דוח אובדן והצלת המזון המתפרסם זו השנה השביעית, בחן לעומק בעזרת כלי מדידה מקובלים בעולם, את הצעדים הממשלתיים במדינות ה- OECD ליישום כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון. בעוד שמשרדי הממשלה גיבשו תוכניות שונות הנוגעות לצמצום העוני וצמצום הפערים בין שכבות האוכלוסייה, נדמה כי בכל הנוגע לאובדן והצלת מזון הנושא אינו עומד בראש סדר העדיפויות.

על פי אומדני הדו"ח, היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2021 עומד על 2.6 מיליון טונות בשווי של כ-21.3 מיליארד שקל שמהווים כ- 37% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, 50% מהיקף המזון הוא בר הצלה כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של מעל 1 מיליון טונות ובשווי של כ- 7.5 מיליארד שקל.

מהשוואה למדינות העולם עולה כי בעיית אובדן המזון אינה ייחודית למשק הישראלי. ואולם, מבין 18 מדינות שנבחנו במדד מדיניות תומכת לצמצום אובדן מזון והצלתו, עולה כי ישראל נוקטת במספר הכלים המועט ביותר למיגור התופעה ומוצבת במקום האחרון.

עידוד השימוש בכלי המדיניות של הצלת מזון הוא בעל כדאיות גבוהה. בהיבט הסביבתי, יאפשר ניצול מיטבי של משאבי טבע קיימים וצמצום פליטות מזהמים וגזי חממה. בהיבט הכלכלי הצלת מזון תהווה חלופה לייצור מזון תוך מניעת מרבית המשאבים ועלויות רבות, ובנוסף תחסוך למשק כ-5 מיליארד שקל בשנה. בהיבט החברתי היא תתרום להקטנת הפערים בחברה ותחזק את הביטחון התזונתי של השכבות החלשות וצמצום העוני. הצלת 20% מהמזון האבוד, בעלות של 0.9 מיליארד שקל תאפשר לסגור את כל פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל.

עוד ב-

בזבוז המזון בישראל - אלו כל הנזקים שנגרמים לנו

לכתבה המלאה