מדדים ומחקרים

שיאני השכר: 100 אלף שקל בצמרת רפאל, 75 אלף בחברת החשמל ונמל חיפה

דו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר מגלה כי בחברות הממשלתיות משתכרים ב-133% יותר מהשכר הממוצע במשק. איך מתוגמלים עובדי מערכת הבריאות שבחזית הטיפול בקורונה ומה מצב הפערים המגדריים בשכר?

איתי פת-יה | 30/6/2020 14:33

תחנת הכוח אשכול (צילום ויקיפדיה/עמוס מרון)

בתקופה האחרונה נשמעות ביתר שאת הקריאות על כך שעובדי המגזר הציבורי צריכים "להיכנס מתחת לאלונקה" ושיש לקצץ את שכרם כדי לצמצם את הפגיעה בשאר הציבור עקב משבר הקורונה – אבל כמה הם באמת מרוויחים? היום (ג') מפרסם הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן את דו"ח משכורות עובדי הציבור שמגלה את הנתונים העדכניים ביותר מ-2018.

משכורותיהם של 387 אלף איש המועסקים בגופים המתוקצבים והנתמכים על ידי המדינה הסתכמו ב-2018 ב-79 מיליארד שקל. שכרם הממוצע היה 16,223 שקל, נתון המצביע על עלייה ריאלית של 0.2% לעומת 16,088 שקל ב-2017. בעשר השנים שבין 2008-2018 גדל השכר הריאלי הממוצע בגופים הציבוריים בכ-17%.

עובדי מערכת הבריאות נמצאים בחזית בימים אלה והדו"ח כולל התייחסות גם לתגמול של אלה. שכר העובדים הממוצע במערכת הבריאות בישראל עמד על 23,952 שקל ברוטו למשרה מלאה. שכר הרופאים הממוצע היה ב-2018 כ-41 אלף שקל וזה של האחיות התקרב ל-20 אלף שקל. עוד מציינים בדו"ח כי ההסכם שנחתם ב-2011 מול ההסתדרות הרפואית הביא לעלייה של 59% בשכר הרופאים בין 2008-2018, ולעלייה של 82% בשכר הרופאים בעלי למעלה מ-5 שנות ותק מומחיות.

השכר הממוצע בחברות הממשלתיות עמד על 23,916 שקל ברוטו למשרה מלאה, גבוה ב-133% מהשכר הממוצע במשק. בחברת החשמל, שם נהנו העובדים ממענקים של 10-30 אלף שקל במסגרת הרפורמה שנחתמה ב-2018, הרוויחו עשרת המשתכרים הגבוהים ביותר בהנהלה 74,074 שקל בממוצע. אותו ההסכם העלה למעשה את נתון ממוצע השכר בקרב כלל החברות הממשלתיות.

בדוח מציינים את האנומליה המאפיינת את סקטור החברות הממשלתיות, בהן לעתים עובדים משתכרים יותר ממנהליהם. כך קורה בתעשייה האווירית, שם ממוצע השכר של עשרת המשתכרים הגבוהים ביותר העובדים עמד על 95,475 שקל בדרג העובדים מול 90,583 שקל בהנהלה. התופעה קיימת גם בנמל חיפה (75,280 שקל לדרג העובדים מול 65,800 שקל להנהלה) ובנמל אשדוד (76,216 שקל לדרג העובדים מול 51,187 שקל להנהלה).

קראו עוד ב-ice

במערכת ההשכלה הגבוהה, בה מועסקים 51 אלף איש, עמד השכר הממוצע על 17,124 שקל ברוטו למשרה מלאה, כשזה של הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות היה 32.5 אלף שקל בממוצע. המכללות הציבוריות היו אלה בהן השכר הממוצע עלה בשיעור הגבוה ביותר בין 2008-2018 – עלייה של 54%, זאת הודות להסכמים קיבוציים שנחתמו מול הסגלים במוסדות אלה.

בשלטון המקומי שכר העובדים הממוצע עמד על 11,272 שקל ברוטו למשרה מלאה, והעובדים שהשתכרו בממוצע הכי הרבה במגזר זה היו הרופאים הוטרינרים עם שכר של 29,688 שקל ברוטו. ב-56 התאגידים הסטטוטוריים בהם נכללים רשות שדות התעופה, המוסד לביטוח לאומי, תאגיד השידור בנק ישראל, מד"א ועוד, שכר העובדים עמד על 18,834 שקל ברוטו למשרה ממוצעת. באשר לפסיכולוגים במגזר הציבורים, אלה השתכרו בממוצע בכ-14,024 שקל למשרה מלאה.

עוד מתייחס הדו"ח לפערים מגדריים בשכר: בחברות הממשלתיות שכר ברוטו של נשים במשרה מלאה היה נמוך ב-72% ממקביליהם הגברים. ברוב המוחלט של התפקידים הניהוליים בחברות הממשלתיות מועסקים יותר גברים מנשים. כך גם בשלטון המקומי מדובר בפער של 76% לרעת הנשים. בגופים הנתמכים במערכת הבריאות הפער היה הגדול ביותר – כמעט 11 אלף שקלים, כשבאגף הממונה על השכר מסבירים חלק ניכר מהפער בבחירת עיסוקים שונה בין המגדרים.

כמו כן מצוין כי שיעור הנשים בקרב הסגל האקדמי הבכיר פוחת ככל שעולים בסולם הדרגות האקדמיות. קיים ייצוג נשי גבוה יותר בסגלים השונים במכללות ביחס לאוניברסיטאות. מנגד, מוזכר כי בקרב הפסיכולוגים במגזר הציבורי, השכר הממוצע למשרה מלאה של נשים היה גבוה במעט מזה של גברים.