דו"ח חדש ליוני 2022 שפרסמה המועצה האירופית לבטיחות בדרכים (ETSC) חושף את מימדי הכישלון וההזנחה של ממשלות ישראל בעשור האחרון במאבק בקטל בדרכים. מהדו"ח עולה כי מדינת ישראל נמצאת במקום האחרון והגרוע בשינוי מספר ההרוגים מתאונת דרכים בשנים 2011-2021.

בעשור האחרון חלה הפחתה של 4.7% במספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל, הנתון הנמוך והגרוע ביותר מבין כל מדינות אירופה, אשר רשמו ירידה ממוצעת של 31.3% במספר ההרוגים בתאונות דרכים. נורבגיה (52.4%), ליטא (50.5%) ומלטה (47.1%) הן שלושת המדינות שהצליחו לצמצם את מספר ההרוגים מתאונות דרכים בעשור האחרון בשיעור הגבוה ביותר מבין כל מדינות אירופה.

מדינות כמו רומניה (ירידה של 11.8% בהרוגים), הונגריה (ירידה של 14.7% בהרוגים), (סלובניה (ירידה של 19.1% בהרוגים) (קרואטיה (ירידה של 30.1% בהרוגים) (קפריסין (ירידה של 37.5% בהרוגים) ויוון (ירידה של 46.7% בהרוגים) מקדימות את ישראל ומציגות ירידה מרשימה במספר ההרוגים מתאונות דרכים.

מקור: המועצה האירופית לבטיחות בדרכים 

עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "מדובר בציון נכשל למדיניות של ממשלות ישראל בעשור האחרון בצמצום תאונות הדרכים. הקיצוץ בכסף שמועבר למאבק בתאונות הדרכים לא רק שדרדר את ישראל להיות אחת המדינות הכי לא בטוחות בדרכים הוא גם עולה בחיי אדם וגורם צער וסבל למשפחות רבות. אם מדינות כמו יוון, קפריסין, מלטה מצליחות להציל חיי אדם מדוע בישראל נכשלים שנה אחר שנה? זו התוצאה הישירה של הזנחה רבת שנים. הפתרון נעוץ באימוץ תכנית לאומית ארוכת טווח, עם תקציבים שלא ניתן לקצץ אותם ועם מחויבות של כלל הגורמים האחראים על החיים שלנו בכביש, בהובלת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. מדינות אירופה מוכיחות כי תאונות דרכים הן לא גורל משמים אלא מאבק שניתן לנצח בו והגיע הזמן שמדינת ישראל תלך בעקבותיהן, תמנע מעוד משפחות שכולות מלהצטרף למשפחת השכול וגם תחסוך כסף רב לקופת המדינה".

כאשר בוחנים את השינוי במספר ההרוגים בין השנים 2021-2019, ישראל ניצבת במקום ה-26 מתוך 32 מדינות אירופה. רק שבע מדינות רשמו באותן שנים עליה בהרוגים וישראל אחת מהן. בישראל נרשמה עליה של 2.5% בהרוגים מתאונות דרכים באותן שנים, בעוד מדינות האיחוד הצליחו לצמצם את מספר ההרוגים מתאונות דרכים בשיעור ממוצע של 12.9%. מלטה (ירידה של 43.8%), דנמרק (ירידה של 32.2%) ונורבגיה (ירידה של 25.9%) הן המדינות שהצליחו בין השנים 2021-2019 להפחית את מספר ההרוגים בשיעור הגבוה ביותר מבין מדינות אירופה.

מקור: המועצה האירופית לבטיחות בדרכיםפצועים קשה

לעיתים ההבדל בן הרוג לפצוע קשה הוא כחוט השערה. במועצה האירופית לבטיחות בדרכים בחנו את השינוי שעשתה כל מדינה בפצועים קשה מתאונות דרכים. גם בקטגוריה הזאת ישראל משתרכת מאחורי כמעט כל מדינות אירופה.

ישראל ניצבת במקום האחד לפני אחרון והגרוע. בין השנים 2020-2013 עלה מספרם של הפצועים קשה מתאונות דרכים בישראל בשיעור של 18.3%. רק מלטה הציגה נתונים גרועים יותר מישראל. מדינות אירופה הצליחו להוביל לירידה ממוצעת של 18% במספר הפצועים קשה בעשור האחרון. יוון (ירידה של 65.4%), רומניה (ירידה של 56.8%) וקפריסין (ירידה של 55.1%) הן המדינות המובילות בצמצום מספר הפצועים קשה מתאונות דרכים בעשור האחרון.

בחינת נתוני ההרוגים בישראל לכל מיליארד ק"מ נסועה מציבה את ישראל במקום ה-15 מתוך 21 מדינות אירופה בשנים 2019-2021 בהרוגים מתאונות דרכים. 5.44 בני אדם נהרגו באותן שנים בישראל לכל מיליארד ק"מ נסועה גבוה יותר מהממוצע במדינות אירופה (שיש לגביהן נתונים) אשר נאמד בשיעור של 5.12 הרוגים לכל מיליארד ק"מ נסועה.

מקור: המועצה האירופית לבטיחות בדרכים 

כאשר בוחנים את מספר ההרוגים מתאונות דרכים לכל מיליון תושבים מצבה של ישראל בהשוואה למדינות אירופה משתפר מעט והיא נמצאת במקום ה-12 מתוך 32 מדינות אירופה. בשנת 2011 נהרגו בישראל 48.7 בני אדם לכל מיליון תושבים ובשנת 2021 ירד מספרם של ההרוגים מתאונות דרכים לכל מיליון בני אדם לשיעור של 38.5.

המלצות לממשלות: מחברי הדו"ח במועצה האירופית לבטיחות בדרכים מכוונים את ההמלצות שלהם לממשלות ומדגישים כי יש להטמיע מערכת בטיחות כוללת ((Safe System תוך כדי  התייחסות לכל המרכיבים של מערכות התחבורה בדרכים. למדינות שעדיין אין תכנית לאומית לבטיחות בדרכים ממליצים מחברי הדו"ח   לאמץ ולהטמיע תכניות לבטיחות דרכים, כולל יעדים לאומיים לצמצום מספר הפצועים קשה וההרוגים, תוך כדי קביעת יעדי משנה כמותיים המבוססים על מדדי ביצוע.

עוד ב-

הסוף לתאונות הדרכים של האופניים והקורקינטים? הפתרון הישראלי לבעיה

לכתבה המלאה

על הממשלות להקצות תקציבים ממשלתיים מספיקים ולייצר מודלים של מימון לרמה האזורית והמקומית. יש להשתמש בנתונים שנאספו כדי לתכנן ולעדכן את המדיניות. יש לפעול על סמך מחקרי הערכה נכונים ומקרים רלוונטיים, ולפעול על פי  שיקולי עלות-תועלת, כולל פציעות חמורות. יש לקיים הערכה איכותית יסודית של אסטרטגיות בטיחות בדרכים נוכחיות כדי להעריך את רמות היישום והיעילות של אמצעי הבטיחות בדרכים בדרך להשגת היעדים.