ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (שלישי) העברה תקציבית למשרד הפנים בסך 400 מיליון שקל עבור תווי מזון להבטחת בטחון תזונתי. בסך הכל, 400 מיליון שקל מהרזרבה הכללית למשרד הפנים – התקציב עבור תווי מזון להבטחת בטחון תזונתי,  זאת במסגרת החלטות ממשלה ליישום הסכמים קואליציוניים, שהוקראו בעת אישור תקציב המדינה. לאחר שהתקציב עבר בדיקה מקצועית ומשפטית, הוא מוקצה כעת לתוכנית ייעודית בנידון.

ח"כ מירב כהן: "אנחנו לא מבינים מה אמות המידה שנקבעו, משרד הרווחה מנהל מיזם לביטחון תזונתי שנים ארוכות, משרד הבריאות מומחה בכך, בואו נעשה עבודה מערכתית, אף אחד ממי שמצביע לא יודע על מה הוא מצביע. בכלל אני חושבת ששיטת העבודה הזו, המערכות יודעות לזהות נזקקים, ללוות אותם, להעביר להם כספים, אנחנו באים ועוקפים את כל מערך הרווחה של מדינת ישראל, והולכים למשרד אחר שזו לא המומחיות שלו, זה יוצר מדינה בתוך מדינה".

עוד הוסיפה: "פורסם בתקשורת שיש 3,000 שורדי שואה שיקבלו את התלושים, אלה שיש להם אחוז נכות נמוך יותר, כי אלה עם אחוז נכות גבוה יותר מקבלים קצבה גבוה יותר, אבל זה לא שהם עשירים, יש להם הוצאות גבוהות יותר. יש מקבלי מענק חודשי ויש מקבלי מענק שנתי, אלה שמקבלים רק פעם בשנה לא כלולים בפרויקט, המיזם הזה מדלג עליהם. לגבי מקבלות המזונות עם הכנסה נמוכה, שר הפנים הכניס אותם אחרי הדיון אצלי, אבל אמא כזו שמקבלת זכאית רק ל-2 ילדים, לעומת אם שמקבלת לפי מבחני הארנונה מקבלת עבור עד 8 ילדים". 

ח"כ נעמה לזימי: "זה לא מכבד את מעמד הכנסת שאנחנו פה בלי הקריטריונים בידינו, אנחנו לא יכולים להעיר הערות לגיטימיות. הביטחון התזונתי היא אחת הסוגיות הכאובות שיש, יש רשת לביטחון תזונתי, רשות עצמאית, הביעה ביקורת לגיטמית על הכוונה הראשונית לתלושי מזון שלא דרך משרד הרווחה, זה לא סוד שהשרים אולי היחידים שאני מעריכה זה שר הבריאות והרווחה, יש משרד שבנה מערכת הנשנעת על מחקר ארוך שנים וכל המומחים, איך ממצים זכויות לביטחון תזונתי, בגלל שאין מספיק תקציב המאבק הוא להכניס לבסיס תקציב את מי שסובל מאי ביטחון תזונתי, אתם מעבירים את זה למשרד שלא מומחה בתחום עם קריטריונים לא מתאמים, יש חשש שמי שלא צריך יקבל ושעניים מרודים לא יקבלו. לצד זה בחוק מבטלים את הרשות לביטחון תזונתי, והעברת המערכת למשרד לא מומחה, זה על הגב של האנשים הכי חלשים, אוכלוסיות הכי מוחלשות ישארו בחוץ".

ח"כ מיכל שיר הוסיפה: "הסעיף נמצא במשרד הפנים ולא במשרד הרווחה, זה חלם, זה לא הגיוני, הקריטריון שמודדים לפי מדד הארנונה כי זה נוח לדרעי, בסוף אי אפשר להשתמש בקריטריון שנוח למשרד הפנים במשהו שמשרד הרווחה צריך לעשות. הייתי רוצה לבקש דיון נוסף מפורט בנושא הזה, אין לנו את הכלים כדי לשאול את כל השאלות". 

ח"כ גלעד קריב טען: "אנחנו מאשרים בלי חוות דעת של המועצה לביטחון תזונתי, אין בנינו ויכוח שהתמיכה בתחום הביטחון התזונתי חשובה מאוד, אני מברך את מפלגות הקואליציה שהציפו את זה במסגרת הכספים הקואליציוניים, גם השר מסכים שהקריטריון המרכזי צריך להיות הכנס פר נפש, ההנחות בארנונה זה מנגנון מסייע, הן נקבעות בין השאר בהכנסות פר נפש, לכן מקובל עלי שאחד מהמסלולים זה גם הנחה בארנונה, אבל אני מזכיר שאין חובה שמוטלת על הרשות לקבוע הנחה, כך על פניו יכולות להיות משפחות מרובות ילדים שמגיע להם, אבל הן ברשות מקומית שלא קבעה בכלל את המסלול, אז איך אנחנו דואגים גם להם? מה הצידוק להבחנה בין שתי המדרגות של 50 ו-100 אחוז? למה יש קטגוריות שזה ניתן רק להורים ולא לילדים? איך תתמודד עם האחוזים הנמוכים של מיצוי הזכות, במידה ואין קביעת זכאות אוטומטית?".

ח"כ יצחק פינדרוס: "הלוואי שמשרד הרווחה היה ערוך כמו המנגנון האוטומטי של משרד הפנים ערוך, זה פשוט הרבה יותר יעיל, לא אומר שאין מי שנופל בין הכיסאות, אבל הרבה פחות מאשר אם זה היה עובר דרך מנגנון הביטחון התזונתי. אני מזכיר שיש כסף קואליציוני די נכבד לביטחון התזונתי שמתעכב, אם רוצים מנגנון זריז ויעיל שאנשים יוכלו לקבל כסף לפני החגים, זה המנגנון היעיל והטוב ביותר שיש". 

שר הפנים והבריאות, משה ארבל: "שאני שם את הראש על הכרית ומולי הקריטריונים שעברו את חוות דעת המשנה ליועמ"ש, אני ישן טוב בלילה, שאנחנו באמת עושים גם אם לא את הדבר המושלם ביותר, אנחנו נותנים מענה לאנשים החלשים ביותר, העניים ביותר, לא משנה איפה הוא גר, אם ב-חורה, אם בטירה, אם במודיעין עלית. אמות המידה הופצו לעיונם של חברי הכנסת, אקדים ואומר – הסיבה שזה במשרד הפנים, שהרבה מאוד אתגרים לפתחו ומצבת כוח האדם המאוד יעיל וטוב שבו, עובדים מסורים עבדו יומם ולילה לטובת הפרויקט הזה, כולל ימי שישי ומוצאי שבת, המקום הטבעי הוא אכן משרד הרווחה. לצד הדברים האלה, אנחנו בשנת 2023, עשינו מכרז מאושר שיאפשר המשך התקשרות על מול שני גופים – פתחון לב ואשל ירושלים, היכולת שלנו לבצע את המשימה החשובה הזו בשנת 2023 הייתה רק על ידי המשך אותה התקשורת, אם היינו יוצאים במכרז חדש, לוחות הזמנים היו גוררים אותנו לשנת 2024, בצורך לתת מענה לאותה אוכלוסייה ענייה, הייתה חשיבות גדולה לתת מענה ל-2023. תהייה ועדת מנכ"לים לגבי שנת 2024, אני מניח שהיא תמליץ על העברת התחום למשרד הרווחה, כך צריך להיות, כרגע כדי לבצע בשנת 2023 אנחנו נאלצים לבצע זאת במשרד הפנים". 

"לגבי שורדי השואה, הנתון שהוצג בפנינו הוא ניצולי שואה נזקקים, הייתה בתקופת הקורונה ביקורת על הממשלה שחילקה כסף לכל אדם מביטוח לאומי, המטרה המרכזית בקריטריונים הללו, זה לדייק את הסיוע לנזקקים ביותר. מבחינת מדדי עוני, הם נקבעים גם על ידי מדדים בינ"ל וגם יש מדד מאוד פשוט ובסיסי, שאומר הכנסה נמוכה ביותר לנפש. מדד הארנונה מודד את ההכנסה הנמוכה ביותר לנפש, שזה נמוך יותר ממקבלי הבטחת הכנסה, ולא מתעלם ממספר הנפשות בבית. לגבי שורדי השואה הייתה הכוונה למקד את הסיוע עבור אותה אוכלוסייה נזקקת, הענייה ביותר. 8 מיליון ₪ ייועדו ספציפית למיצוי זכויות. אנחנו מתכוונים להשקיע בזה הרבה מאוד מאמץ, גם לגבי אוכלוסיות בפזורה הבדואית". 

אלי כהן, מנכ"ל עמותת פתחון לב אמר: "היינו אחד הגופים שחילקו בפעם שעברה את התלושים, לעניין שורדי השואה, לקחו את 53 אלף שורדי השואה בישראל, מתחום יקבלו את התלושים 41 אלף - 77 אחוז מניצולי השואה העניים ביותר". ח"כ ינון אזולאי הוסיף: "משתדלים כאן לתת לכמה שיותר וכמה שיותר עניים, כדי לעשות כמה שיותר טוב".

עוד ב-

המשפחות שלא זכאיות לתלושי המזון: "פונים לשוק האפור"

לכתבה המלאה

ח"כ כהן: "אם אני יוצאת מכאן ש-41 אלף ניצולים מקבלים 100 אחוז, אני יוצאת מפה אחרת. אם הדברים היו מתנהלים בצורה יותר מסודרת ושקופה יכול להיות שהדברים היו אחרת, כי הביקורת היא עניינית". השר ארבל: "לגבי מזונות, אני רואה חשיבות רבה בזה, ההתמודדות המאוד מורכבת של אמהות המקבלות מזונות מביא מצוקה קשה מאוד, פעלנו שהמענק ינתן באופן יזום ע"י הרשות, גם במקרה הזה ההנחיה שלנו למפעילים למקד מאמץ במיצוי הזכויות ביחס לאותן אוכלוסיות שזכאיות לקבל 50%, יש פה ערך גדול בהגדלת המענק למקבלות מזונות, וגם בנוסף להגדיל להן מ-50% ל-100%".