הדיון בוועדת הכספים של הכנסת, הנוגע להטלת מס מיוחד על המערכת הבנקאית מעורר בעיות לא פשוטות. איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים חשף בוועדת הכספים כי המשמעות של הורדת דירוג האשראי של ישראל והטלת מס מיוחד על הבנקים, היא של מניעת אשראי לציבור בהיקף המדהים של 50 מיליארד שקל וזה קריטי מאוד להתפתחות הכלכלית בישראל.

"העת הזו יוצאת דופן. אנחנו בתקופה קשה, ומוכנים להירתם ונרתמים. אני מזכיר את המהלך היוצא דופן שנעשה בתחילת המלחמה שלא נעשה באף מדינה אחרת בעולם בהיקף כזה. לא הייתה חקיקה, אלא הייתה הבנה של גודל השעה". אמר מדמון. 

"מה-7.10 אנחנו חיים במציאות אחרת לגמרי והשלב הצפוי הבא הוא הורדת הדירוג של המערכת הבנקאית הישראלית, ועל כן בנקודת זמן הזו המשקיע הזר יחשוב פעמיים לפני שישקיע". לדבריו, הורדת הדירוג והעלאת המיסוי המוצע לבנקים שווים בערך 50 מיליארד שקל באשראי, כאשר את הורדת הדירוג העריך ב-20 מיליארד שקל". 

מדמון התריע מירידה בהיצע האשראי כתוצאה מההליך: "הכנסות הריבית ברבעון השלישי ירדו ואף אחד לא רוצה להגיע למצב שבנקים יפסידו כסף במדינת ישראל. קיימות כבר נסיגות של מימון בנקים זרים בישראל, היצע  האשראי ילך ויקטן והצורך של המערכת הישראלית לספק את הצורך ילך ויגדל. ברגע האמת המערכת מתייצבת, וזה נובע מהיציבות שלה. אפשר להתווכח, במבחן התוצאה, ברגעי השיא, הבנקים שם. מרכיב האי וודאות במשק הישראלי הולך וגדל, אל תיקחו מהמערכת הבנקאית את היכולת הזו לתת מענה בזמן אמת".

בהתייחסותו להמלצותיו לחוק הוסיף: "אנחנו מסכימים שבעת הזו חברות גדולות ויציבות, בעלות יציבות גדולה, צריכות להשתתף בנטל מס נוסף לאור מה שקורה, אני חושב שצריכים להיקבע קריטריונים אחידים למדד רווחיות, ביחס להיקף פעילות, תשואה על ההון, מדדים משקיים שרלוונטיים לכולם, לכל החברות, לא רק בנקים, לפי קריטריונים שאתם תקבעו. או שלפי קריטריונים שתקבעו שיחולו על כל המשק, אפשר גם להטיל מלוות חובה, זה דבר שבוצע בעבר. מסוג הדברים שיכולים להיות אלטרנטיבה הרבה יותר מאוזנת ביחס ליכולת של המערכת הבנקאית לתפקד במציאות של אי הוודאות בעת הזו".

ברי רוזנברג, בנק לאומי: "בנק לאומי מתנגד לחוק הזה, הוא לא טוב, לא שוויוני, לא מידתי, פוגע בלקוחות, במשק ובכלכלה. הבעל הבית של בנק לאומי זה הציבור, זה בא לביטוי בקרנות הפנסיה שהציבור מחזיק בהן ומשקיעים זרים, כל רווח של הבנק מגיע לציבור.

"מהלכים מהסוג הזה פוגעים בבעל הבית, שזה הציבור. פגיעה כזו קשה יותר סביב אנשים מבוגרים שלקראת גיל הפרישה, כי הם לא יספיקו לתקן את הירידה במניות והדיבידנדים. הצ"ח הזו מבוססת כולה על תחזיות והשערות, שמענו את האוצר, הם מעריכים, סבורים, אבל אין שום תשתית עובדתית מוצקה, ובלי תשתית אי אפשר להצדיק שום דבר. משרד האוצר לא נימק מדוע הוא מעלה באופן מפלה את המיסוי ל-5 בנקים בלבד, 5 חברות, ויש חברות שהרוויחו יפה מאוד בתקופה הזו, לא פחות מהבנקים. להטיל מס כזה ולא רק בגין ריבית או מיסי יתר, זו בעיה". 

"דובר על רווחיות גבוה כתוצאה מהריבית ולא כתוצאה ממהלכים עסקיים, זה בעייתי כי זה לא נכון, לא התייחסו להרבה נתונים אחרים, הבנקים התייעלו בשנים האחרונות באופן מאוד משמעותי שגם זה תרם לרווחיות, בנושא הגדלת הפעילות, היצע אשראי וכו', הם מרכיבים משמעותיים ברווחיות. לשיטת האוצר, שההנמקה בגלל שהבנקים נהנו מעליית הריבית, למה לא להטיל את זה על חברות נוספות שנהנו מעליית הריבית? הבנקים היו הגופים היחידים במשק, כשכולם סגרו את הדלתות, שפתחו את הדלת והעמידו אשראי, ומה אנחנו מקבלים? עונש.

"היינו נאמנים לחובה שלנו להעמיד אשראי, תוך סיכון. עכשיו מה קורה? אומר האוצר, אעניש את המערכת הבנקאית, 5 חברות במשק, על כך שהרווחיות שלהן עלתה והעמידו אשראי בשעה קשה. 

"בתקופה הזו, הזכרתי את זה, אנחנו צריכים לחשוב איזה צעדים תורמים ליציבות הכלכלה, אנחנו מודעים היטב לתפקיד שלנו כבנקים ולחובה שלנו לעמוד בעת הקשה הזו ולאור מה שעוד צפוי לנו, ולהיות איתנים, אבל המשמעות של הפגיעה בדירוג ומצד שני עכשיו פגיעה בהון ברור שתפגע בהיצע האשראי. החוק הזה צופה פני עתיד, ולכן אני מדבר רק פני עתיד.

"אנחנו מודעים לגרעון של הממשלה, ובהחלט לא מטילים ספק בזכות ובחובה של הממשלה למצוא מקורות לכיסוי הגרעון, ואנחנו בהחלט חושבים שהמערכת הבנקאית היא חלק ממי שמוטל עליו לשאת בעול. אנחנו מציעים בין השאר להרחיב את תחולת ההצעה על חברות נוספות במשק, אפילו על עוד 20-30 חברות, כולם ישאו בנטל, המס שיחול על כל אחד יקטן, גם בהיבט השוויוני". עוד הוסיף כי היקף התרומה והמענקים של הבנקים כפי שפורסם בדוחותיהם מאז תחילת המלחמה עומד על 2.1 מיליארד שקל. 

אבשלום בוסקילה, מנכ"ל בנק יהב: "על מנת להשאיר במערכת בנק מחולל תחרות, כמו בנק יהב, שהוא קטן, אבל סך הלקוחות שלו כ-10 אחוז מהשוק, יש להחריג את בנק יהב מהחוק אני חושב שזה לא נכון.  25 אחוז של המדינה, 25 של הסתדרות עובדי המדינה, 50 אחוז של בנק מזרחי טפחות. אין שליטה של אף אחד מהצדדים האלה, גם בדירקטריון אין רוב לאף קבוצה. נוח לבנק ישראל לפקח עלינו דרך קבוצת האם, זה הסיבה היחידה שבנק יהב מוזכר בסיפור הזה.

עוד ב-

הדרמה בהנפקת הענק של המדינה: "הזרים היו אגרסיביים ועשו סיבוב"

לכתבה המלאה

"חוק התחרות מגדיר בעל שליטה כבעל יותר מ-50%, לא ייתכן שהבנק שגובה הכי פחות עמלות, אותו לא מחריגים. דיברו על תמסורת לציבור, לא דיברה על אוכלוסיות חלשות, מעוטי יכולת, רוב הלקוחות שלנו בפריפריה, 500 אלף משקי בית, אם רוצים לדאוג לאותם לקוחות זה דרך הריבית על האשראי שהם לוקחים. הרווחיות שלנו הרבה יותר נמוכה".