השוק

סמוטריץ' מוותר לבנקים על המס הגדול: זה מה שיקרה למניות

במקום המס הגבוה על רווחי היתר של הבנקים שיתפרס על פני שנים, מתגבשת פשרה שתחסוך לבנקים מיליארדים - ועשויה להסיר עננת אי ודאות כבדה שריחפה מעל המניות. מה בדיוק על השולחן, ומה תהיה ההשפעה על מניות הבנקים שזינקו ב-45% בשנה האחרונה?

רוי שיינמן | 19/3/2026 9:29

בצלאל סמוטריץ' (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל, shutterstock)

במשך חודשים ארוכים תלויה מעל מערכת הבנקאות הישראלית עננה גדולה: מס רווחי היתר שהציע שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שנועד לכרסם בחלק מהרווחים הגבוהים שצברו הבנקים בתקופת הריבית הגבוהה. כעת, לפי דיווחים, מתגבש הסדר שיפחית דרמטית את העול - ועשוי להיות בשורה אמיתית למחזיקי מניות הבנקים.

הסיפור התחיל לפני מספר חודשים, כשסמוטריץ' עמד מול המצלמות ואמר משהו שהפיל מיידית את מדד הבנקים: "זה בלתי נסבל. הבנקים הכפילו את רווחיהם פי ארבעה - מ-8 מיליארד שקל לכ-30 מיליארד שקל בשנה - בעיקר הודות לעליית הריבית של בנק ישראל".

השר הבהיר שבכוונתו להטיל מס קבוע ומתמשך על הרווחים העודפים שנבעו מהסביבה הריבית הגבוהה - לא עוד היטל חד פעמי, אלא מנגנון שנתי שיתכייל לפי גובה הריבית.

הרעיון מאחורי המהלך: להשוות את רווחי הבנקים כיום לרווחיהם בתקופה שבה הריבית הייתה נמוכה, ולמסות את הפער. מבחינת סמוטריץ', מדובר ב"רווח שנפל מהשמיים" - הבנקים לא עשו דבר כדי להרוויח יותר, הריבית פשוט עלתה, ואיתה המרווח שבין מה שהם גובים על הלוואות לבין מה שהם משלמים על פיקדונות.

ההצעה המקורית הייתה מס יסף של 15% על רווחי יתר, שיניב לאוצר כ-1.5 מיליארד שקל בשנה, ובסך הכול כ-7.5 מיליארד שקל עד 2030. עבור הבנקים - מדובר היה בפגיעה כואבת, שהכניסה אי ודאות גדולה לתחזיות הרווח שלהם ולמניותיהם בבורסה.

הבנקים מצידם לא ישבו בשקט. הם טענו שהם נושאים בסיכונים משמעותיים, עומדים בדרישות רגולטוריות מחמירות, ושבתקופות ריבית נמוכה בעבר הם סבלו מרווחיות נמוכה. חלקם אף רמזו שמיסוי כזה יגרור צמצום הטבות ללקוחות - איום שסמוטריץ' הגיב עליו בחריפות, כשאמר שאם ההטבות יבוטלו הוא יכפיל את המס מ-15% ל-30%.

לפי הדיווחים, בפגישה דרמטית שקיים סמוטריץ' עם מנכ"לי הבנקים הגדולים, הניח השר על השולחן הצעה שונה לגמרי: הבנקים יעבירו לקופת המדינה כ-3 מיליארד שקל כבר בשנת 2025 - בעיקר על רקע הצורך בהכנסות דחופות בשל עלויות המלחמה - ועוד 250 מיליון שקל בשנת 2027.

בתמורה: המדינה מוותרת על חקיקת המס הקבוע ומתחייבת שלא להעמיס על הבנקים דרישות רגולטוריות חדשות.

הפשרה מייצגת חיסכון של למעלה מ-4 מיליארד שקל לאורך התקופה ביחס לתוכנית המקורית. במקום שנים של אי ודאות עם מס שנתי שגדל, הם ישלמו סכום חד פעמי גדול יחסית ויסיימו עם הסיפור.

מניות הבנקים הם מרכיב מרכזי בתיקי ההשקעות של הציבור הישראלי - לא רק דרך רכישה ישירה של מניות, אלא גם דרך קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וקופות גמל שמחזיקות בהן בכמויות גדולות. אי הוודאות שנוצרה סביב המס לחצה על המניות חודשים ארוכים, ומנעה מהן לשקף את הפוטנציאל האמיתי של הסקטור.

הסרת אי הוודאות הזו - גם אם הבנקים משלמים סכום נכבד - עשויה להיות קטליזטור לעלייה במניות. השוק מתמחר היטב ודאות: גם חדשות רעות ידועות מראש עדיפות לרוב על ענן שמאיים אך לא מתפזר. כשהמשקיעים יודעים בדיוק מה העלות, הם יכולים לתמחר נכון - ולעיתים קרובות התוצאה היא עלייה, לא ירידה.