מדדים ומחקרים

שוחד ושחיתות בהייטק הישראלי: סקר חדש חושף את הנתונים המדאיגים

סקר עבירות צווארון לבן של פאהן קנה ניהול בקרה חושף עלייה משמעותית במעילות שהתגלו בעקבות קבלת מידע אנונימי. 79% ממבצעי המעילות - מנהלים בכירים ובעלי מניות. חברות נאלצות להתמודד עם נזק ממוצע של 6.5 מיליון שקל למקרה. רו"ח שי מדינה: "הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם האיומים - הטמעת בקרות עומק"

מערכת ice | 13/6/2024 16:15 1

חברות ישראליות רבות התמודדו בשנתיים האחרונות עם גל הולך וגובר של מעילות ואירועי שחיתות, כך עולה מסקר שערכה חברת הביקורת והייעוץ פאהן קנה ניהול בקרה. הסקר, שבדק למעלה מ-100 ארגונים במגזרים שונים, מצא כי 44% ממקרי המעילות בשנים 2022-2023 נחשפו בעקבות הגעת מידע אנונימי, לעומת 30% בלבד בשנתיים שקדמו לכן. המספרים תואמים את הנתונים העולמיים, המצביעים על כך ש-43% מאירועי המעילה מתגלים באמצעות "טיפים" אנונימיים.

מנתוני הסקר עולה כי בין השנים 2022-2023 רובם המכריע של אירועי השוחד והשחיתות נחשפו תודות לקבלת מידע אנונימי (כ- 66% מהמקרים).

הסקר בחן ארגונים, שבחלקם התרחשו אירועי הונאות ומעילות שנחקרו על ידי מחלקת הביקורת החקירתית של משרד פאהן קנה, ביניהן גופים ממשלתיים, רשויות מקומיות, מלכ"רים, חברות ציבוריות ופרטיות הפועלות במגזרים שונים, כגון: מסחר, תעשיה, נדל"ן, פיננסים, היי-טק וכו'. במסגרת הסקר נערכה השוואה לנתונים מקבילים מרחבי העולם, אשר התפרסמו בסקר מעילות עולמי לשנים 2022-2023 שנערך על ידי ארגון ה- ACFE.

"מעילות שמבוצעות על ידי עובדים זוטרים בישראל נחשפות פחות לציבור הרחב". רו"ח שי מדינה, שותף ומנהל מחלקת ביקורת חקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה (צילום: איל טואג)

נתון מדאיג נוסף שעולה מהסקר הוא כי ברוב המקרים (79%) מבצעי המעילות היו דווקא מנהלים בכירים, בעלי מניות או שותפים בארגון. זאת בהשוואה ל-60% בלבד בנתונים הגלובליים. מנגד, בישראל רק 15% מהמעילות בוצעו על ידי עובדים זוטרים, לעומת 37% בעולם.

לדברי רו"ח שי מדינה, "בעולם הנטייה הקיימת הינה לטפל באירועי מעילות באופן אקטיבי מידי, תוך נקיטת הליכים משפטיים שונים. בישראל לעומת זאת, אנו עדים לשינוי מגמה בשנתיים האחרונות, לפיה נקודת המוצא לטיפול באירועי המעילות, היא באמצעות הליכים פנימיים בתוך הארגון וזאת בעיקר, במקרים שבהם היקף הנזק כתוצאה מהמעילה הוא נמוך יותר. לפיכך, לא מן הנמנע כי דווקא מעילות אשר מבוצעות ע"י עובדים זוטרים בישראל נחשפות פחות לציבור הרחב".

מבחינת הנזק הכלכלי, ההערכה היא כי ההפסד הממוצע של ארגון ישראלי ממקרה מעילה נע בין 5 ל-6.5 מיליון שקלים, זאת בדומה לממוצע באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה העומד על כ-1.6 מיליון דולר למקרה.

אחד הממצאים המפתיעים שעולים מהסקר הוא השינוי שחל באופן שבו מתמודדים ארגונים ישראליים עם חשיפת אירועי המעילה בתוכם. אם בעבר התגובה האינסטינקטיבית הייתה לצאת להליכים משפטיים אזרחיים או פליליים כדי להעניש את האשמים ולהשיב את הכספים שנגנבו, הרי שכיום ניכרת מגמה הפוכה. בשנתיים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשיעור החברות שמעדיפות להכיל את הבעיה ולתת לה מענה דיסקרטי פנים-ארגוני, רחוק מעיני התקשורת והציבור. זאת בדומה למגמה המסתמנת גם בעולם, שם נרשם זינוק מ-13% ל-16% במספר המקרים שטופלו בהליך פנימי.

רו"ח שי מדינה מסביר: "רוב המנהלים בישראל סבורים כי הפנייה להליך אזרחי מאפשרת שליטה טובה יותר על ניהול האירוע, וזאת בשונה מההליך פלילי המנוהל ע"י גורמי האכיפה, שכן המחשבה היא שבמסגרת ההליכים האזרחיים ניתן לנהל חקירה עצמאית וממוקדת תוך שימוש בגורמים מומחים, במטרה להשקיע את המשאבים הדרושים לצורך טיפול באירוע ובכך ניתן גם לנהל ולמזער את החשיפה התקשורתית".

"ההליך הפלילי יכול לשמש כמנוף לחץ משמעותי ולסייע להתקדמות בתיק האזרחי", מוסיף מדינה. "הפניה להליך פלילי מבוצעת בדרך כלל כאשר קיים אינטרס ציבורי מובהק והארגון סבור כי ישנו ערך מוסף לפניה לרשויות האכיפה וליצירת הרתעה".

ההנחה היא שהשינוי בגישה נובע בראש ובראשונה מהרצון של החברות למזער נזקים ולמנוע בריחה של משקיעים קיימים ופוטנציאליים. יתכן כי המשברים הפוליטיים שפקדו את המדינה בשנתיים האחרונות ואי הוודאות הכלכלית אשר גברה עם תחילת המלחמה, יצרו חשש בקרב משקיעים זרים מפני פגיעה בדמוקרטיה ובשלטון החוק בישראל, ובשל כך מציבים בפני החברות הישראליות אתגרים חסרי תקדים. במצב דברים זה, חשיפה פומבית של מקרי מעילות ושחיתות עלולה להרחיק עוד יותר את המשקיעים הזרים.

מדינה מדגיש כי "בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בישראל בכל הקשור להגנה על חושפי שחיתויות, בדומה למדינות רבות בעולם, בהן קיימות מערכות חקיקה ואכיפה יעילות המגינות על העובדים המבקשים לחשוף מעילות פנים ארגוניות. הדבר מחזק מאוד את יכולת החברות להנות מגילוי מעילות ע"י עובדים".

הוא מוסיף כי "כיום ארגונים מבינים כי הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם האיומים המשתנים הינה בהטמעת בקרות עומק תהליכיות כדוגמת תכנית עבודה רב שנתית למניעת מעילות, יחד עם שימוש בכלים משלימים כמו קו חם, המסייעים בחשיפת מעילות ומעשי שחיתות שלרוב קשה לאתרן באמצעי בקרה מסורתיים". עם זאת נתוני הסקר מראים כי בשנים 2022-2023 בישראל השימוש בתוכנית עבודה רב שנתית מובנית לצורך מניעת מעילות נמוך משמעותית ביחס לארגונים שונים ברחבי העולם (30% בישראל אל מול 62% בעולם). הדבר מצער מכיוון שתוכנית עבודה רב שנתית עשויה להקטין משמעותית את אותן מעילות אשר יגרמו נזק לחברה.

פרשיות מעילה ושחיתות אחרונות שנחשפו בעסקים הישראליים, מהוות דוגמה לממצאים הללו. כך למשל, מקרה שבו עובד בכיר בחברת ביטוח גדולה נחשד בהונאה של מיליוני שקלים, כמו גם חשדות למתן שוחד על ידי בעלי תפקידים בכירים ברשות מקומית בדרום הארץ אשר הסתיים במעצרם. לדברי גורמים בענף, הסיכוי שמקרים כאלה ואחרים היו נחשפים ללא טיפים אנונימיים מבפנים, הינו נמוך מאוד.

עוד ב-

עסקת חטופים או פעולה ברפיח? זה מה שמעדיפים 56% מהציבור הישראלי

לכתבה המלאה

רו"ח שי מדינה מסכם: "הממצאים מהסקר שלנו מדאיגים, אך יש בהם גם נקודות אור. ככל שחברות וארגונים במשק הישראלי ישכילו להבין את חשיבות ההשקעה בכלים טכנולוגיים מתקדמים ובבקרות פנימיות, לצד הגנה על חושפי השחיתויות והחמרת הענישה נגד מבצעי העבירות - כך ניתן יהיה לצמצם ולהפחית את הסיכון להתרחשותן של מעילות בעתיד".