עליות המחירים בשנה החולפת השפיעו באופן משמעותי על הוצאות משקי הבית בישראל, במיוחד בתחום המזון ותחזוקת הדירה. כך עולה מסקר מיוחד שערכה רשות ההסתדרות לצרכנות, באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה.

כ-42% מהמשתתפים בסקר דיווחו על החמרה במצבם הכלכלי מאז תחילת המלחמה. התרופפות הביטחון הכלכלי הובילה ישראלים רבים לצמצם בהוצאות המחייה במגוון תחומים, לרבות ניסיונות לחסוך על הדברים הבסיסיים ביותר. כך למשל: 17% מהמשיבים בסקר דיווחו כי נאלצו בשנה החולפת לוותר על טיפול רפואי או תרופתי בשל עליות המחירים, ובמקביל  כ- 34% השיבו כי הוציאו יותר כסף על מחירי תרופות ושירותי רפואה. 

בסך הכל, כ-82% מהמשיבים דיווחו כי הוציאו יותר כסף על מזון השנה בהשוואה לשנה הקודמת, כ-65% דיווחו על עלייה בהוצאות תחזוקת הדירה (חשבונות חשמל, מים, גז וכו'), 59.7% דיווחו על עלייה בהוצאות על רכב (קנייה, ביטוחים, אגרות ואחזקה). לפחות שליש מהמשיבים (34.2%) נאלצו לצמצם בהוצאות על תרבות, תיירות ונופש. מספר דומה (33.6%) של משיבים דיווח על צמצום בהוצאות על ריהוט וציוד לבית וכל ישראלי רביעי (24.5%), כך לפי הסקר, צמצם בהוצאות על הלבשה והנעלה.

עליות המחירים וההרעה במצב הכלכלי משפיעות גם על היערכות הישראלים לקראת חגי תשרי. קרוב למחצית מהישראלים (49.3%) שדיווחו כי הורע מצבם הכלכלי, יקטינו את סל הקניות לחגים. 87.3% מהמשיבים סבורים כי השנה עלות סל הקניות לחגים יקרה יותר בהשוואה לשנים קודמות. 64.6% מהמשיבים השוו מחירים בין רשתות מזון לפני ביצוע הקנייה הגדולה לחגי תשרי. נתון שמשקף עלייה של כ-10% בהשוואה לשנה קודמת. 47.1% מהמשיבים מפצלים את הקנייה העיקרית לחגי תשרי למספר חנויות כדי לחסוך בכסף.

לצד עליות המחירים ובצל המלחמה המתמשכת, צרכנים רבים נערכים למצב חירום ורוכשים יותר מזון מחשש ממצב של אי אפשרות יציאה לסופרים. כ-47% מהנשאלים דיווחו כי רכשו מראש יותר מוצרי מזון, מתוך חשש שמצב הלחימה עלול למנוע מהם לצאת לקניות. בין המוצרים הפופולריים שנרכשו ניתן למצוא מים, שתייה מתוקה, שימורים ומוצרי יסוד כמו קטניות ואורז.

נתון מעניין נוסף הוא שכל ישראלי שלישי (כ-32%)  מקפיד לרכז את רכישותיו בעסקים שנמצאים בבעלות משרתי מילואים. כמו כן, הסקר בדק גם את מידת ההשפעה של חובת סימון ארץ המקור על גבי תוצרת חקלאית. 53.7% מהמשיבים דיווחו שהסימון משפיע על רכישותיהם ושהם יעדיפו תוצרת חקלאית ישראלית. עו"ד לוינסון מציין כי: "הסקר הקודם שנערך בתחילת 2024 הראה נתונים דומים. העובדה שלא חלה התרופפות בסולידריות החברתית גם שנה אחרי פרוץ המלחמה, מעידה על כך שיש ערכים שישראלים לא מוכנים להתגמש עליהם, גם כשזה משפיע על הכיס". 

למלחמה הייתה השפעה על הרגלי החיסכון של ישראלים. בעוד כ-30.3% מהנשאלים דיווחו על כך שהמצב הביטחוני גם להם לחסוך יותר, מספר דומה (30.9%) ציינו שהמצב הביטחוני דווקא גרם להם לחסוך פחות. השפעות אלו מדגישות את האתגרים הכלכליים, שעמם מתמודד הציבור במדינת ישראל בתקופת אי וודאות. עוד היבט שמושפע מהמציאות הנוכחית הוא האופן שבו ישראלים מתכננים לבלות את שעות הפנאי שלהם בחגי תשרי. כ-20.5% ציינו שהם לא מתכננים לצאת לנופש בעקבות המלחמה, וכ-30.1% ציינו שהם לא מתכננים לצאת לנופש בעקבות מצבם הכלכלי.

עוד ב-

ההסתדרות התקפלה והציעה פשרה: השופט ביקר בחריפות ופסק אחרת

לכתבה המלאה

מנכ"ל רשות ההסתדרות, עו"ד ירון לוינסון התייחס גם לכוונה לשנות את שיטת סימון המחירים: "הנתונים בסקר מצביעים על מגמה של עליות מחירים חדות שמשפיעה על כל אזרח ואזרח. מצער גם לשמוע כי במציאות זו  מנסה הרגולטור לקדם מהלכים שיביאו לביטול חובת סימון מדבקות המחירים על גבי כל מוצר. לצרכנים עדיפה מדבקת מחיר פשוטה על המוצר, אשר נותנת ודאות למחיר ויכולת השוואה, גם אם היא איננה מאירת עיניים ומרשימה כמו שלטים מהבהבים ו'מסנוורים'. אין ספק שעדיף להשאיר את השיטה הקיימת, מה שיכול לסייע גם לבלימת גלי עליית המחירים".