני הקהל פן אחר כביכול - הנה הוא מעמיק, מדבר על אנטישמיות, חבר'ה מה אתם יודעים, חלאס צחוקים, יש לו גם צד רציני.

משעשע קצת ה"חלאס צחוקים" הזה שמשווק בן דוד, מריח כמו יח"צ למתחילים. פתאום הנציג המוחצן של ישראל לאירוויזיון, זה שהאמין שמאוד מצחיק לתפוס את המנחים של התחרות בפוזיציה על גבול המטרידנית, החליט להתחפש לחוזה מדינה. אבל האמת היא שבן דוד עצמו פחות מעניין. נכון לעכשיו מדובר בזמר שבקושי מושמע בישראל, מדינה שגם הוא מבין שאיננה שונאת יהודים. כך שבן דוד הוא שולי. מה שכן מעניין זה איך מתנהל היח"צ. איך יח"צ מזהה טרף כמו בן דוד ומתחיל לנווט אותו.
  

היח"צ מעוניין כעת לשווק לנו את בן דוד "האישי". לא הזמר המצועצע שעשה בושות באירוויזיון, אלא הבנאדם עם הרובד העמוק. זהו ניסיון יומרני, אולי אפילו שקוף מדי, אבל אין מקום לטעויות: מבחינת היח"צ, הקליינט היחיד שאמור לקנות את הבלוף הוא בן דוד עצמו. מטרת היח"צ היא לשכנע את הקליינט שבאים לעזור לו. נדמה כי היח"צ של בן דוד עושה עליו סיבוב עם רעיונות של אחיתופל - בוא פשוט נראה להם אותך, כן פשוט אותך מיכאל, את מיכאל העמוק, האמיתי. 
 

מה הלאה? בן דוד רוצה להציג אג'נדה בנושא הפיגועים? להניף דגל בהר הבית? עד כמה היח"צ מסוגל לחשוב שכולם מטומטמים? ובכן, היח"צ לא צריך שכולם יהיו מטומטמים. היח"צ צריך שרק בן דוד יהיה תמים ויאמין שכל זה אכן עוזר לו. אז עכשיו הוא בתחפושת אנה פרנק.
 

עוד ב-

חתונה ממבט ראשון: מכונת לבבות שבורים בחסות הרייטינג

לכתבה המלאה

חבל על בן דוד. הוא יכול היה לחזור מהתחרות עם קצת יותר סטייל. קורה שלא עולים לשלב הגמר, יש לא מעט שירים טובים באירוויזיון, סטטיסטית זה יכול לקרות שמודחים כבר בחצי הגמר. בן דוד יכל פשוט להגיד את כל זה ולהציג הרבה יותר קלאסה. מכאן והלאה, כדאי שיתפנה לעבוד קשה על תקליט, שירים חדשים. בלי תרגילי יח"צ, רק מוזיקה.