סמנכ"לית הטלוויזיה של כאן 11, טל פרייפלד, חשפה השבוע כמה תובנות מאחורי הקלעים על תאגיד השידור הציבור בריאיון ארוך בו פירטה גם את בחירת התוכן, גם על היציאה מוועדת המדרוג, וגם על הניצחונות האישיים שלה מול המנכ"ל אלדד קובלנץ שטעה ולא העריך נכון, לדבריה, את הפוטנציאל את הלהיט "קופה ראשית".

בראיון שנתנה אתמול לאתר כלכליסט, פרייפלד, בת 48, סיפרה בריאיון על המון תחומים, אבל דבר אחד עקרוני היא לא דיברה עליו וזה החוסר הבולט של התחקירים האקטואליים, למעט פרשת גל אוחובסקי בתקופה האחרונה, בתאגיד. 

נזכיר, כי שבוע שעבר בכתבה נרחבת בדה מרקר של נתי טוקר ושוקי שדה, נחשפו פרוטוקולים על ניסיון של התאגיד ליצור תחקירים שמשפיעים על היום-יום, אך לשווא. כך עולה מפרוטוקול של ישיבת המועצה במרץ השנה. סמנכ"לית התוכן טל פרייפלד השיבה לשאלה מדוע אין תחקירים כאלה בתאגיד, ואמרה שאכן היה ניסיון לייצר תחקיר על הגז והקורונה, אך שניהם בסוף נגנזו. היינו 2 מיליון שקל שהושקעו מכספי הציבור אך בסופו של דבר לא יצאו לפועל, ולמה? "סיבות אחרות שאני לא רוצה לפרט עכשיו" והוסיפה כי אינה יודעת אם זה בגלל פחדנות או שקיבלו רגליים קרות.

המחסור הבולט בתחקירים משמעותיים, מגיע כמובן על רקע הניסיון להביא הטאלנט של חדשות 13 והמקור, בכל מחיר לתאגיד. על פי הדיווחים הוצע לדרוקר סכום מפלצתי שנע בין 10-12 מיליון שקל, ואף הגדלת תוכניות "המקור" בתאגיד, כאשר כל הפקת תוכנית תקבל תמורה גדולה יותר מאשר קיבלה מחדשות 13.
 

מהן ההצלחות של חטיבת הטלוויזיה בראשותה של פרייפלד? עם 45 עובדים ותקציב של 270 מיליון שקל, חתומה חטיבת ההצלחה על כמה להיטים ענקיים שכבשו את הארץ כמו "קופה ראשית". לדבריה של סמנכ”לית הטלוויזיה של תאגיד השידור כאן היא עצמה נלחמה על התוכנית גם אל מול המנכ"ל אלדד קובלנץ שלא רצה להמשיך איתה: "הוא טעה".

מאידך היו תוכניות שכשלו. כמו התחקירים הנ"ל שנגנזו, וכמו התוכנית "תנו לעבוד" שפרייפלד חשבה תצליח אבל בסופו של דבר לא יצאה מחוץ לגבולות המסך. לדבריה, דווקא התוכנית "סליחה על השאלה" היא "פורמט חכם וקטן שעושה שימוש נכון בכספי ציבור ובדנ”א הנדרש".

בסופו של יום נמדדות התוכניות וההצלחה ברייטינג. אבל התאגיד, כזכור, פרש מוועדת המדרוג: "החברות בוועדה עולה כסף ולא משרתת אותנו בשום צורה", אומרת פרייפלד, והוסיפה: "אנחנו צריכים את המדד, והוא לא קיים כרגע, שיכלול את הרדיו, את הרשתות החברתיות, הפלטפורמות הדיגיטליות, הכל". כך גם אמרה עוד: "הציבור משלם על השידור הציבורי ומקבל את התוכן בהמון פלטפורמות ובכל זמן והוא לא נמדד ככה. המדידה לא מתאימה לעידן של היום. בהולנד כבר יש מדידה חכמה. הצופים לא מטומטמים, הם לא צריכים את הרייטינג כדי לדעת מה עושה להם את זה".

נזכיר, שלוועדת המדרוג יש גרסה אחרת לגמרי, ואפילו תוקפנית וחריפה נגד התאגיד. מנכ"ל הוועדה הישראלית למדרוג, רוני ארן, משיב על כל הטענות של התאגיד. לגבי התשלום: התאגיד פרש מהוועדה בשנת 2019 למרות שלאורך כל השנים שילם תעריף מופחת - חצי מהתשלום שחל על רשת, קשת וערוץ 10 דאז. אם התאגיד ימדוד את הרייטינג דרך חברה בינלאומית אחרת - הוא ישלם יותר מהוועדה למדרוג, וזהו בזבוז כספי ציבור.

על מדידת היוטיוב והרשתות החברתיות, אומרים בוועדת המדרוג, כי היא הסכימה למדוד את הדיגיטל ואת מדידת הרדיו, אך לאור העובדה כי בתאגיד משדרים את הדיגיטל דרך יוטיוב, ואין הסכמה מגוגל לשיתוף פעולה שכזה, הרי שהחברות הגדולות בעולם, והאמינות, לא יוכלו למדוד נתוני דיגיטל ללא שיתוף פעולה של המקור המשדר.

נסביר: ברוב המוחלט של האתרים היום בעולם, הדיגיטל משודר באתרי האינטרנט עצמם, ולכן שיתוף הפעולה למדידת הרייטינג הוא בבעלות האתר. אבל תאגיד השידור הציבורי, על פי הידוע היום, הוא הערוץ היחידי בעולם המשדר את הדיגיטל שלו דרך גוגל ויוטיוב. היינו: שיש צורך בהסכמה של יוטיוב למדידה. משכך, כל עוד אין הסכמה, לוועדת המדרוג לא הייתה יכולת למדוד את הרייטינג דרך שלוש החברות הגדולות בעולם שמודדות רייטינג, והתאגיד החליט לפרוש בכל זאת מהוועדה, ויצא בכל זאת למכרז למרות שבסופו של דבר ישלם יותר.
 

עוד ב-

פרשת גל אוחובסקי: המשטרה החלה לברר, מיכאלי עוררה סערה

לכתבה המלאה

לדברי פרייפלד, לתאגיד יש יכולת לעשות עוד יותר כסף אך הוא נמנע מכך, והוסיפה כי יש לשנות את ההחלטה שאוסרת על התאגיד לרשום כסף מהכנסות מיוטיוב: "זה שגוי, זה יכול לייצר עוד הכנסות ליצרנים".