עולם הפשע הוא עולם אכזר, אך יחד עם זאת יש מקרים אשר גם לעבריין הגדול ביותר לא היינו מייחסים עקב הרוע הרב שכרוך בה וזו בדיוק הפרשייה הקשה שמגיעה מבית משפט השלום שבקריות.

במסגרת הפרשה, מטפלת סיעודית - גנבה מניצולת שואה מאות אלפי שקלים. בית המשפט גזר ביום חמישי האחרון עונש קל יחסית של שנתיים וחצי שנות מאסר בלבד על רשאא עלי, מטפלת סיעודית בת 45 מעכו.

עלי הורשעה בשורת עבירות חמורות של גניבה, הונאה והלבנת הון, לאחר שרוקנה בשיטתיות כ-500,000 שקלים מחשבונה של קשישה בת 95, ניצולת שואה מקרית ביאליק, אצלה עבדה כחודש וחצי בלבד. הכסף הגנוב שימש את המטפלת, בין היתר, לרכישת ג'יפ טויוטה יוקרתי.

על פי ממצאי חקירת תחנת זבולון והפרקליטות, עלי רכשה את אמונה של הקשישה הערירית בדרכי עורמה – באמצעות טיולים משותפים, מאכלים שהביאה לה, ובניית יחסי חיבה ששימשו כמסווה לתוכנית העוקץ. השופט יוכי (יהויכין) ספיר קבע כי הגניבות בוצעו לאחר תכנון מוקדם, באופן סדור ובשיטתיות, בשלוש שיטות ובעשרות רבות של מעשי גניבה בסכומים משתנים.

התזמון של מעשי הגניבה הופך את הסיפור למצמרר אף יותר: בעוד שמדינת ישראל הייתה כולה מזועזעת מטבח ה-7 באוקטובר, המטפלת לא עצרה. כבר ב-8 באוקטובר היא משכה 6,000 שקלים מחשבון הקשישה בשתי פעימות באמצעות כרטיס הכספומט שלה.

בסך הכל, נמשכו קרוב ל-240,000 שקלים במזומן, ועוד כ-9,000 שקלים בוזבזו בבתי עסק שונים. במקביל, משכה עלי 250,000 שקלים נוספים באמצעות חמישה צ'קים על סך 50,000 שקלים כל אחד, אותם רשמה לטובתה ולטובת בעלה, מחמוד.

מי שעצר לבסוף את החגיגה על חשבון ניצולת השואה היה בנק הפועלים. מערכות הבנק זיהו את המשיכות החריגות, גם אם בדיעבד, והקשישה זומנה לסניף. בעקבות כך התגלתה המעילה והוגשה תלונה למשטרה.

בנק הפועלים אומנם שיפה את הקשישה במלוא סכום הגניבה, אך הטרגדיה האישית כבר הכתה בה. היא אינה מודעת להחזר הכספי, ובעקבות הדיכאון העמוק מגניבת חסכונותיה, מצבה הידרדר והיא צללה לדמנציה. אחיינה, מקרוביה הבודדים, העיד בכאב כי הנאשמת לא רק גנבה סכום כספי עצום, אלא גנבה גם את השקט הנפשי, את הביטחון האישי ואת כבודה של אישה מבוגרת וחסרת ישע.

למרות חומרת המעשים, השופט ספיר גזר על עלי 30 חודשי מאסר בפועל בלבד, לצד 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי סמלי של 15,000 שקלים. בין נימוקיו להקלה בעונש מנה השופט את היעדר עברה הפלילי של הנאשמת ואת היותה אם לשלושה קטינים שייפגעו ממאסרה.

בנוסף, הוא התחשב בלקיחת האחריות והבעת החרטה מצידה, באי יכולתה להתפרנס במהלך ריצוי העונש, ובהיסטוריה תעסוקתית של 20 שנה שלטענתה הייתה ללא דופי. נימוק נוסף שציין השופט היה חלוף הזמן בין קרות האירועים להגשת כתב האישום – קביעה שתוארה כתמוהה, בהתחשב בכך שכתב האישום הוגש תוך שמונה חודשים בלבד מגילוי הגניבה.

עוד ב-

אסף גרניט נחשף: כך הגיב לבחירה בו להשיא משואה

לכתבה המלאה

הסיפור רחוק מסיום. רשאא עלי מתכוונת לערער על גזר הדין. במקביל, מתנהלת תביעה אזרחית מצד בנק הפועלים, שדורש את כספו בחזרה ופועל משפטית נגד המטפלת, נגד חברת הסיעוד "לב זהב" שהעסיקה אותה, ונגד חברת הביטוח שלה.