פיילוט חדש שמובילה רשות מקרקעי ישראל, בו ישווקו מגרשים כחלקות בשלמות אחרי פרצלציה, עשוי לקצר בשנים רבות את  הליכי הרישום בטאבו של רוכשי הקרקעות כך שניתן יהיה לרשום את הזכויות מיד לאחר הזכיה במכרז.

במדינת ישראל קיימות מאות אלפי יח"ד שאינן רשומות בטאבו, בין היתר בגלל היעדר פרצלציה (חלוקה לגושים וחלקות) , שהיא השלב הראשון וההכרחי לצורך רישום זכויות האזרחים במרשם המקרקעין (הטאבו)  והפיכתן ממעמד של זכויות חוזיות לזכויות קנייניות.

 
הצלחת הפיילוט היא  בשורה לציבור, שכן תהיה בכך הקלה בהליכים בירוקרטיים וקיצור לוחות זמנים של שנים רבות ברישום הזכויות  של דיירים בלשכת רישום  המקרקעין החיונית מאד לקבלת זכויות קנייניות בנכס.

 
יעקב קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל : "רמ"י רואה חשיבות רבה ברישום מקרקעי ישראל כאחת ממטרות הרשות המעוגנות בחוק. הרישום מהווה את התשתית לניהול המקרקעין ובסופו של יום לצמצום החיכוך והקניית הבעלות בהתאם לתנאי הרפורמה והחוק."

 התכניות של רמ"י שיהיו הראשונות להשתתף בפיילוט: פסוטה דרום, פסוטה צפון, ראשן לציון נחלת עילית וסלמה איחוד וחלוקה. 4 התכניות שנבחרו בשלב זה לביצוע הפיילוט הינן תכניות איחוד וחלוקה (ברובן או בחלקן) הנמצאות בשלבי תכנון מוקדמים, והכוללות כ-5,000 יח"ד. 

עד היום הליך רישום הפרצלציה נעשה באופן טורי,  כך שתחילה מתכננים ומאשרים תכניות ברשויות התכנון, לרוב ללא ראייה רישומית שתאפשר שיווק ורישום התכנית עם אישורה, ורק אח"כ מכינים תצ"ר, שמועבר לאישור רמ"י וועדות התכנון ומפ"י , ובשלב הסופי מסמכי הרישום מועברים לרישום בלשכת רישום המקרקעין (טאבו). כל התהליך אורך בממוצע כ-30 חודשים מיום אישור התכנית.

מאחר ולא היה קשר בין הליכי התכנון והרישום, נוצר מצב שבו תוכננו תכניות רבות שלא ניתן היה לרושמן, וכפועל יוצא מכך לא ניתן היה לרשום את זכויות האזרחים בטאבו בסוף התהליך.

כאמור  המשמעות של אי רישום היא פגיעה בזכויות הקניין של האזרחים, שכן על פי חוק המקרקעין כל עסקה חייבת ברישום, ועסקה שלא נרשמה היא במעמד של התחייבות לעשות עסקה בלבד.

כמו כן, אי רישום פוגע בערך הנכס ומותיר את בעלי הזכויות במעמד של זכויות חוזיות והתנהלות אל מול הגורמים המשכנים, שעלולים להיגרר לפשיטת רגל ולכינוס נכסים עם כל המשתמע מכך.

אי רישום פוגע במטרות הרפורמה של הקניית הבעלות במקרקעי ישראל ובעצם אינו מאפשר צמצום החיכוך וודאות מבחינת השטח והגבולות של הזכויות המוקנות.

מאחר ורמ"י הינה הגוף המנהל את מקרקעי ישראל החל משלב התכנון ועד לשלב הרישום, הרי שהחסם של הפרדת התכנון מהרישום, כמו גם ניתוח התהליך והמלצות לפתרון הוצגו ע"י נציגי רמ"י בוועדה להאצת הליכי רישום זכויות במקרקעין בראשותו של עו"ד ארז קמיניץ ואומצו ע"י כלל חברי הוועדה  שראו בשילוב התכנון והרישום בשורה לציבור שתביא לקיצור משמעותי בלוחות הזמנים לרישום זכויות ולשיפור מעמדה של ישראל בקטגורית 'רישום נכס' של מדד קלות עשיית העסקים העולמית OECD  .

יש לציין כי מזה מספר שנים רמ"י מבצעת הליך של שילוב הרישום בהליכי התכנון אל מול החברות המתכננות מטעמה, כך שתכנית נבדקת מהיבטי הרישום השונים כבר בשלביה הראשונים, ובמספר אבני דרך במהלך אישורה. הליך זה נקרא "התכנות הרישום", ומטרתו להביא לאישור תכניות  שניתן יהיה גם לרושמן בפנקסי המקרקעין ובכך לאפשר לאזרחים לרשום את זכויותיהם בטאבו. דו"ח קמיניץ המליץ לאמץ הליך זה ע"י כלל גורמי התכנון במשק ולעגן מחויבות זו בחקיקה.

הפיילוט המוצע משדרג עוד יותר את הליך התכנות הרישום על ידי כך שמחייב הכנה ואישור תצ"ר כתנאי למתן תוקף לתכנית, ובכך מעגן את המחויבות לרישום בהליך התכנון.
כאמור, רמ"י לקחה על עצמה להוביל מספר תכניות שיהוו פיילוט לבחינת התכנות התהליך, ולשם כך גייסה את החברות המתכננות מטעמה תוך שיתוף פעולה בין אגפיה: אגף בעלות ורישום, אגף התכנון ואגף המיפוי.