אתר 'wall st 24/7 ' התבסס על נתוני הבנק העולמי המודדים את עושרה של מדינה ביחס לגודל האוכלוסייה, ודירג את 25 המדינות העשירות בעולם. מדד ה-GNI – תוצר לאומי גולמי (תל"ג), מייצג את סכום הכסף שהורווח על ידי אזרחי מדינה מסוימת ועסקיהם בשנה בודדת, ומכיל בתוכו גם תאגידים שממוקמים במדינה מסוימת אבל פועלים מחוץ לגבולותיה.

אם מרכזים את כלל הרווח העולמי ומחלקים בכלל אוכלוסיית העולם, מתקבל ממוצע של 17,591 דולר לאדם. אך הנתון רחוק מלייצג נאמנה את האדם הממוצע בעולם – שכן ישנן מדינות בהן הממוצע מרוויח פי שלושה וכאלו שמרוויח פחות מפי 10.

רשימת 25 המדינות העשירות ביותר מתפרסת על כל הגלובוס, אך הרוב כמובן מרוכזות במערב ובצפון אירופה. רובן חולקות מאפיינים משותפים, כמו תשתיות אמינות, אמון במוסדות ציבוריים, מסחר בינלאומי נרחב, וניהול יעיל של משאבי טבע מקומיים ומינופם. רוב המדינות בעלות כלכלה מגוונת ומסועפת, אך מדינות המזרח התיכון שברשימה מבוססות כמעט לגמרי על רווחיהן מעסקי הנפט. קורלציה מעניינת נוספת המאפיינת את עושרן של המדינות – הוא תוחלת החיים של התושבים בהן. בכל המדינות ברשימה תוחלת החיים גבוה בכ-2.4 שנים מהממוצע העולמי, שעומד על 72.6 שנים לאדם.

ברשימת 10 המדינות העשירות, אין מדינה שגודל אוכלוסייתה עולה על 10 מיליון תושבים, וב-4 מהן יש מתחת למיליון. הטריטוריה הסינית של מקאו היא המדינה בעלת התל"ג הגבוה ביותר, יותר מפי 5 מעל הממוצע העולמי. במקום השני והשביעי, ברוניות הנפט העולמיות - קטר ואיחוד האמירויות, בהתאמה. אירופה מלאת נציגויות, עם לוקסמבורג במקום הרביעי, שוויץ בשישי, נורווגיה בשמיני ואירלנד בתשיעי. ברוניי, סולטנות אסלאמית עשירה בנפט הגובלת במלזיה ובים סין הדרומי, חותמת את העשירייה הראשונה עם תל"ג לנפש של 66,410 דולרים.

ארה"ב, על אף היותה הכלכלה בעלת ההיקף הגדול בעולם, לא נכללת אפילו ברשימת 25 הגדולות, תעודת עניות לפערי המעמדות בה. בישראל, ה-GNI הממוצע לאדם עומד על 43,290 דולרים בשנה, והיא מדורגת מעט מתחת  לערב הסעודית, שממוקמת במקום 25.