עירית לינור כתבה בטור שלה בסוף השבוע ב'ישראל היום', על הקשר לכאורה שבין השר גדעון סער, אשתו מגישת חדשות כאן 11 גאולה אבן סער ותאגיד השידור הציבורי עצמו, כאשר לדבריה: "אבן־סער היא שיאנית השכר של תאגיד "כאן", שעליו נלחם בעלה גדעון סער, בעידוד הבוס שלה, אלדד קובלנץ, השידור ציבורי, החליט שהוא מעל שטויות כמו חוסר פניות".

לינור כתבה בטור שלה: "בינואר 2012 אישרה הממשלה פה אחד את מינוי של אלדד קובלנץ למנכ"ל הטלוויזיה החינוכית. "אלדד קובלנץ הוא איש מקצוע מובהק, מקורי, שיוכל לחולל את השינוי הנדרש בטלוויזיה החינוכית כדי למלא את מטרותיה ויעדיה המקוריים", התלהב שר החינוך גדעון סער. המינוי לא היה מובן מאליו. באותם הימים ישבה הממשלה בראשות בנימין נתניהו על המדוכה: אם לסגור את השידור הציבורי ולהניח לתקשורת האלקטרונית לעבור לשוק החופשי, ללא התערבות ומימון המדינה. רשות השידור עלתה למשלם המסים כמיליארד שקלים בשנה. כדרכו של כסף ציבורי, מעטים המנהלים שינהגו בו זהירות - אחרי הכל, כישלון לא יפגע בירושה של הילדים".

"מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא עסק ברשות השידור בשנת 2010. רייטינג הוא לא מצא, אבל דברים אחרים כן: "אופן תפקודם של הגורמים שהיו מעורבים בתהליכי המכרזים של הפרויקט היה בלתי תקין, והוא מעיד על היעדר זהירות בהוצאת כספי ציבור", כתב המבקר על המעבר לשידור דיגיטלי. עלות הפרויקט תפחה כיוון ש"ברשות אין נוהל לאופן הכנת אומדן לשם פרסום מכרז פומבי לרכישת טובין או לביצוע עבודה", כמו כן "האומדן הכספי של ההתקשרות שהיחידות הצורכות הציגו לוועדת המכרזים, בכל שלושת המכרזים, היה באופן עקבי נמוך בשיעור ניכר מהסכום שאישרה הוועדה לבסוף להתקשרות עם החברות". בכמה נמוך? זוטי דברים: 19 מיליון שקלים. וחכו עד שתשמעו על תקציב הקמת התפאורה באולפן א', שתפח מ־9 מיליון שקלים ל־14, בלי שמישהו יטרח לבדוק למה בדיוק. אין פלא שההתלהבות מהשידור הציבורי פחתה, ונראה שאפשר לסגור את הבסטה בברכת ברוך שפטרנו מעולו של זה".

"נתניהו רצה לסגור את רשות השידור ואת הטלוויזיה החינוכית ולהמשיך בחיים נורמליים. אלא שסער התעקש. הוא הודיע שיתנגד גם לסגירת החינוכית וגם למיזוג בינה לבין תאגיד השידור הציבורי, לא כל שכן לתוכנית לסגור את רשות השידור הבזבזנית, המושחתת וחסרת הרייטינג, שבה שיאן השכר היה מפקח קול שהרוויח 71,000 שקלים בחודש, תמורת 83% משרה, ושעד היום לא התקשר אלי להודות לי ולכם על חיי התפנוקים שסידרנו לו על חשבוננו. כנ"ל מגישת חדשות שחשבון המוניות שלה הגיע ל־10,000 שקלים מדי חודש, ועובדים שקיבלו שכר על שעות כוננות פיקטיביות".

"בסופו של דבר כשלו המאמצים לחלץ את התקשורת האלקטרונית מידי המדינה. קובלנץ מונה למנכ"ל החינוכית, ורשות השידור הוחלפה בתאגיד השידור, שתקציבו נמוך יותר - רק 747 מיליון שקלים בשנה. עד דו"ח מבקר המדינה הבא לגבי האופן שבו מוציאים את הסכום הזה, נסתפק בדו"ח משנת 2020 של המבקר מתניהו אנגלמן, שבו הוא מתייחס לאופן שבו גייס המנכ"ל החדש עובדים מרשות השידור, באופן ששיקף "מכלול של ליקויים מקצועיים והתנהלותיים הכרוכים זה בזה. (...) ההחלטה לקבל עובדים רבים לתאגיד לא תמיד היתה נתונה לצוותי הבחירה שהקים התאגיד, אלא להחלטות שקיבלו אחר כך בכירי התאגיד, בלי תיעוד מלא ובלי יכולת לבקרן באופן שוטף". כלומר - קובלנץ לקח את מי שהוא רוצה".

אחת העובדות שקובלנץ בהחלט רצה להשאיר בתאגיד היא המגישה גאולה אבן־סער. אין לי מילה רעה להגיד עליה באופן אישי. נהפוך הוא. ככל שאני מכירה אותה היא אחלה בן אדם, רק שאני משלמת את משכורתה כבר 28 שנה, ובואו נאמר שאני חשה אי־נוחות מסוימת כאשר אותו קובלנץ, שעבורו נלחם סער כארי בשנת 2012, משלם לה שכר של 40 אלף שקלים מדי חודש. אבן־סער היא שיאנית השכר של תאגיד השידור הציבורי, בעודה מקוששת רייטינג חד־ספרתי צנוע בכל התוכניות שאותן היא מגישה. אה - ובעלה הוא שר המשפטים, כך שאי אפשר להאשים אותי אם אני חשה חשדנות מסוימת בנוגע ליכולתה לסקר בהגינות סוגיות פוליטיות, וכמו כן יסולח לי אם אומר שאני חשה אי־נוחות לגבי משולש היחסים בין קובלנץ למיטיבו סער למגישה, שהיא במקרה גם אשת השר".

"ניגוד העניינים מנקר העיניים של אבן־סער לא תמיד החליק בגרון בקלות כפי שהוא מחליק עכשיו. בשנת 2014 סער עוד היה בליכוד, ואילה חסון היתה מנהלת חטיבת החדשות של הרשות הגוועת. חסון אסרה על אבן־סער לראיין חברי ליכוד ללא אישור מוקדם, אך זו הפרה את ההנחיה וראיינה את גילה גמליאל. כמו כן עקצה את גלעד ארדן, אחד המתחרים הפוטנציאליים של בעלה בהתמודדות על ראשות הליכוד. חסון השעתה אותה, אך החזירה אותה לעבודה ימים ספורים אחר כך, כאשר סער הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. אבל זה היה בימים שבהם לפחות נעשה ניסיון, ולו של מראית עין, של איזון ואובייקטיביות, או לפחות הימנעות מלטעון שאין בהם צורך בכלל, בעיקר כשמדובר בכספי ציבור. אבל התאגיד הוא מעל שטויות כאלה. הקמתו הביאה רוחות חדשות, שאינן מצריכות אפילו את קיום הטקס".

"קובלנץ שמר על עבודתו כמנכ"ל החינוכית ומונה גם למנכ"ל התאגיד. אבן־סער מונתה למגישת מהדורת החדשות המרכזית, ושמרה כרגיל על רייטינג חד־ספרתי צנוע, ועל משכורת טאלנט. אחר כך עברה לשדר עם ירון לונדון עד שהתוכנית ירדה מחוסר רייטינג, הגישה תוכנית אקטואליה יומית, וכבר לא היה מי שיקפיד איתה על ראיונות עם חברי ליכוד, או עם פוליטיקאים אחרים".

לסיום כתבה: "כולם באמת משלמים. וימשיכו לשלם גם כאשר אבן־סער תעבור להגיש את המהדורה המרכזית של יום שישי, שגם היא, כמו רוב תוכניות האקטואליה של "כאן", זכתה לרייטינג צנוע וחד־ספרתי, ובהגשתה של אשת השר ודאי תצדיק את המשכורת שאנחנו משלמים לה כדי שאלדד קובלנץ ישלם את חובו המקצועי והאובייקטיבי למי שעזר לסדר לו את הג'וב. סליחה - לקיים שידור ציבורי הגון, מאוזן וחסר פניות".