ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים בטור מיוחד: מדינת ישראל נמצאת באחד מרגעי המשבר הקשים בתולדותיה אבל אני אפתח ואומר שאני בטוח שבמלחמה מול האויבים שתכננו לחסל אותנו, ננצח. באותה נשימה אומר, שאין לנו את הפריבילגיה להמשיך להתעלם מהמכה הקשה שנחתה על המשק הכלכלי הישראלי וכל מי שעוסק בעניין חייב להתחיל לעבוד כדי במלחמה הזו המשק לא יפסיק.

ענף הבנייה והתשתיות נמצא כעת במאבק לחיים, לא פחות. אנחנו ברגע מהקשים שידענו מאז הקמת המדינה. חסרים לנו 90 אלף עובדים פלסטינים, שזה בערך 85% מכוח העבודה שלנו ואנו מסוגלים לייצר כעת 15% מהיכולת שלנו ביום רגיל.

המחסור בעובדים קריטי ויש לטפל בו טיפול יסודי וכבר עכשיו ברור לממשלה ולנו שיש לקיים מסלול להבאת עשרות אלפי עובדים זרים ממדינות אירופה, המזרח הרחוק ודרום אמריקה. הממשלה עוסקת בזה ולשמחתנו – כבר אישרה הכפלה של מספר הזרים בענף. הליך הבאתם ייקח זמן אבל ייצב את הענף ברגע שיגיעו. בכל אופן – תקופת המלחמה פוגעת ברוב חלקי הענף ועל הממשלה לייצר מתווה ייחודי של פיצוי לקבלנים כפי שעשו ממשלות ישראל בכל מערכות הלחימה לאורך השנים.

בנוסף, נמשכת התנגדות ראשי ערים שונות בגוש דן לאפשר לנו לפעול על פי המלצות פיקוד העורף ומשרד הפנים, ולפתוח את אתרי הבניה. השיקול, הם טוענים, הוא שמירה על ביטחון הציבור. אבל האמת אחרת - הם יודעים שהפלסטינים בסגר עד הודעה חדשה, אם בכלל תגיע. למעשה אותם ראשי ערים – במקום לנהוג במנהיגות, בחרו לפעול נגד האינטרס הציבורי האמיתי של מניעת קריסת הענף שבו המשק תלוי בצורה דרמטית. הם בעצם מפחדים שערבים ישראלים יבואו במגע עם הציבור והם יקבלו על כך תלונות.

במקום לפעול להסביר את המצב האמיתי והוא עבודה מלאה של ישראלים בלבד, יהודים, מוסלמים, נוצרים, וותיקים ועולים, דתיים וחילונים – בענף שלנו, הם בחרו פשוט לסגור אותו. זו פעולה לא חוקית ואנו פונים בעניין זה לבית המשפט ומקווים שיקבע שהחלטתם מנוגדת למוסר, לצרכי המשק ולחוק.

חובתנו לומר, שהחרדה בציבור לא נעלמת ברגע. אבל העובדה שבמקומות עבודה רבים ישנם ערבים ישראלים מצוינים ואותם מקבלים בציבור, מחממת את הלב וכך צריך להיות גם לגבי ענף הבנייה.
 
את הענף הזה אסור להפסיק. צריך להבין, ענף הבניה והתשתיות צורך אשראי של חצי טריליון שקל – זהו תקציב הממשלה בישראל. בכל יום מוציאים הקבלנים 160 מיליון שקל, ולכן – סגירת אתרי הבניה זה מתכון בטוח לפשיטת רגל של רבים בענף. אני מדבר על חברות ענק של מיליארדי שקלים שהמחזור שלהן ירד לאפס. המינימום שהמדינה צריכה לעשות זה לוודא שמי שיכול לעבוד – יעבוד.

המצב הזה, שבו אין יכולת לעבוד והריבית והשעון ממשיכים לדפוק, יוביל את הקבלנים להפסדים כבדים עד כדי קריסה. ואתם יודעים מי יקרסו ראשונים? כמובן, פרויקטים של המדינה, כמו "מחיר מטרה" ו"מחיר למשתכן", שהרווח שם מאד נמוך, ואז אותם זוגות צעירים שהמדינה רצתה לדאוג להם יישארו עם הלשון בחוץ.

אסור לענף הזה להפסיק לעבוד, לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה ביטחונית. הדבר נכון בימים רגילים, ונכון שבעתיים בימי מלחמה. בזמן שאנחנו נאבקים לפתוח את אתרי הבניה או להגדיל מיידית את מכסת העובדים הזרים, הבניינים שעומדים לקראת טופס אכלוס יכולים לשחרר 50 אלף דירות לשוק. תוך חודשיים-שלושה ניתן יהיה לאכלס 50 אלף משפחות לדירות חדשות עם ממ"דים, משפחות שאין להן היום ממ"ד. המדינה לא מבינה את זה ולא מייצרת פתרונות.

אני יכול לומר לסיום שכולנו חייבים להתחזק כעם ומדינה, וחלק מזה חייב להיות תמיכה רחבה ומקיפה במגזר העסקי בכלל ובענף שלנו בפרט. הקבלנים, הממשלה, העיריות והציבור צריכים להתאחד מאחורי ענף הבנייה והתשתיות שבנה את הארץ הזו, שמייצר הכנסות ענק למדינה מהן מספקים פה בריאות, חינוך, בטחון ותשתיות ומפרנס מעל 200 אלף משפחות ישראליות – 200 אלף. אני שמח לומר שהממשלה כבר מגויסת להגנה ותמיכה בענף. כבר עכשיו בכל יום שעובר, ואתרי בנייה פועלים, הם מהווים תמיכה וחיזוק לחוסנה של ישראל, ועל אחת כמה וכמה יהיה חשוב שאנחנו, הקבלנים בוני הארץ, נעמוד חזקים ונוכל להתחיל מיד עם הניצחון במלחמה את מלאכת השיקום של הפגיעות בנו. אני מאחל לכולנו, שנדע ימים טובים במהרה.

עוד ב-

יצחק בריק: "לשחרר אלפי מחבלים בעסקה - בסוף הרי נהרוג את כולם"

לכתבה המלאה

הכותב: נשיא התאחדות הקבלנים, ראול סרוגו