נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא, הגישה לשרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי, את מדד הגיוון הבוחן שוויוניות שכר ושוויוניות ייצוג בשוק העבודה, אשר נעשה בשיתוף הלמ"ס ואוניברסיטת ת"א.

לפי המדד, בשנת 2020 נשים עדיין מרוויחות בין 55% ( בענף ייצור טקסטיל והלבשה) ל-80% (בענפים שירותים פיננסים, משפטים וחשבונאות) משכר הגברים, כפי שהיה בשנת 2015. בשש השנים האחרונות שולבו בשוק העבודה בעיקר נשים ללא השכלה אקדמית מקבוצות הגיוון - יותר מאשר נשים עם השכלה אקדמית, ויותר מאשר גברים מאותן קבוצות: מלבד נשים ערביות, בכל קבוצות הגיוון, נשים ללא השכלה אקדמית ראו עליות בייצוג במספר הרב ביותר של ענפים. זהו דפוס בעל משמעויות רבות הן בתחום הכלכלי והן בתחום החברתי הנוגע לבית, משפחה וקהילה.
 פערי השכר המגדריים בממשלה המרכזית גדלו בשש השנים האחרונות: הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים ללא תואר אקדמי עלה מפער של 22% לפער של 34%. ניתוח השכר החציוני מראה כי אצל נשים באופן כללי ונשים מקבוצות הגיוון בפרט, תקרת השכר נמוכה במגזר הציבורי. מכאן, שקידום נשים למשרות גבוהות בשירות הציבורי הוא מאוד מצומצם.

הבדלי השכר בקרב הנשים בולטים בעיקר בענפים המשלמים שכר גבוה, ובעיקר עבור הנשים האקדמאיות, שם תקרת השכר גבוהה יותר. בענפים אלו ישנן נשים שמצליחות להגיע לדרגות שכר גבוהות מאוד ביחס לשאר הנשים המועסקות בענף, לדוגמה בענפים כמו תכנות  מחשבים, שירותים פיננסים ומחקר ופיתוח, בהם השכר הממוצע של נשים היה בשנת 2020 מעל 23,000 שקל לחודש והשכר החציוני היה כ-20,000 שקל. אולם גם בדרגות שכר אלו, בבחינת פערי שכר מגדריים, גברים בענפים אלו הרוויחו שכר ממוצע ושכר חציוני הרבה יותר גבוה.

המגזר הערבי:
עובדים ערבים הגדילו את השילוב שלהם בעיקר בענפי הצווארון הכחול והמגזר הציבורי. ההשכלה הגבוהה שהם רכשו סייעה להם להגדיל את הייצוג בענפים אלה. בענפי השכר הגבוה בצווארון הלבן שילוב העובדים הערבים היה מצומצם יותר.

גברים ערבים ראו עלייה בתעסוקה בפחות ממחצית ענפי המשק הגדולים, ופחות מאשר נשים ערביות. גברים ערבים ללא השכלה אקדמית אף ראו ירידות בייצוג במספר ענפים, במגזר הפרטי והציבורי. עליות בייצוג לרוב לא מלוות בעליות בשוויוניות השכר.

בענף תכנות המחשבים ניכר שינוי נרחב במאמצי הגיוון של גברים ערבים אקדמאים. יש עלייה בייצוג הגברים הערבים האקדמאים ועלייה בשוויוניות השכר. בשנת 2020 השכר החציוני החודשי שלהם בענף זה היה 19,461 שקל והממוצע החודשי היה 25,347 שקל, נתונים המעידים על השתלבות מוצלחת של חלק מהגברים הערבים בענף זה במשרות תואמות לכישוריהם.

יוצאי ויוצאות אתיופיה:
בשש השנים שחלפו בין 2015 ל-2020 חלה עלייה נרחבת בייצוג יוצאי אתיופיה שאינם אקדמאים, גברים ונשים, ויוצאות אתיופיה אקדמאיות ברוב ענפי המשק הפרטי והציבורי שבהם הועסקו בשנת 2015 ,אולם ללא עלייה בשוויוניות בשכר. עם זאת, יוצאי אתיופיה, בייחוד אקדמאים, עדיין מועסקים בחלקים מצומצמים של המשק וכמעט לא נכנסים לענפי תעסוקה חדשים אקדמאים יוצאי אתיופיה, גברים ונשים, כמעט לא ראו שיפור בשוויוניות שכרם בשש השנים האחרונות. שכרן של נשים אקדמאיות בשירותי תעסוקה ירד מ-g משכר קבוצת ההשוואה בשנת 2015 ל-` בשנת 2020.

יש עלייה בייצוג של נשים יוצאות אתיופיה אקדמאיות בענפי יוקרה כמו משפטים, פיננסים וביטוח ותכנות מחשבים. אולם עלייה זו בייצוג בענפים אלו אינה מלווה בעליות שכר ושכרן מאוד נמוך ביחס לשכר הממוצע הכללי בענפים אלו. למשל בענף תכנות המחשבים, השכר הממוצע של נשים אקדמאיות יוצאות אתיופיה הוא 14,385 שקל לחודש, שכרן החציוני הוא 12,451 ש"ח כאשר השכר הממוצע בענף זה הוא 25,868 שקל.

המגזר החרדי:
מגמת הריכוז של תעסוקת נשים חרדיות לא-אקדמאיות בענפי הצווארון הלבן ולא בענפי הצווארון הכחול והמסחר התגברה. ניתן לייחס זאת לקורסי ההכשרה המקצועיים שהמדינה מובילה שמטרתם לעודד תעסוקה של נשים חרדיות בענפים אלו, בעיקר בענף תכנות המחשבים. החל מ-2019 העלייה נעצרה, וייצוגן אף ירד ביחס לשנה הקודמת, מכיוון שעל אף שמספרן עלה הענף עצמו גדל בקצב גבוה יותר.

העלייה בייצוגן של נשים חרדיות בענף התכנות לא מלווה בעלייה בשוויוניות שכרן. למרות הוותק הנצבר בענף - הן עדיין מרוויחות בממוצע U משכר היהודים (גברים ונשים) הלא חרדים והלא-אקדמאים גברים חרדים אקדמאים הגדילו את השתלבותם בתעסוקה בעיקר בענפי השירותים והביטוח, יותר מאשר גברים ללא השכלה אקדמית. אולם, שוויוניות השכר של גברים חרדים, אקדמאים ולא- אקדמאים לא השתפרה ואף ירדה.

בני ובנות 45+
כ-40% מהאקדמאים בגיל העבודה בישראל הם בני 45 ומעלה, (נשים יותר מגברים )! לעומת  בהתאמה. כשני שלישים מהלא-אקדמאים בגיל העבודה הם בני 45 ומעלה.
נשים בנות 45 ומעלה, ובייחוד אלה ללא השכלה אקדמית, ראו את השיפור הנרחב ביותר בקבוצה זו בייצוג שלהן, בענפי מידע ותקשורת, במסחר ובייצור.

עוד ב-

20 אלף מהנדסים: אלה המשרות הפנויות בשוק העבודה

לכתבה המלאה

צמצום בפערי השכר המגדריים נמצא אצל אקדמאיות בגיל 45 ומעלה. כך, למשל, בענף ייצור תרופות, גברים אקדמאים בני 45 ומעלה עברו מלהרוויח שכר של פי 4.1 משכר הנשים המקבילות, לשכר של פי 25.1 משכר הנשים המקבילות. גברים בני 45 ומעלה השתלבו בעיקר בייצור תרופות, שירותי תקשורת, תכנות מחשבים ומחקרי מדעי ומפיתוח. וייצוגם ירד בעיקר בענפי שכר נמוך.