עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, פרסם את הסקירה הכלכלית השבועית שלו. אלו הם הדברים:

בארץ

בשל מרכיב היבוא הגדול בצריכה הפרטית, הפיחות בשקל מרחיק את האינפלציה מיעד בנק ישראל. עדכנו את התחזית לאינפלציה לחודשים הקרובים כלפי מעלה: פברואר ל-0.3 ומרץ ל-0.5 ב-12 החודשים הבאים אנו צופים אינפלציה של 3.2 אחוזים. בהתאם עלתה גם התחזית שלנו לריבית בנק ישראל ל- 4.75% בעוד כחצי שנה. להערכתנו, אם הפיחות לא ייעצר, הדבר יחייב את בנק ישראל לריבית גבוהה עוד יותר. קצב הגידול של המשק המשיך להאט גם בתחילת 2023, כך על פי המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק שגבוה רק בכ-2 אחוזים בהשוואה לרמתו בינואר בשנה שעברה. ההאטה בצמיחת המדד הושפעה מהירידה במדדי הפדיון בענפי השירותים והקמעונאות לצד הירידה ביבוא מוצרי הצריכה.

גם שוק העבודה ממשיך להיחלש כאשר מספר המובטלים עלה ל-190 אלף בינואר (על פי נתונים מנוכי עונתיות) והיחס בין מספר המובטלים למספר המשרות הפנויות ירד ל-0.7 בינואר (פחות ממשרה פנויה אחת על כל מובטל – בניגוד לכמעט שתי משרות פנויות על כל מובטל בארה"ב). גם הפרסום של לשכת התעסוקה מראה מגמה דומה עם המשך עלייה במספר דורשי העבודה בינואר (נתונים מקוריים), רובם כתוצאה מפיטורין. להערכתנו, מגמת ההיחלשות בשוק העבודה צפויה להימשך במקביל להמשך עליית הריבית וההאטה בצמיחה הכלכלית - נתון שיתמוך לבסוף גם בהיחלשות לחצי השכר במשק. יחד עם זאת, חשוב לציין ששיעור האבטלה עדיין נמוך מאוד במיוחד בגילאי העבודה העיקריים (64-24) שם השיעור אפילו ירד בינואר ל-3.6 אחוזים (3.8% בדצמבר).

בדצמבר סך יצוא השירותים (בניכוי חברות הזנק) ירד ב-5 אחוזים (במונחים דולריים על פי נתונים מנוכים עונתיות), בעיקר בשל ירידה ביצוא שירותי ההיי-טק. הנתון תואם למגמה שראינו גם בנתוני הצמיחה שהתפרסמו לפני כשבוע. גם יצוא הסחורות המשיך לרדת כאשר ירד ב-4 אחוזים בינואר (ללא אוניות מטוסים ויהלומים). הקיטון ביצוא מקטין את העודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים ומצטרף לנתונים המסבירים את החולשה האחרונה של השקל. להערכתנו, במבט קדימה, ככל שתתעצם החולשה בכלכלה העולמית אנו עלולים לראות המשך פגיעה ביצוא והמשך פגיעה בעודף בחשבון השוטף (מאחר שהיבוא שלנו קשיח יותר – מזון דלק...).

בעולם

מחירי ההוצאה לצריכה הפרטית בארה"ב, מדד מרכזי למדידת המחירים, עלה במפתיע מעל הצפי בינואר, כך קצב עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-5.4 אחוזים (4.7% ללא מוצרי מזון ואנרגיה). ההאצה במחירי השירותים (להם משקל גדול יותר במדד זה בהשוואה למדד המחירים לצרכן) תרמו לכך. הנתון לצד נתוני שוק העבודה החזקים מחייבים העלאת ריבית נוספת בעוד כ-3 שבועות וכך ככל הנראה גם במאי. האם נראה חזרה להעלאה של חצי נקודת אחוז? כרגע אנו סבורים שלא לאור הרמה הגבוהה של הריבית. אך דוח התעסוקה (10 במרץ) ומדד המחירים לפברואר שיתפרסמו כשבוע לפני כן (14 מרץ) יהווה משקל משמעותי בהחלטה. העלאת הריבית מחלחלת באיטיות לשוק העבודה, אך בשוק הדיור למגורים ההשפעות בולטות כאשר מכירות בתים קיימים ירדו זה החודש ה-13 ברציפות, דבר שגרר ירידה מקבילה במחירים (עדיין מרמות שיא בתחילת 2022).

מדד מנהלי הרכש בגוש האירו לפברואר (אומדן ראשוני) הפתיע כלפי מעלה כאשר עלה ל-52.3 נקודות, מספר שמצביע על התרחבות הסקטור העסקי. הובילו את השיפור ענפי הפיננסים, התיירות, ההארחה והתחבורה, כאשר ענף הנדל"ן בדעיכה (לאור עליית הריבית) וכך גם מרבית ענפי התעשייה (המשך ירידה בביקוש למוצרים). החולשה בענפי התעשייה משפיעה לשלילה בעיקר על גרמניה, שם התוצר התכווץ יותר מהצפי (מינוס 1.7% בשיעור שנתי) ברבעון האחרון של 2022. עם זאת, הנתונים הראשוניים לתחילת 2023 מעודדים כאשר המשך הירידה בעלויות השילוח תרמו לשיפור סנטימנט החברות  ולירידה בלחצי המחירים במיוחד בתעשייה. אך בענפי השירותים לחצי המחירים עדיין משמעותיים, והציפיות לאינפלציה ממשיכות לעלות. הדברים הללו מגבירים את הסיכוי שלאחר שנראה את הבנק המרכזי בגוש האירו מעלה את הריבית בחצי נקודת אחוז בעוד כשבועיים, הבנק יכריז על עלייה של חצי אחוז גם בהחלטה שלאחר מכן.

עוד ב-

נבחרת הכלכלנים: התחזית המלאה לשבוע הכלכלי הדרמטי

לכתבה המלאה

האינפלציה ביפן המשיכה לעלות לשיא של עשורים ל‑4.3 אחוזים בינואר – רחוק מעבר ליעד הבנק המרכזי. עלייה זו מקרבת להערכתנו את צמצום המדיניות המרחיבה שאותה יוביל הנגיד החדש. יחד עם זאת, התהליך לא פשוט מכיוון שהידוק מהיר מידי עלול לגרום לתנודתיות חריגה בשווקים, כפי שראינו לפני כחודשיים כשהבנק עדכן קלות את מדיניות השמירה על העקום. בנאום לקונגרס לקראת המינוי, הנגיד החדש הדגיש שאין פתרונות קסם לגבי האינפלציה והעמידה ביעד ה-2 אחוזים - אך הוא לא התייחס למדיניות עתידית.