דעות

לא רק ריבונות – גם משילות ביהודה ושומרון: רגע האמת של ממשלת ישראל

החלת ריבונות מלאה ביהודה ושומרון מבטאת אמת פשוטה: אין מצב שחלקים מארץ ישראל יוותרו מחוץ לריבונותה של המדינה היהודית. אך ריבונות זה לא הסוף: כשהיא תיתמש, תידרש גם משילות – שליטה אמיתית בשטח, שתאפשר אכיפה, נוכחות וביטחון

ח"כ מיכל וולדיגר |  1
ח"כ מיכל וולדיגר (צילום דוברות לשכת ח"כ וולדיגר)
הריבונות היא יסוד קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית וריבונית בארצה. היא איננה סמל בלבד, היא ביטוי לזהות, לעצמאות ולצדקת הדרך שלנו. לצד הריבונות, קיים אתגר לאומי נוסף, שאיננו נופל בחשיבותו: המשילות. היכולת של המדינה לממש את ריבונותה בפועל, בשטח ובחיי היום-יום של אזרחיה.
בשבוע שעבר, בעת ביקורו בישראל של סגן נשיא ארצות הברית ג'יי די ואנס, עלו שתי הצעות חוק שנועדו לאתגר את הממשלה. אחת מהן היא הצעת החוק של ח"כ אבי מעוז להחלת ריבונות ישראלית מלאה ביהודה ושומרון. הצעת החוק הזו עברה בקריאה טרומית. הרעש התקשורתי סביב הנושא היה גדול, העיתוי טעון, אך עצם המהלך חשוב וראוי.
תמכתי בהצעה הזו בכל ליבי, משום שהיא מבטאת את האמת הפשוטה: ארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל, ואין הצדקה לכך שחוקי המדינה "ייעצרו" בקו ירוק מדומיין. אחרי אלפיים שנות גלות, אין מקום למצב שבו חלקים מארצנו המובטחת יוותרו מחוץ לריבונותה של המדינה היהודית.
גם בשעה זו, כשאנו נושאים עיניים לריבונות, חובה לזכור: אין די בריבונות לבדה. האתגר הלאומי שלנו הוא כפול. מחד, הריבונות שהיא חיונית, היא הבסיס. אולם גם כאשר זו תתרחש, לא תיפסק מלאכתנו – היא רק תתחיל. אנו נצטרך להמשיך ולדאוג למשילות: ליכולת של המדינה לממש את סמכותה, לאכוף את חוקיה, להבטיח ביטחון ולשמור על הסדר הציבורי.
אנחנו יכולים להכריז הכרזות, לחוקק חוקים ולהניף דגלים, אך אם אין שליטה אמיתית בשטח, אין אכיפה, נוכחות וביטחון, הריבונות עלולה להישאר סמל בלבד. הנגב הוא ההוכחה לכך. אין עליו מחלוקת בינלאומית, הוא נמצא תחת ריבונות ישראלית מלאה – ובכל זאת כולנו רואים שוד קרקעות, בנייה בלתי חוקית, התעצמות של ארגוני פשיעה, מצבורי נשק בלתי חוקי ותחושת חוסר ביטחון. ריבונות אמנם יש, אולם משילות לצערי, הרבה פחות.
על כן, לצד החתירה להחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון, עלינו לפעול באותה נחישות גם להשבת המשילות בכל מקום בארץ. בנגב, בגליל, בירושלים ובכל אזור שבו אזרחים חשים שהמדינה נסוגה מהתפקיד הבסיסי שלה: להגן, לאכוף ולשרת.
הצבעתי בעד החוק של ח"כ מעוז לא כיעד סופי, אלא כקריאה לתחילת עבודה. ריבונות היא שלב הכרחי, משילות היא המשך טבעי ובלתי נפרד ממנו. בלי משילות, הריבונות מאבדת ממשמעותה. השניים כרוכים זה בזה, והעתיד שלנו תלוי בשילוב הנכון בין שניהם.
המבחן שלנו כנבחרי ציבור איננו בכמה נאומים נישא או כמה חוקים נעביר, אלא בכמה נצליח לתרגם את ההצהרות למעשים בשטח. להחזיר ביטחון, חוק וסדר לכל פינה שבה מתנוסס דגל ישראל. העם דורש ריבונות ובצדק – אבל הוא גם מבקש משילות. הגיעה השעה להבין: זה לא "או זה או זה", אלא גם זה וגם זה.
*הכותבת, מיכל וולדיגר, היא חברת כנסת מטעם הציונות הדתית ויו"ר ועדת העבודה והרווחה.
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    האם המשילות כוללת גם מעצר פורעי נוער הגבעות? (ל"ת)
    ציפי 10/2025/30
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור