בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים מעריכים כי מחירי הנדל"ן ייבלמו ואף ירדו מעט תוך מספר חודשים. ההאטה בצמיחת המשק והריבית הגבוהה יביאו לפגיעה בכוח הקנייה של הציבור, ובמחצית השנייה של 2023 נראה בלימה בעליית מחירי שכר-הדירה.

בסקירה שפרסם בנק הפועלים צויין כי מחירי הדירות עלו על פי נתוני הלמ"ס בסקר האחרון ב-1.2% והשלימו עלייה של 20.3% בשנה האחרונה. "היינו מצפים שעלייה כה חדה במחירים תלווה בעודפי ביקושים וירידה במלאי הדירות המוצעות למכירה, אולם הנתונים מראים ההפך מכך: בחודש אוקטובר נמכרו 2,071 דירות (בניכוי עונתיות), רמה נמוכה שכמוה ראינו רק בחודשי הקורונה".

"היצע הדירות הלא מכורות נמצא במגמת עלייה, אם כי המספרים עדיין נמוכים – כ-49 אלף דירות, עלייה של כארבעת אלפים יחידות לעומת תחילת השנה. איך הפאזל הזה מסתדר? הסבר אפשרי אחד הוא שאי-הוודאות גורמת לצדדים להתבצר בעמדותיהם – רוכשי הדירות יושבים על הגדר, היזמים לא תקועים עם מלאים גדולים, ולכן המחירים לא מגיבים בינתיים".

הסבר אחר שמציעה החטיבה הפיננסית של בנק הפועלים, הוא שסקר מחירי הדירות נותן לנו תמונה של השוק בפיגור של מספר חודשים – הסקר האחרון הוא לעסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר - אוקטובר, כלומר לפני כחודשיים וחצי: "סביר להניח שמחיר העסקה סוכם כבר מספר שבועות לפני חתימת החוזה, לכן התמונה היא בפיגור של שלושה חודשים לפחות".

"ככל שרמת העסקאות נמוכה יותר, הנחות מסוימות שניתנות על ידי הקבלנים (ולאו דווקא משתקפות במחיר העסקה) עשויות להטות אף הן את המדידה. העלאות הריבית בעולם הביאו זה מכבר לירידות מחירים במדינות כמו קנדה, ארה"ב, שוודיה ואוסטרליה. הדמוגרפיה בישראל היא אמנם שונה, אבל בכל זאת, זה יהיה מפתיע אם לא נראה את המחירים נבלמים ואף יורדים מעט תוך מספר חודשים", צופים בבנק.

באשר לעודף של 5.4 מיליארד דולר בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ברבעון השלישי של השנה, נמסר מהבנק כי "ההשקעות הישירות בישראל נותרו ברמה גבוהה של 6.4 מיליארד דולר. נתונים אלו תומכים לאורך זמן בהתחזקות השקל, אך כושר ההסבר שלהם לתנודתיות קצרת הטווח בשער החליפין הוא קטן. התנודתיות בטווח הקצר מוסברת ברובה בשינויים במחירי המניות בעולם, שיכולים לגרום לקנייה או מכירה של מט"ח בידי הגופים המוסדיים בהיקפים גדולים בהרבה מהחשבון השוטף של מאזן התשלומים".

מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר 2022 עלה בשיעור של 0.1%. בשנים-עשר החודשים האחרונים המדד עלה בשיעור של 5.3% והמדד ללא אנרגיה עלה אף הוא ב-5.3%. עליית המדד הייתה גבוהה ביחס לעונתיות של חודש זה (עלייה של 0.4% בניכוי עונתיות). המדד הושפע מעלייה גבוהה של 0.6% בסעיף הדיור, וכן מהמשך התייקרות של שירותים שונים כמו תחזוקה ושיפור הבית, שכירת רכב ושיעורי נהיגה, תספורות ועוד. מחירי המזון עלו בשיעור חודשי מתון של 0.2% ו- 5.5% בשנה האחרונה.

באשר לתחזית האינפלציה לחודשים הקרובים, הרי שזו מושפעת מהנחות לגבי שינוי מחירים שבפיקוח הממשלה: "אנו מניחים שמחירי החשמל יעלו בתחילת ינואר בשיעור של 8.2% ומחירי המים ב–3.5%. מנגד אנו מניחים שיבוטל המס על כלים חד-פעמיים ושתייה מתוקה בפברואר. לאחר תקופה של מאבק בין רשתות השיווק ליצרניות ויבואניות המזון, נראה שבחודשים הקרובים אנו צפויים לראות עליות מחירים נוספות של מחירי המזון. בחודש ינואר עולים מחירי הארנונה, אך ההתייקרות נמוכה באופן ניכר מהאינפלציה בשנה האחרונה, ולכן בפועל תירשם הוזלה בסעיף זה (המחיר נזקף במשך השנה לפי המדד הכללי).

"אנו צופים אינפלציה בשיעור של 2.8% ב–12 החודשים הקרובים. ההאטה בצמיחת המשק והריבית הגבוהה יביאו לפגיעה בכוח הקנייה של הציבור, ובמחצית השנייה של 2023 נראה בלימה בעליית מחירי שכר-הדירה. ירידה במחירי ההובלה משפיעה על מחירי מוצרי יבוא וזה בא לידי ביטוי בעיקר בסעיף ריהוט וציוד לבית. מחירי השירותים (ללא שכר-דירה) קשורים להתפתחות השכר במשק, ולכן הם יוסיפו לתרום כנראה לאינפלציה, שגבוהה מהיעד".

עוד ב-

בנק הפועלים: מחירי שכר הדירה ימשכו מעלה את המדד

לכתבה המלאה

עוד בסקירה: "הבנקים המרכזיים של ארה“ב ואירופה העלו את הריבית ב-0.5% והמסר העיקרי שלהם היה שעליית הריבית תימשך בחודשים הקרובים, וחשוב יותר שהריבית לא תמהר לרדת. ליבת האינפלציה לא שונה בהרבה בישראל מזו שבאירופה ובארה“ב, והפעילות הכלכלית נראית טוב יותר. השיקולים של בנק ישראל הם דומים לכן לאלו של הבנקים המרכזיים העיקריים, למעט אולי החשש הגובר של קובעי המדיניות מהשפעות שליליות של הריבית על נוטלי המשכנתאות בשנים האחרונות. האינפלציה השנתית תחל לרדת להערכתנו בעוד חודשיים, ובנק ישראל יוכל לעצור את עליית הריבית ברמה של 3.75%-4.0%."