השוק

דייב לובצקי, מנכ"ל IBI: "משקיעים חייבים להפסיד כסף, ככה לומדים"

דייב לובצקי, מנכ"ל בית ההשקעות IBI בראיון ל-ice: "עדיין יש אפסייד בבורסה המקומית, בעיקר מהכיוון של המשקיעים הזרים". על המאבק של רשות ני"ע במשפיענים: "זה לא הפתרון", ועל השינויים הדרמטיים שהבורסה מתכננת: "מדיר שינה מעינינו"

רוי שיינמן | 31/10/2025 15:04

דייב לובצקי (צילום יחצ/ אילן בשור, shutterstock)

שוק ההון הישראלי עובר שינוי דרמטי שעובר גם על שווקים רבים אחרים בעולם. מה שהיה פעם נחלתם הבלעדית של הבנקים עובר בשנים האחרונות סוג של חלוקה מחדש - המשקיעים הפרטיים לוקחים את ההגה לידיים, עוברים למסחר עצמאי דרך ברוקרים פרטיים, ומשקיעים בקרנות סל פאסיביות.

בתוך השינוי הזה, בתי ההשקעות הפרטיים צומחים בקצב מהיר, צוברים נכסים ולקוחות, ומשנים את פני התעשייה. המנצחים הם אלה שמצליחים להתאים את עצמם לעידן החדש - בטכנולוגיה, במוצרים ובחווית המשתמש.

דייב לובצקי, מנכ"ל IBI בית השקעות, הוא אחד מהשחקנים המרכזיים במהפכה הזו. תחת הנהגתו, IBI הפכה לשחקן מרכזי בשוק המקומי, רכשה את פעילות הקרנות הפאסיביות של פסגות, הרחיבה את זרוע הייעוץ הפיננסי שלה, והשקיעה בכבדות בטכנולוגיה.

בראיון ל-ice, לובצקי מסביר מדוע קרוב למחצית מחשבונות המסחר החדשים נפתחים אצל ברוקרים פרטיים, איך המעבר לשבוע מסחר של שני-שישי ישנה את כללי המשחק, ומדוע הוא מאמין שהרפורמה הצפויה בארביטראז' הרגולטורי תדחף עוד יותר לקוחות מהבנקים.

מעבר לעסקים המקומיים, לובצקי נוגע בסוגיות רחבות יותר: האם הציבור הישראלי מפספס את העליות בתל אביב כשהוא משקיע בוול סטריט? האם תמחורי הבינה המלאכותית מנופחים מדי? מה הסיכוי שכספים זרים יחזרו לבורסה הישראלית? ואיזה סקטורים עדיין מציעים הזדמנות למרות העליות החדות של השנה האחרונה?

פעילות בית ההשקעות נמצאת בתנופה, מה מנועי הצמיחה שלכם?
"יש בישראל תהליך של אמריקניזציה של שוק ההון. התהליך המשמעותי הוא שיש יותר השקעות עצמאיות בשוק ההון, ולכן שני אזורי פעילות מאוד משמעותיים הם הקרנות הפאסיביות והמסחר העצמאי. ההתרחבות סביב הרכישה של הפעילות הפאסיבית של פסגות היא נדבך מרכזי, אבל זה חלק מהאמריקניזציה של תחום ההשקעות.

תהליך משמעותי נוסף הוא גידול בחסכונות הפנסיונים של הציבור והורדת הילוך של הבנקים בעולמות הייעוץ, זה שולח אנשים למסחר עצמאי מצד אחד ומצד שני לייעוץ פיננסי. גם שם עשינו עסקה גדולה מאוד עם הרחבת פעילות הייעוץ של ארבע העונות, היום אנחנו עם מאות מתכננים פיננסים שקולטים את אלו שאין להם מענה במערכת הבנקאית".

מה אתה צופה בהסתכלות קדימה?
"אנחנו רואים את זה במספרים - קרוב ל-50% מהחשבונות נפתחים אצל הברוקרים הפרטיים. המגמה תמשיך, תהיה הפרדה בין ניהול החשבונות השוטפים לבין חשבונות ההשקעה. אם תעבור הרפורמה של הארביטראז' הרגולטורי זה עוד יותר יתעצם. המעבר של אנשים לברוקרים הפרטיים הם משיקולי נוחות טכנולוגיה ומחיר. ברגע שיהיה תמריץ מיסויי זה ייתן דחיפה משמעותית.

מי שסוחר היום בבנק ומתמקח על עמלות עושה את זה ממקום של נוחות, אלה אנשים שלא רוצים לפתוח עוד חשבונות מסחר, ביום שיגידו לאדם שהוא משלם בבנק מס מלא ובחשבון השקעה יש דחיית מס הוא יעבור".

כמה התנודתיות בשווקים תורמת לפעילות?
יש עלייה משמעותית מאוד בפעילות ורואים את זה בהכנסות. ברבעון השני הייתה לנו ירידה בגלל שער הדולר אבל זה היה קיצוני. בעולמות שלנו קורה משהו שהוא בכמה סטיות תקן מהנורמה. כמובן שאנחנו יותר מסתכלים על המט"ח ומגדרים עכשיו.

אי אפשר לגדר 100% מסיכוני המט"ח ולאורך השנים הרווחנו הרבה מאוד כסף מהתנועה הזאת. זה לא מייצג קדימה".

אתם ערוכים לשוק יורד או שקט יותר?
"זה לא סוד שבעסק הזה יש מנוף תפעולי גדול שנוצר כתוצאה מעליית הפעילות בפלטפורמה. המנוף הזה אמור לעבוד לשני הכיוונים אבל אנחנו מנסים לא לגייס כוח אדם לינארית ביחס לגידול בפעילות. מבחינת הכנסה לעובד אנחנו בשיא כל הזמנים. אם תהיה פחות פעילות בשווקים ברור שתהיה השפעה שלילית, אבל אנחנו משתדלים שהיא תהיה מתונה ככל הניתן".

ציינת בעבר שרוב הסוחרים אצלכם משקיעים בוול סטריט, אתה חושב שהם מפספסים את העליות בתל אביב?
"הנטייה להשקיע בחו"ל מגיעה משתי סיבות - היה סנטימנט שלילי בישראל בגלל המצב הגיאופוליטי. אנשים הבינו שהם גרים ועובדים פה אז הם רצו לפזר ולהשקיע מחוץ לישראל.

סיבה נוספת היא הרשתות החברתיות. באמריקה כמות האינפורמציה שניתן לקבל ברשתות היא אינסופית. בארץ יש ניסיון להחמיר עם הנושא הזה. זה הופך את השוק המקומי לפחות שקוף. הפתרון הוא לא ברגולציה או ניסיון השתקה, אלא בשיפור האוריינות הפיננסית של הציבור. מדברים על זה עכשיו שרוצים להכניס חינוך פיננסי מגיל צעיר. צריך לראות שאנשים לא מושפעים ממשפיענים ריקים.

יש ירידה חדה בגיל ההשקעה של המשקיעים. חייבים לצבור גם צלקות ולהפסיד, ככה לומדים. הרשתות החברתיות הן חשובות אבל הן טובות כדי למצוא רעיונות, עיקר הלמידה צריך להתבצע באופן עצמאי".

יש מקום לשיתוף פעולה בין הרשות לני"ע למשפיענים?
"זה בעייתי כי רבים מהם רוצים להישאר אנונימיים. יש כאן מרחק גדול, אבל צריך לללכת למקום של רגולציה לא הדוקה מדי. הרשתות משחקות תפקיד חשוב היום בשיח הכלכלי".

איך אתם מתמודדים עם התחרות?
"המחירים של הברוקרים הפרטיים הגיעו למקום שהוא מאוד אטרקטיבי, אז בין הברוקרים הפרטיים התחיל מירוץ חימוש טכנולוגי. היום התחרות היא על פיצ'רים שמשפרים את חווית המשתמש ואיכות המסחר ואנחנו עם ההשקעה הכי גדולה שם מכל בית השקעות".

זה יותר חשוב למשקיעים ולסוחרים מהעמלות?
"כל שחקן זול יותר במקום אחד ויקר יותר במקום אחר. כשמסתכלים על ההוצאות של הלקוח הן לא מאוד שונות בין בתי ההשקעות, ואז ההבדל נהיה בפיצ'רים ובמוצר".

לשחקנים החדשים אין יתרון בחדשנות?
"אני חושב שהתקציבים והפיתוח שאנחנו משקיעים הופכים את התחרות לקשה עבורם. מי שמנהל את החדשנות אצלנו מנהל את גם את החדשנות של סיטי בנק. חלק מהשחקנים הקטנים יצירתיים, אבל זה עסק מאוד יקר".

איך אתה רואה את הבורסה המקומית בשנה הקרובה?
"יש מקום לאפסייד. הוא מאוד תלוי הפעם בהאם המציאות במזרח התיכון תשתנה כמו שאנחנו שומעים מכיוון ארה"ב לגבי הצטרפות של ישראל לקבוצות סחר שונות באזור. השוק מתנדנד סביב החדשות האלו. בנוסף כמובן שמהלכים של ירידת ריבית יכולים להשפיע על חלק מהסקטורים".

איזה סקטורים מענייניים שהשוק עוד לא זיהה?
"המניות עשו מהלך משמעותי, אבל צריך לזכור שהן סגרו פער שנוצר בשנה שלפני המלחמה. בהשוואה בינלאומית של רמות התמחור דווקא חברות הביטוח מעניינות - הן עלו בחדות, אבל אני חושב שלמשקיעים לטווח ארוך הן עדיין מאוד אטרקטיביות. השינויים הדמוגרפים בישראל מעניינים, הציבור חוסך המון והאוריינות הפיננסית משתפרת - הסקטור הפיננסי, למרות שעבר מהלך משמעותי, עדיין מעניין".

זה רלוונטי גם למניות הבנקים?
"זה נכון גם לבנקים, אבל הם הם יושפעו יותר מהגיאופוליטיקה. יש הרבה משקיעים זרים שנמצאים עדיין על הגדר. השווקים עולים ויורדים לא לפי רמות התמחור אלא לפי הזרימה של הכספים הגדולים פנימה או החוצה. אם הייתי רוצה להיחשף לסקטורים ספציפיים, הייתי מתחיל בכיוון של הפיננסים.

בנוסף, אם תהיה הפשרה בעולם בכל הנוגע לרכש ביטחוני מישראל אז גם החברות הביטחוניות מעניינות. היו כאן הפגנות יכולת משמעותיות של החברות האלו וכל העולם ראה את זה. בשקט בשקט הן ירצו להצטייד במערכות ישראליות".

מדברים הרבה על ההשפעה של המשקיעים הזרים על הבורסה, כמה היא באמת משמעותית?
"אנחנו חבר בורסה מאוד גדול בתחום של המשקיעים הזרים אז אנחנו חווים את זה מקרוב, במיוחד כשאנחנו נמצאים בעיקר במקום של ההשקעות הפאסיביות. המשקיעים האקטיביים הגלובליים בהחלט לקחו צעד אחורה - מקרנות עושר שהודיעו שהן מחרימות חלקים גדולים מהבורסה ועד למנהלי השקעות זוטרים.

אם הכספים הזרים יחזרו לפה זה יכול ליצור מהלך משמעותי. גורם אחד שיכול להגדיל את היקף ההשקעות הזרות כאן הוא המעבר למסחר בשני-שישי. אם נצליח להתברג לעוד מדדים ומוצרים פאסיביים עולמיים זה יביא לזרימה של כסף זר גדול מאוד לבורסה".

איך המעבר לשני-שישי משפיע עליכם, זה דרמטי?
"זה מדיר שינה מעיניניו. זה ארגון של אלף איש שצריך פתאום להתפרס מחדש על פני שישה ימים. זה שינוי באורחות החיים של העובדים. בנוסף לזה יום שישי הוא מורכב, זה לא יום מלא. נעשו כאן מאמצים גדולים לכבד את מי ששומר שבת.

אבל חשוב להדגיש שלמרות האתגרים אני עדיין חושב שזה מהלך חיובי לשוק, אנחנו בסך הכל כן היינו בעדו".

איך אתה רואה את וול סטריט בתקופה הנוכחית?
"השוק עדיין לומד את טראמפ. אם בסבבים הראשונים של מלחמות המכסים השוק נבהל, עכשיו המשברים קצרים יותר כי מבינים שטראמפ מטפס גבוה לעץ אבל גם יורד מהר וסוגר עסקאות - ראינו את זה כאן בנושא החטופים, גם מול כמה מדינות נוספות שהיה נראה שהוא הולך עליהן בכל הכוח ובסוף הגיע איתן להבנות.

חברות הטכנולוגיה בתמחור מלא, התבטאתי בעבר על תמחורי ה-AI, אני חוזר ואומר שהתמחורים מלאים ויש עדיין קושי גדול למצוא הזדמנויות. המהפכה הטכנולוגית עצומה, אבל יש כאן בעיה קשה במודל העסקי, מתקשים לפתח את המודל העסקי בר הקיימא לכל תחום הבינה המלאכותית.

כרגע יש בעיקר השקעה בתשתיות ובמחשוב שלא מבינים עדיין איך אפשר להחזיר. ה-AI מייצר הזדמנויות מצד אחד, אבל מצד שני נוצר פה הייפ שכל אחד שמספר שיש לו AI בחברה בטוחים שיש לו מודל עסקי מיוחד. יש תעשיות ששם זה באמת משנה משחק, אבל כרגע בשלב הזה היחידים שברור שיהנו זה מי שימכור את התשתיות.

עוד ב-

איש שוק ההון: "יש עוד מקום לעליות בבורסה - אבל לא בכולה"

לכתבה המלאה

אני מצר שישראל היא לא שחקן דרמטי מספיק בתחום ה-AI, אבל במקומות שאנחנו כן חזקים בהם השוק רותח - במיוחד בסייבר. נכון שכולנו חשופים במידה כזו או אחרת להשקעה בחברות הגדולות, אבל ברמת הכלכלה המקומית תעשיית ההייק פחות מוטית AI ולכן פחות תושפע לרעה אם הבועה תתפוצץ".