הבוקר (שני) החל היום השני לכנס השנתי ה-41 של לשכת רואי החשבון בישראל שמתקיים השבוע באילת, עם ריאיון שהעניק מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', לעיתונאית והפרשנית אלה לוי-וינריב מגלובס.

בתחילת המושב, הציג נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, רו"ח חן שרייבר, את תוכניתו להסדרת המקצוע, כאשר נקב בתאריך יעד לסוף שנת 2026, בה יתוקן חוק חדש לרואי החשבון לאחר 70 שנים, שבוא יוגדר ויוסדר מחדש מעמדם של רואי החשבון בארץ. "מי שרוצה מהר, יקבל לא – מי שרוצה חוק, יודע שצריך לעבור את כל השלבים ואני מאמין שאנחנו בדרך הנכונה להשלמתם", אמר שרייבר בתחילתו של המושב.

בהמשך, התקיים הריאיון של מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ', שנשאל תחילה על ידי אלה לוי-וינריב, על העומס האדיר שנתונה בו רשות המיסים בשל מחסור בכח אדם. "רשות המיסים כבר לא מעט שנים מתנהלת בחוסר של כח אדם וביתר שאת אחרי הקורונה שהיה לנו גל עזיבות של מפקחים גבוה ולא היו תהליכי קליטה של מפקדים, כאשר בשנת 2022 שהיו לנו פי שתיים עזיבות משנה רגילה. צריך להבין, אני לא שחקן יחיד כמו במגזר הפרטי – שאני רוצה לגייס, אני צריך את התקציבים והאוצר. כל הדברים האלה יחד הביאו לסיטואציה שחלק מהמשרדים התייבשו ואז רואי החשבון באים בצדק ואומרים שהתיקים שוכבים אצלכם והכסף לא נכנס למדינה וזה מטורף ואני מסכים לגמרי".

"ההשקפה שלנו ושל משרד האוצר שצריך להיזהר ממבצעי סוף עונה ולא להביא עכשיו את הכסף באופן מידי על חשבו העתיד", אהרונוביץ' הוסיף. "אני איש של פשרות על מה שאפשר להתפשר, אבל צריך מאד להיזהר לעשות משהו גורף, כי אני אומר את זה באחריות - אני מתעדכן מהחשכ"ל והכלכלן הראשי - מסתכלים עלינו בצורה מאד מאד חשדנית לגבי השנים הבאות. מבינים ששנת 2024 היא קשה למשק הישראלי כי ההוצאות מטורפות בגללן המלחמה. יותר מדאיג את חברות הדירוג מה יקרה הלאה. אם עכשיו נחליט שאנחנו עושים הכל בשביל להביא 20-25 מיליארד אנחנו חוששים מאד שזה לא ייתן את האפקט שחברות הדירוג מחפשות".

"זה לא דבר פשוט ולראיה היועצת המשפטית לממשלה מאד התלבטה אם לאשר את נוהל גילוי מרצון גם בגלל אמירות העבר שלא נחזור על זה שוב פעם. יש לי אינטרס להביא כמה שיותר כסף למדינה כמובן אבל צריך לחשוב על העתיד", השיב אהרונוביץ' והמשיך "פעם איש חכם אמר לי אל תמכור את העתיד בשביל ההווה". צריך מאד להזהר - ההצדקה שאני נותן לגילוי מרצון, מופנית לקריפטו לאחר שהנושא הזה הוסדר לאחרונה. בהתחלה הנוהל היה אמור להיות רק לקריפטו ואז החלטנו להשית אותו לכלל התחומים וזאת ההצדקה העיקרית שלנו".

לשאלתה של לוי-וינריב, האם צפויות להיות גזירות נוספות שיוטלו על המשק ומתי, ענה אהרונוביץ': "היו שמועות בחודש וחצי האחרונים בעיקר אחרי ועדת דירוג האחרונה. כרגע אין צעדים קונקרטיים להתכנסות כבר ב2024 אבל צריך לקחת בחשבון שאנחנו דינמיים לחלוטין. המצב נזיל ברמה של אפילו השעתית. התפתחות כזאת או אחרת מבחינה מדינית יכול להיות אחרת שתאלץ לעשות צעדים מידיים או שתרחיק צעדים מידיים. אין ספק שאם נכנס לתהליך של הפסקת אש או נוריד את העוצמה של הלחימה או מהלך שירגום לשקט בצפון אז אין ספק שהכלכלה תשתחרר מכל מיני דברים שמעיקים עליה וגביית המיסים תשתפר וההוצאות ירדו".

הוא גם הסביר: "גביית המיסים היא מעל היעד שנקבע לנו נכון והוא הולך להעלות אבל גם ביעד החדש אנחנו נעבוד. הרבעון הראשון היה מאד גבוה אבל גם מאי לשמחתנו הסתיים בגביה מעל היעד בצורה משמעותי. אבל הבעיה הגדולה היא ההוצאות שהן מאד גדולות בגלל המלחמה כמובן. ראינו שבשבוע שעבר שגורם ממשלתי אמר שהמלחמה תמשך בעזה 7 חודשים זה הקפיץ את האג"ח. יכול להיות שנצטרך לעשות צעדים מידיים - מה אפשר לעשות באמצע השנה? אשר לעשות בעיקר במס העקיף וכרגע זה לא על השולחן. לגבי שנת 2025, אנחנו עובדים על תוכניות. בנושא ההון השחור אנחנו נביא לפחות חצי מיליארד שקל ואני מקווה שיביא מיליארד בשנת 2025 כאשר המבחן העיקרי שלנו יהיה לעצור את החשבוניות. לפי הערכה שלנו אם היינו עוצרים חשבוניות היינו חוסכים כמה מאות מיליוני שקלים למדינת ישראל".

לשאלתה של לוי-וינריב לגבי מדיניות רשות המיסים בכל הנוגע למיסוי ההשקעות מחו"ל בשל המצב, ענב אהרונוביץ: "אנחנו עובדים בעיקר על תוכנית שקשורה לעולמות ההי-טק למשקיעים שמגיעים לכאן ורוצים לתת להם וודאות. מה שתלוי בנו יהיה יותר מהיר ומה שתלוי בחקיקה ארנחנו נמליץ למנכ"ל ולשר ואני מעריך שהשר ירסם אותה בחודש הקרוב ויהיו בה בשורות. במיסוי הבינלאומי מתכוונים לקדם את הרפורמה של רולנד, בשיתוף הלשכות – זה דוח שרשות המיסים יכולה להתפאר בו. בגלל המלחמה לא קודם וכעת אנחנו מתכוונים לתת דחיפה וגם במעמ וגם במיסוי מקרקעין, שבו אנו רוצים להתקדם בכל הנוגע להתחדשות עירונית ובכלל בפריפריה - לתת הנחות משמעותיות במס רכישה ולעודד קבלנים לעשות התחדשות עירונית בפריפריה ." 

עוד הוסיף אהרונוביץ' לגבי התוכנית של רשות המיסים: "אנחנו רוצים לראות מה אפשר לעשות בנושא מס רכישה, חלק מהתיקונים הציבור יאהב וחלק מהם הציבור פחות יאהב. אלו תיקונים שנועדו להסדיר פרצות כאלה ואחרות, ואני מעריך שהציבור פחות יאהב את כל מה שקורה בשוק הרכב החשמלי שרמת החדירה שלו היא גבוהה יותר ממה שהערכנו. אנחנו צריכים למלא את הקופה של המדינה וככל שיש שימוש ברכב חשמלי ככה יורדות ההכנסות מהמיסים על מס הבלו שאחראי על 20 ומשהו מיליארד שקל מתקציב המדינה. לכן צריך לעשות איזון".

עוד ב-

האוצר ורשות המיסים הציעו הסדר חלקי לאולטימטום: ''הצעה מבזה''

לכתבה המלאה

אהרונוביץ' התייחס גם לפטור מחבילות מחו"ל עד 75 דולר שאותו דוחפים למשל איגוד לשכות המסחר, בשל אי השוויון בתחרות מול השחקנים הישראלים. "הפטור ניתן בעקבות ועדת טרכטנברג והשוק היה אז אחרת, היה צריך לתת הגנה כדי שאנשים ילמדו את הנושא של הזמנות מחו"ל. זה נכנס בצורה חזקה בשוק הצרכנות הישראלי – לומר שאני חושב שאם אנחנו נבטל את הפטור ממע"מ זה יפסיק את החבילות? לא חושב שזה מה שיקרה – הוא שווה לפחות מיליארד שקל בשנה. שמחשפים ממה להביא את הכסף - אם משם או להעלות באחוז אחד את מס החברות, אני חושב שבמהלכים האלה הם חברתית וכלכלית פחות פוגעים בצריכה ממיסוי ישיר. הלוואי שלא נצטרך לא את זה ולא את זה. הגרוע ביותר יהיה מיסוי על היחידים או החברות ומשם צריך להתרחק".