נראה לי שהשופטת מעגלת דברים לגבי התובע , א. התובע לא חייב לקבל כל הצעה של חברת התעופה . ב. מתי קיבל את ההצעה יום אחרי או שבוע אחרי , ג. ברגע שחברת התעוםה מבטלת טיסה אזי מייד האשמה עליהה , הרי יכולה חברת התעופה להטיס באותו זמן ותאריך למקום קרוב יותר כמו גרמניה או קפריסין . והעיקוב יהיה יותר קל . בקיצור השופטת קצט איך להגיד מקונן בה,שד הגזענות .

הפסיקה כאן מזכירה נקודה בסיסית: זכאות לפיצוי תלויה בנסיבות ובעובדות שניתנות לאימות. בתי המשפט מצפים לתום לב, שקיפות ודיוק — במיוחד כשיש הקשר ביטחוני/מבצעי. צ׳ק-ליסט קצר לנוסעים לפני תביעה/פנייה לפיצוי (מידע כללי, לא ייעוץ משפטי): לתעד בזמן אמת – הודעות חברת התעופה, סיבת הביטול/האיחור, הצעות טיסה חלופית, וקבלות הוצאות. לבחון חלופה סבירה – אם הוצעה טיסה חלופית קרובה וזמינה, סירוב ללא נימוק עלול לפגוע בזכאות. לא לפצל תביעות ולא “לייפות” עובדות – זה פוגע באמינות ועלול להוביל לחיוב בהוצאות. להבדיל בין פיצוי לשירות – גם כשאין פיצוי כספי, ייתכן שמגיעים שירותים נלווים (לינה/מזון/תקשורת) בהתאם לסיבה ולאורך העיכוב. כמי שעוסק בתעופה ביום-יום, אני רואה שהשיח סביב זכויות נוסעים חשוב — אבל לא פחות מכך חשוב להישאר ענייניים ומבוססי עובדות. ובצד היותר חיובי של הענף: יש גם דרך לחוות תעופה בלי סטרס של נתב״ג ועיכובים. ב-SkyTrip אנחנו מפעילים “טייס ליום אחד” וטיסות נוף מודרכות, עם תדרוך בטיחות מסודר וחוויה אמיתית של הקוקפיט. פרטים: https://skytrip.co.il/טייס-ליום-אחד/

בתור אחד שרואה הרבה תיקים שנדחים 3,000 זה סכום צנום מאד