במהלך מגפת הקורונה נשבר שיא בפניות הציבור כנגד ערוצי הטלוויזיה. מהדוח לשנת 2020 של נציב פניות הציבור של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, דוד רגב, אשר הוגש לשר התקשורת יועז הנדל, עולה כי הוגשו כ- 17,000 אלף פניות נגד ערוצי הטלוויזיה והרדיו המסחריים.

ע"פ הנתונים כ-90% מהפניות מרוכזות בתוכניות הטלוויזיה ומהדורות החדשות - זינוק של כ-30% לעומת שנת 2019.  כשני שליש מהפניות נמצאו מוצדקות. שנת 2020 הייתה שנה מאתגרת ביותר עבור התקשורת הישראלית. בעקבות הסגרים אשר הוטלו על הציבור בשל התפרצות נגיף הקורונה, נאלצו מרבית אזרחי ישראל לשהות בבתים, דבר אשר הביא לעלייה בצפייה בערוצי הטלוויזיה ובהאזנה לתחנות הרדיו.

נציב פניות הציבור של הרשות השנייה, דוד רגב מסביר כי "הצפייה הממושכת בתכנים ששודרו, תוך החרדה מפני מגפת הקורונה הביאה לעליה הדרמטית בהיקף הפניות לנציבות פניות הציבור."

בין הפניות שהתקבלו: כ-2,000 פניות על הצגת החרדים כמפיצי הקורונה. כ-3,000 פניות על התוכנית "הישרדות" בה הוצג עטלף משופד, כ-2,000 פניות בעקבות שידור הופעתו של הזמר אייל גולן, כ-800 פניות בעקבות אמירה לפיה מצביעי הליכוד יבחרו בנתניהו גם אם יאנוס את בתם ועוד כ-600 פניות כנגד אחת מתחנות הרדיו אשר שדרניה התבטאו בצורה גזענית, תוך שהם צוחקים על מותו של אזרח אפרו-אמריקאי שנחנק למוות תחת רגליו של שוטר.

עוד עולה מהדוח כי: כ-6,000 מהפניות עסקו בתכנים ששודרו בהקשר למגפת הקורונה. 89% מהפניות עסקו בתכנים טלוויזיוניים, 7% עסקו בתכנים רדיופוניים ו-4% עסקו בנושאים כלליים. 92% מהפניות על תכנים המשודרים בטלוויזיה, ו-82% מהפניות על התכנים ששודרו בתחנות הרדיו היו על תכנים פוגעניים. שני שליש מהפניות אשר התקבלו היו נגד תוכניות ביניהן תוכניות מציאות (ראליטי) כגון האח הגדול והישרדות. כל תלונה שלישית הייתה כנגד מהדורות החדשות ותוכניות האקטואליה שעסקו בענייני הקורונה. שני שליש מהפניות שהתקבלו נמצאו מוצדקות על ידי הנציבות. 

שר התקשורת, יועז הנדל, הסביר: "העלייה בהיקף פניות הציבור בשנה האחרונה מלמדת שהציבור כרוך אחר לוח השידורים ומנהל איתו יחסי אהבה שנאה. כלי התקשורת מחויבים להאיר פינות אפלות אך במקביל לעשות מאמץ לשמוע את רחשי הלב, הפניות ותחושות הפגיעות שעולות מהתלונות. מגפת הקורונה הביאה איתה שהייה ממושכת בבתים, עלייה בצריכת זמן מסך ויתר רגישות ולחץ. כאשר נאמרות התבטאויות גזעניות או הכללות על המרקע (ואין זה משנה כלפי איזה מגזר) התוצאות קשות יותר. למי שנמצא על המרקע יש תפקיד נוסף מלבד תיווך המציאות. הדרך שבה מדברים, מתנהגים ומגיבים היא מודל לחיקוי. השדרן הוא גם מחנך וגם המקור לדוגמא אישית. לכן מוטלת עליהם האחריות לדיווח אובייקטיבי, לתוכן ראוי ומכבד ולקידום שיח ענייני".

יו"ר הרשות השנייה, עו"ד יוליה שמאלוב ברקוביץ': "הממצאים העולים מהדוח השנתי מצביעים על ציבור דעתן וביקורתי, אשר מוצא ברשות השנייה ובנציבות פניות הציבור כתובת מרכזית ואמינה. העלייה במספר הפניות ובטיבן הן גם עדות לכך, שהציבור חשוף יותר למידע המאפשר לו לאתגר את המידע שנמסר לו מצד כלי התקשורת. בנוסף לכך, טשטוש הגבולות בין הציבור לבין אנשי התקשורת במרחבי הרשת החברתית, מחייב הבנה מחודשת של האחריות המונחת על כתפיהם של אנשי התקשורת, וזאת על מנת לבדל את המדיה המסורתית מהרשת החברתית – אני קוראת לקיום שיח, ראוי, הולם ומכבד ברשתות החברתיות מצד עיתונאים, ומצד הציבור כולו".

מנכ"לית הרשות השנייה, מישל קרמרמן: "שנת 2020 והתפרצות מגפת הקורונה הייתה מורכבת עבור כלל החברה ישראלית וגם לשוק התקשורת. שנה זו התבטאה גם בעלייה בהיקף תלונות הציבור. בייחוד בשנה זו, הרשות השנייה והנציבות רואות חשיבות רבה בטיפול בפניות הציבור ופעלו בשיתוף על מנת לתת מענה לכלל הפניות. הרשות שנייה תמשיך בתפקידה לשמור על השיח הציבורי ועל רמת התוכן המשודר לציבור".

נציב פניות הציבור, דוד רגב, הוסיף: "היקף הפניות הגדול מצביע על האמון הרב שנתנו הצופים בנציבות פניות הציבור של הרשות השנייה אותה ראו ככתובת מרכזית במהלך מגפת הקורונה. לצד הכמות הגדולה של התלונות, הנתונים מצביעים על תופעה מדאיגה של פגיעה באוכלוסיות מוחלשות ומודרות בעת אירועי חירום לאומיים ותיוגן בתקשורת כמפרות סדר ובמקרים קיצונים כמפיצות מחלות. תיוג פוגעני זה מחלחל לציבור ועלול לגרום לפגיעה אנושה באוכלוסיות אלה. על אמצעי התקשורת לתת על כך את הדעת."