יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי בחדר המסחר של בנק מזרחי טפחות התייחס לנתוני התעסוקה (NFP) בארצות הברית והקשר לריבית בנק ישראל, כשלדבריו נתוני ה-NFP מצביעים על גידול של 353 אלף משרות במשק האמריקאי, בינואר

לדבריו: "הנתון היום מייצג עלייה ראויה לציון בקצב גיוס העובדים ביחס לחודשים האחרונים. ברמות האלה, הוא גם גבוה משמעותית מקצב הגידול הכללי של האוכלוסייה האמריקאית, זו שנמצאת שם באופן חוקי, וכנראה שגם זו שלא. בפרט, בשנתיים האחרונות התוספת למספר המועסקים הביאה את שיעור ההשתתפות בשוק לרשום עלייה של קרוב ל-2%. ולמרות היציבות ברמת 62.5% היום, הוא קרוב מאוד לרמות טרום הקורונה. אם נקזז מזה את אלה שהעדיפו לנצל את הקורונה כדי לצאת לפנסיה מוקדמת, או שזו נכפתה עליהם, אנחנו כבר בשוק תעסוקה שדיי סיים להתאושש".

 
עוד המשיך: "במצב כזה, קל מצד אחד להסביר את היציבות בשיעור האבטלה הנמוך הנוכחי. מצד שני, הדינמיקה של תקופת הקורונה מחייבת לדעתנו נקיטת נק' מבט חשובה: משחק הכסאות התעסוקתי של לאחר הקורונה גרם ליותר אנשים להחליף עבודה בשלוש השנים האחרונות. במובן זה יש פחות מהם שמחפשים עבודה כעת – הם הרי בדיוק מצאו אחת".

פנינג טוען: "העלייה הניכרת היום בשכר השעתי, גם אם זו טובה לכשעצמה, היא כנראה כאב הראש הגדול ביותר של הפד. עם זאת, גם כאן הרבה מתוספות השכר בשנה האחרונה נבעו מאותם עובדים שהחליפו עבודה, ושיפרו את התנאים שלהם בדרך. על זה ניתן להוסיף כמובן תיקונים, מאוחרים יש לומר, לאינפלציה הגבוהה של השנים האחרונות. וכפועל יוצא, זו מורגשת, וכנראה שתמשיך להיות מורגשת בחודשים הבאים".

עוד ב-

ריבית בנק ישראל תרד ל-4%? זו התחזית של דיסקונט

לכתבה המלאה

לסיום הדגיש: "בימים האחרונים, המשכנו לראות את ציפיות השוק נעות סביב הסתברות בסדר גודל של 30%-40% להורדת ריבית של הפד, במרץ. וסביר שהנתון הגבוה של היום ימתן את זה. יכול להיות שנתוני המאקרו הבאים כן ידחפו מעלה את ההסתברות שנזכה להקלה מוניטרית במרץ.  עד אותה הודעה של הפד צפויים לנו שני מדדי מחירים של ה-BLS, מדד מחירים אחד של ה-PCE, ודוח שוק תעסוקה נוסף. אבל בראייה המקומית, הסיכוי שבנק ישראל יבחר להוריד ריבית בעוד שלושה וחצי שבועות התמתן משמעותית אחרי הנתון היום".