פרויקטים

חינוך, חקלאות וחומוס: הכירו את המיזם החדש שיהפוך את החומוס הבא שלכם להרבה יותר טעים

כחלק משיתוף פעולה ראשון מסוגו בין שטראוס ומועצת כפרי הנוער, משתלבים התלמידים בשרשרת הייצור של חומוס אחלה, מזריעת הגרגירים ועד הקציר. החזון: לייצר מודל חדשני המשלב חקלאות, תעשיה וחינוך – ומבטיח המשך תוצרת כחול-לבן באמצעות הדור הצעיר | מיוחד ליום העצמאות

בשיתוף שטראוס | 21/4/2026 19:04

בכל בית בישראל, סביב כל שולחן, ישנו מרכיב אחד שנוכחותו כמעט מובנת מאליה. חומוס הוא לא רק המאכל הלאומי שלנו, אלא קונצנזוס שחוצה מגזרים, עדות וגילאים – חלק טבעי, יומיומי ובלתי נפרד מהתפריט של כולנו. ביום העצמאות הזה כשהחיבור לאדמה, לתוצרת מקומית ולביטחון תזונתי מקבל משמעות עמוקה וחזקה מאי פעם, כבר אפשר לקבוע שהחומוס שלנו הוא הרבה מעבר למזון – הוא תזכורת לשורשים, לשייכות, לישראליות.

"לא סתם חומוס מקוטלג אצל הישראלים אחרת. זה מאכל שנושא איתו זיכרון, חוויה, משפחתיות, שמצליח לחבר בין אנשים, לייצר מכנה משותף", מציינת שירי כהן מירקוס, מנהלת השיווק של חטיבת האוכל בשטראוס. "החומוס הכי איכותי והכי טעים הוא זה שצומח בשדות שלנו – וזו לא קלישאה. מי שמכיר את התחום יודע שהזנים הטובים ביותר של גרגרי חמצה, הקטנייה שממנה מכינים את החומוס, הם אלו שגדלים כאן".

"ייצור החומוס משתלב היטב עם האג'נדה של שטראוס שמבקשת לקדם חקלאות ישראלית חזקה ולתמוך בחקלאים – הם השותפים שלנו", מדגישה כהן מירקוס. "כחברה שהוקמה בצפון ונטועה בו, המחויבות לחבל הארץ הזה, במיוחד על רקע המציאות הביטחונית הרגישה, היא חלק מהזהות שלנו. חומוס אחלה הוא מוצר שמבטיח שהתהליך יישאר ישראלי לכל אורך השרשרת – מהזרע שנזרע בשדה ועד הממרח שמגיע למדף".

שירי כהן מירקוס, מנהלת השיווק של חטיבת האוכל בשטראוס (צילום אילנית כהן באדיבות שטראוס)

שותפות שמתחילה באדמה
אחרי שלושה עשורים בהם הפך חומוס אחלה לפריט חובה במטבח הישראלי, בחרו השנה בשטראוס לעשות עוד צעד קדימה: השקת שיתוף פעולה ראשון מסוגו עם מועצת כפרי הנוער כשהיעד חד וברור: לחבר בין חקלאות, תעשייה וחינוך – ולהבטיח המשכיות של תוצרת כחול-לבן באמצעות דור העתיד. התוכנית ממזגת בין חקלאות, ביולוגיה ועבודת אדמה, ובמסגרתה לוקחים התלמידים חלק בכל שלבי גידול החומוס: מהזריעה, דרך תצפיות וניסויים ועד הקציר.

נחמי גייניס היא מנכ"לית מועצת כפרי הנוער בישראל, ארגון גג המאגד למעלה מ-40 כפרי נוער ברחבי הארץ, המהווים בית לכ-20 אלף בני נוער מרקעים מגוונים: עירוניים, מושבניקים, קיבוצניקים, וגם בני תוכנית נעל"ה שעלו לישראל ללא הוריהם. "כפרי הנוער פועלים כבר כ-150 שנה ונשענים על שלושה עוגנים: בית ספר, פנימייה ומשק חקלאי פעיל", מרחיבה גייניס. "מראשית הדרך ועד היום, אנחנו פועלים מתוך הבנה עמוקה שהחוסן הלאומי שלנו מתחיל באדמה. חיזוק החקלאות הישראלית וחינוך לאהבת הארץ הם לא רק משימה לאומית וציונית – הם התשתית שבאמצעותה אנחנו מטפחים הון אנושי איכותי ומצמיחים עתודה מנהיגותית".

"התאהבנו בשטראוס כבר מהמפגש הראשון", משחזרת גייניס. "הם הגיעו לכפרי הנוער לביקור, ראו את התשתית והבינו את הפוטנציאל. נוצר פה חיבור מתבקש בין שני מותגים ישראלים: שטראוס, שמובילה את התעשייה המקומית; וכפרי הנוער, שמהווים את חוד החנית של החינוך החקלאי. יחד דייקנו את התוכנית כך שתייצר חוויה לימודית רב ממדית".

עוד מוסיפה גייניס: "לחקלאות יש אולי תדמית של ענף מסורתי – אבל המציאות שונה בתכלית. חקלאות היא פתח לחדשנות, יזמות וסטארט-אפים – וזה בא לידי ביטוי גם בתוכנית שלנו. אנחנו הופכים את השדה לסוג של מעבדה".

אלון פיאסצקי, מנהל הרכש החקלאי והאגרונום הראשי של שטראוס (צילום באדיבות אלון פיאסצקי)

מי שמלווים את התוכנית מקרוב הם אלון פיאסצקי, מנהל הרכש החקלאי והאגרונום הראשי של שטראוס, יחד עם צוות האגרונומים של שטראוס – כשמעבר לערך חינוכי משמעותי, יש בשיתוף הפעולה גם צורך אסטרטגי. "בשנים האחרונות אנחנו חווים מחסור בחמצה בישראל ממגוון סיבות", מתאר פיאסצקי. מהעלויות הכספיות סביב הגידול שהולכות ומאמירות, ועד למשבר האקלים ואירועי קיצון".

"בדיוק לוואקום הזה נכנס המיזם שלנו", הוא מחדד. בזכות הפרטנרים בכפרי הנוער נוצר פה שילוב אופטימלי עם ערך אמיתי לשני הצדדים. ברמה הפרקטית, כפרי הנוער מספקים לנו שטחים חדשים, מאפשרים להגביר את גידול זני החמצה הייחודים לישראל ללא פשרות, ולעמוד בחזית החקלאות הישראלית".

"הזנים הכי טובים גדלים בישראל". שדות החומוס בכפר הנוער ניר העמק (צילום ויצו ניר העמק)

כשהשדה הופך למעבדה
אז איך עובדת התוכנית ברמת הפרקטית? בשלב הראשוני מתרכזת הפעילות בשני כפרי נוער של ויצו באזור הצפון – בויצו ניר העמק ובויצו נהלל. התלמידים המשתתפים הם מכיתות ז' ועד י"ב, כשיעד היבול השנתי עומד על כ-10 טונות של חמצה ישראלית.

"אצלנו אי אפשר להיות תלמיד בלי להיות חקלאי – זה כרטיס הביקור שלנו", מבהירה אסתי כהן, מנהלת כפר הנוער ויצו ניר העמק. "כפר הנוער שלנו הוקם בסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת וכיום לומדים בו כ-1,300 בני נוער מהאזור ומיישובים רחוקים יותר. כשנחשפנו לשיתוף הפעולה המתגבש עם שטראוס, הרמנו את הכפפה והטמענו את התוכנית אצלנו. במסגרת שיתוף הפעולה מקבלים התלמידים מעטפת מקצועית מלאה. הפרויקט הזה של גידול החומוס מייצר אצלם אחריות שאי אפשר ללמוד בספרים".

נחמי גייניס, מנכ"לית מועצת כפרי הנוער בישראל (מימין) ואסתי כהן, מנהלת כפר הנוער ויצו ניר העמק (צילומים באדיבות נחמי גייניס ואסתי כהן)

על תרגום החזון לרמת השטח אמון הדור הצעיר, ומבחינת התלמידים זו לא פחות משליחות. "חקלאות היא חלק ממני כבר מגיל צעיר, ואני גם מאוד אוהבת חומוס", מספרת נועה ברקוביץ', תלמידה בויצו ניר העמק. "התוכנית הזו בשבילי היא לא עוד פרויקט על הדרך. הדור שלי רוצה להיות מעורב, הוא מחובר למדינה ואכפת לו מאוד ממה שקורה פה. אסור לשכוח גם את המלחמה שפוגעת בחקלאות ובחקלאים – כך שלעבוד את האדמה ולהיות שותפים בייצור המזון, זו הדרך שלנו לתרום. חוץ מזה, זו גאווה לגדל את החומוס שכל המדינה תאכל".

"בתחילת השנה נזרעו זרעי החמצה, כשהקציר צפוי להתבצע סביב חג השבועות", משלים פיאסצקי. "לאורך התהליך הצוות שלי ואני מלווים את התוכנית, מספקים הדרכה מקיפה ונותנים את האינפוטים המקצועיים. המיזם גם מאפשר לנו לבצע ניסויים כמו בדיקת שיטות השקיה, דישון, פיתוח זני חמצה חדשים – יש פה ממש עולם שלם. לנו בשטראוס חשוב להיות מחוברים לשדות ולמגדלים, להשקיע בטיפוח דור העתיד של החקלאות המקומית".

"תהליך ישראלי לאורך כל השרשרת". חומוס אחלה (צילומים שלומי ארביב באדיבות שטראוס)

"השותפות עם שטראוס היא פריצת דרך בחינוך החקלאי של המאה ה-21", מסכמת כהן. "זהו בעצם רק אקורד הפתיחה לתוכנית, כשהשאיפה היא להתרחב בהמשך לכפרי נוער נוספים. בפרויקט הזה אנחנו מוכיחים הלכה למעשה עד כמה החינוך החקלאי רלוונטי – כשלצד גידול חומוס מעולה, אנחנו מגדלים את הדור שיוביל בשנים הבאות את החברה הישראלית".