עלות חודש לחימה למערכת הבריאות: כ-200 מיליון שקל, כך נחשף בוועדת הבריאות. כ-170 מיליוני שקל ל"כללית" והשאר של שאר הקופות. יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי: על משרד הבריאות להעביר מקדמות. האוצר: נשפה את הקופות על ההוצאות החריגות

קופות החולים מוציאות בחודש-לחימה כ-200 מיליון שקל הוצאות חריגות, וזאת בנוסף לגירעון התקציבי הגדול, כך נחשף היום (שני) בוועדת הבריאות. יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי (ש"ס) קרא למשרד הבריאות להעביר מקדמות לקופות החולים, עבור ההוצאות החריגות עקב הלחימה. לדבריו, על משרדי הבריאות והאוצר להציג לוועדה מתווה סדור לצמצום גירעונות קופות החולים נוכח העלויות המושתות עליהן בעקבות המלחמה, על מנת שהמענה הניתן על ידי קופות החולים למבוטחים לא ייפגע. "עליהן לייצר ודאות תקציבית ושיפוי הולם על מנת שקופות החולים יוכלו להתנהל באופן מיטבי בתקופת המלחמה", אמר.

ארז לוי, מנהל מחוז ירושלים ב"כללית", סיפר כי ההערכה התקציבית של הקופה למלחמה היא לפחות חצי מיליארד שקל, עד סוף שנת 2023, כתוצאה מהשקעה בתשתיות, מיגון, גידול משמעותי באישפוזי-בית, הגדלת מלאי הציוד, הרחבת שירותים מקוונים, שעות נוספות, כונניות, ועיבוי משמרות. זאת, בנוסף לגירעון האדיר – איתו מתחילה הקופה. הקופה איננה מקבלת בינתיים כל שיפוי על ההוצאות הרבות בטיפול במפונים, בעיקר במלונות.

חנן כהן, מנהל מערך התקצוב ב"מכבי", הוסיף את ההוצאות במקרי קצה בטיפול במפונים, והדגיש את חוסר-הוודאות התקציבית, ואילו איתי פלטניק, ראש אגף תקציבים ב"מאוחדת", הזהיר כי גירעונות-העבר מקשות מאד על ההתנהלות בהווה, והקופה מתקשה עדיין לשלם לספקים. לדבריו, מדי חודש לחימה היא מוציאה כ-20 מיליון שקל. לפי הראל שרעבי, ראש חטיבת הכספים ב"לאומית", קופתו מוציאה כ-10 מיליון שקל מדי חודש-לחימה.

ליאור ברק, סמנכ"ל משרד הבריאות, שיבח את פעילות הקופות מיד עם פרוץ הלחימה, סיפר על קידום החלטות ממשלה שייטיבו עם תקציבי הקופות, ניהול מו"מ עם הקופות על ההוצאה החריגה כתוצאה מהמלחמה, ואילו גאיה עפר, רכזת בריאות באגף התקציבים, הבטיחה כי כל הקופות ישופו על ההוצאות החריגות עקב המלחמה. 

לדברי יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) ברוב הכפרים הבדואיים הבלתי-חוקיים בנגב, המרפאות אינן ממוגנות, ואילו טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) הדגישה את הוצאות העמותות המעניקות שרות לקופות-החולים, 

לפי פלורה קוך-דוידוביץ, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, נוסף על התקציב הניתן למימון עלות סל שירותי הבריאות, קופות החולים עשויות לקבל ממשרד הבריאות גם כספי תמיכות לצורך איזון תקציבי או לפיתוחם של שירותים שאינם כלולים בסל. כספים אלה, המחולקים על סמך מבחני תמיכה ונקבעים בחוזרים ובנהלים 8השונים, מועברים על-פי רוב בסוף שנת התקציב. קיים פער בין הכנסות קופות החולים לבין הוצאותיהן ולכן הן מצויות בגירעון. 

לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2022 גרעונן של ארבעת קופות החולים עמד על כ-3.2 מיליארד ש"ח, כאשר לאחר קבלת תמיכות ייצוב מהמדינה בסך של למעלה משני מיליארד ש"ח הסתכם הגירעון בכ-1.5 מיליארד שקל. כפי שעולה מעיקרי הדוח המפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, על-פי נתוני הרבעון הראשון של שנת 2023 גרעונן של קופות החולים עתיד להחריף וצפוי להוביל לבעיה תזרימית של הקופות ברבעון הרביעי של שנה זו כך שהיקף הגרעון השנתי בשנת2023  צפוי לעמוד על כשלושה מיליארד שקל,  לאחר תמיכות הייצוב, וזאת כפול מהגרעון בשנת 2022. 

עוד ב-

משרד הבריאות וקופות החולים: "נעניק מכשירי שיקום וניידות לתושבים שפונו"

לכתבה המלאה

יש לשים לב לכך כי מדובר בהערכות שפורסמו בתחילת שנת 2023 על בסיס נתוני הרבעון הראשון של שנת 2023 בלבד, ומטבע הדברים הערכה זו אינה כוללת עדיין את השפעותיה של מלחמת "חרבות הברזל".