הייטק ניישן? ב-2023  ענף ההייטק היה אחראי ל-20% מהתוצר ו-53% מהייצוא של ישראל עם שכר שגבוה פי 2.7 מהשכר החודשי הממוצע. כל עובד הייטק שילם כ-7,000 שקל כל חודש בממוצע למס הכנסה. אבל האם ואיך מדינת ישראל נהנית מהצלחת הענף? ברשות החדשנות בדקו.

ההייטק טוב לישראל, אבל בעיקר נטל המס נושאים השכירים
כרבע מהכנסות המדינה מחברות ומשכר מגיעות מההייטק. הענף מכניס כ-85% מההכנסות מההייטק קשורות לעובדים: עובדי ההייטק הם רק 7.5% מכוח העבודה במשק, אבל אחראים לשליש ממס ההכנסה בישראל. בין 2016-2022 ההייטקיסטים שילמו כמאה מיליארד שקל למס הכנסה. עובד בהייטק ישלם כ-7,000 שקל בחודש מס הכנסה, פי 6 ביחס לעובד הממוצע במשק. 

עובדי הענף שילמו 12.6 מיליארד שקל למס הכנסה ב 2016-  ו 21.8- מיליארדי שקלים ב 2021- - עלייה של יותר מ 66%-. העלייה ביתר ענפי המשק באותה תקופה עמדה על 21% בלבד. ההייטקיסטים אחראים גם ל-21% מהתשלומים לביטוח הלאומי.

חברות ההייטק אחראיות ל-14% ממס החברות בארץ. בעשור האחרון תשלומי המס של החברות גדלו פי 3.5.

גברים משלמים יותר
השכר הממוצע הגבוה ביותר בענף (כ-34 אלף) נרשם אצל גברים יהודים שעובדים בחברות הייטק זרות ובמחוז תל אביב, העיר המרכזית ביותר לענף בישראל. 

נשים משלמות פחות מ-19% ממס ההכנסה הענפי. חלקן היחסי בענף נע סביב ה-30% . עם זאת, תשלומי המס בהייטק למשרה גבוהים יותר – בכל האוכלוסיות. במילים אחרות, המשכורת גבוהה יותר בכל תפקיד.

החברות הזרות משלמות יותר
ב-2020 היו בישראל 527 חברות הייטק זרות לעומת כ-6,400 חברות הייטק מקומיות. למרות שחברות ההייטק הזרות הן פחות מ-8% מחברות ההייטק, הן מעסיקות כרבע מהעובדים.

השכר בחברות הזרות גבוה ב-30% מהחברות המקומיות: ב-2020 השכר הממוצע בהן היה 34 אלף שקל לעומת 25 אלף שקל בחברות הייטק המקומיות, כ-9,000 שקל יותר כל חודש. 

החברות הזרות מעסיקות רק 2% מהעובדים במשק שתרמו 12% מתשלומי מס ההכנסה, פי 6 מחלקם היחסי במשק.

המחזור הממוצע של חברת הייטק זרה ב-2020 היה 196 מיליון שקל, פי 6 מחברת הייטק מקומית – 31 מיליון שקל. החברות הזרות משלמות כ-35% ממס החברות (2.1 מיליארד שקל ב-2020).

חברות הייטק זרות נוכחות בעיקר בדרום הארץ: כ-90% מתשלומי מס ההכנסה במחוז הדרום מגיעים מהייטקיסטים שמועסקים בחברות זרות.

תל אביב היא בירת ההייטק
45% ממס ההכנסה בענף ההייטק מגיע מהייטקיסטים בתל אביב. מעל 70% מגיעים מעובדים בחברות בתל אביב ובמרכז. 

"ההייטק מהווה 'קטר הצמיחה' של הכלכלה הישראלית בעתות שגשוג ו'בולם הזעזועים' של המשק בתקופת משבר", מסר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. "התובנות העולות מניתוח תרומת ההייטק להכנסות המדינה מחזקות את החשיבות של מענה ממשלתי שיוודא שהענף לא ייפגע וימשיך בצמיחה שלו גם בעת האטה כלכלית. יש חשיבות עליונה להשקעה ממשלתית משמעותית בענף, בדגש על השקעה בתשתיות מחקר ופיתוח ובסטרטאפים בעלי טכנולוגיות עמוקות (דיפטק) בהם קשה יותר לגייס השקעות פרטיות, שהם מנוע הצמיחה העתידי של הענף".

עוד ב-

קוקה קולה חייבת "עד 16 מיליארד דולר" למס הכנסה. איך היא תשלם?

לכתבה המלאה