רשות המסים יצאה לאחרונה בקריאה להטיל מס רכוש על קרקעות ריקות, שאינן חקלאיות. המטרה של משרד האוצר שתומך במהלך היא הורדת הדיור. עד היום האוצר לא הצליח להוריד מחירים ומה שסייע לו זו בעיקר הריבית והמלחמה. התחושה בקרב היזמים היא שבשנה הבאה המחירים יעלו, אבל באוצר סבורים שאם רשות המסים תטיל מס על קרקעות, לא רק שהיא תכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה, אלא שהדבר יעודד בנייה ובטווח הארוך, בעקבות היצע מוגבר, ייתכן מאוד שהמחירים יירדו.

תהליכים כאלה לוקחים זמן. כשמס הרכוש ייכנס לתוקף, תהיה גם תקופת ביניים. חלק מהאנשים ימכרו את הקרקעות וחלק לא. מי שחושב שערך הקרקע יהיו גבוה יותר מגובה המס, לא ימכור. מי שלא יכול לשלם את המס - ימכור.

לאחרונה אמרה כאן נציבת רשות המסים לשעבר, טלי ירון אלדר, כי למס הזה אין הצדקה משום שהוא לא מבחין בין אנשים שרוכשים קרקעות לצורך השקעה לבין קשישים שבבעלותם קרקע והם לא יכולים לבנות עליה כעת אבל גם לא לשלם את המס. יש כמובן דוגמאות נוספות לעיוות ולא בטוח שהמס מוצדק. מצד שני, זו שנת בחירות והטלת מס כזה יכולה לשמש כחלק מקמפיין הורדת מחירי הדיור, שטוב לממשלה הנוכחית אחרי שנים שבהם מחירי הדיור עלו.

במשרד האוצר טוענים, בניגוד לעמדת הקבלנים, שמחירי הדיור לא יעלו בעקבות הטלת מס רכוש. היזמים טוענים שהטלת המס תעלה בוודאות את המחירים. מנכ"ל עמרם אברהם, נועם גרייף, אמר ל-ice כי גרייף טוען כי "מסים חדשים יתגלגלו כמעט אוטומטית אל רוכשי הדירות, ויביאו להתייקרות נוספת - בדיוק ההפך ממה שהשוק זקוק לו ברגעים אלה. לפני שמענישים את מי שבונה את המדינה, צריך לשאול: האם מערך התכנון מסוגל לספק אישורים בזמן? האם הרשויות המקומיות עומדות בנטל של הכנת התשתיות? האם מס הרכוש, היטל ההשבחה ושאר החובות המושתים על יזמים מאפשרים היתכנות כלכלית לפרויקטים?". נדמה שאפילו לאוצר אין יכולת לשנות את התמונה הנוכחית.

בינתיים, באגף הכלכלן הראשי חושפים נתונים לגבי זהות האנשים שמחזיקים בקרקעות. הנה כך, לפי טבלה שהתפרסמה השבוע, עולה כי יהודים שמחזיקים בקרקעות בישראל מרוויחים מעל 50 אלף שקל למשק בית.

לפי הנתונים, בעלי הקרקעות שמחזיקים בקרקע עד שנתיים מרוויחים בממוצע 48,270 שקל למשק בית. מי שמחזיק עד 6 שנים בקרקע מרוויח כ-56,600 שקל. מי שמחזיק בקרקע עד 26 שנה מרוויח בין 54-57 אלף שקל בחודש ואלה שמחזיקים בקרקע מעל 26 שנה מרוויחים פחות מ-48 אלף שקל ברוטו לחודש למשק בית, אולי בשל העובדה שחלקם כבר יצאו לפנסיה.

ומה קורה המגזר הערבי והדרוזי? הם מרוויחים פחות, סביב 21-23 אלף שקל בחודש. יחד עם זאת, גם שווי הקרקעות במגזר היהודי גבוה בהרבה. שווי קרקע ממוצע נע סביב 1-1.12 מיליון שקל, בעוד שבמגזר הערבי והדרוזי קרקע עולה בממוצע 400-500 אלף שקל - פחות מחצי.

חשוב לציין כי להערכתנו, ההכנסות ממס רכוש יהיו נמוכות יותר מהאומדן של רשות המסים, שעומד על 8 מיליארד שקל. ההערכה היא ששווי הקרקעות שבבעלות נאמד בכ-350 מיליארד שקל, אך המדינה רוצה לגבות 1.5% לשנה מהקרקעות - כלומר, 5.25 מיליארד שקל. אבל לא כל הקרקעות האלה, כך על פי ההערכות, זמינות לבנייה.

עוד ב-

המדינה מוכרת קרקעות למילואימניקים ב-150 אלף שקל - איפה הבעיה?

לכתבה המלאה

גם ירון אלדר סבורה כך ואומרת כי "לדעתי הכניסו לתחשיב קרקעות שאי אפשר לבנות עליהן עוד. אין לי את הנתון המדויק, אבל מדובר בנתון מוגזם". גם אם מדובר בהכנסות של 5-6 מיליארד שקל, סביר להניח כי המדינה תצא נשכרת מההחלטה. על השאלה מה זה יעשה לשוק הנדל"ן נוכל לענות רק כעבור שנה או שנתיים אחרי הטלת המס.