כ-12 שנים חלפו מאז נכנס ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו לתפקידו ואחד הנושאים הבוערים לאורך כל תקופתו היו מחירי הדיור היקרים בישראל. כזכור, בשנת 2011 גם ניצתה מחאה חברתית הקשורה ביוקר המחייה בישראל ובין היתר מטרתה הייתה להוריד את המחירים. אז מה הם באמת הפערים? 

את הרבעון הראשון של שנת 2009, כשבנימין נתניהו נכנס ללשכת ראש הממשלה בפעם השנייה, ישראל פתחה במצב יציב כשתוצאות המשבר העולמי של שנת רק מתחילות להשפיע על העליות במחירים. על פי הלמ"ס, באפריל 2009 מחירי הדיור זינקו ב4.8% ואילו מחיר דירה ממוצעת של שלושה חדרים היה כ-803 אלף שקל. מחיר דירה של 4-5 חדרים היה כמיליון ו230 אלף שקל.

את הרבעון הראשון של 2021 ישראל סוגרת עם עלייה של 0.8 אחוז בסה"כ מהרבעון האחרון של שנת 2020, ו-4.5 אחוז עלייה מהתקופה המקבילה בשנת 2020. על פי הלמ"ס המחיר הממוצע הכלל ארצי לדירות של עד 6 חדרים עמד על מיליון ו649 אלף שקל. 

את האפשרות לקניית דירה מחשבים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פי מדד המשכורות, מדד בעייתי המתבסס על שני נתונים: מחירי דירות ממוצעים לתקופה, והשכר (ברוטו) החודשי הממוצע. החישוב מחלק את מחיר הדירה בשכר. כך יוצא שממוצע השכר בישראל עלה בתקופת הקורונה אך לא ייצג את השכר החציוני (שאותו רוב התושבים מרוויחים) וממוצע המשכורות שצריך על פי הלמ"ס בכדי לקנות דירה, קטן מ-150 לפני תקופת הקורונה ל-132 בתקופה הנוכחית. זאת למרות שרק לאחרונה התגלה כי מחירי השכירות עלו בשנה האחרונה בכ-11 אחוז. בשנת 2009 על פי החישוב הזה נדרשו כ-100 משכורות בכדי לרכוש דירה.

האפשרות לרכישת דירה נמדד לא מעט על פי מה שמכונה "מדד המשכורות" שמתבסס על שני נתונים שמספקת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס): מחירי דירות ממוצעים לתקופה, והשכר (ברוטו) החודשי הממוצע. החישוב הוא פשוט ומחלק את מחיר הדירה בשכר. לפי המדד הזה כיום יש צורך ב-132 משכורות כדי לרכוש דירה, זאת לעומת 152 משכורות ב-2017 ולכן נשאלת השאלה האם מצבנו השתפר.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המשכורת הממוצעת בישראל בפברואר 2021, הגיעה ל-12,146 שקל אך על פי משכורת נטו שמחשבת את נתוני העברת המשכורות בישראל של מס"ב (מרכז הסליקה הבנקאי - האחראי על העברת תשלומי השכר ללמעלה מ-90% מהשכירים במשק) נראה כי המשכורת הממוצעת באפריל 2021 שעומדת על 7,105 שקל משקפת יותר כמה מרוויח ישראלי בממוצע. הנתון הזה של משכורת נטו עומד מול השכר הממוצע במשק שנמדד בהלמ"ס שעמד על 8,108 שקל. המצב בישראל בשוק הדיור הולך והופך לבעייתי ומצפה אתגר לא פשוט לממשלה החדשה.

בלה ברדה ברקת, עו"ד, מומחית להשקעות נדל"ן ועירוניות, מציינת כי: "עצם העובדה כי נושא הדיור ועליית המחירים המואצת לא עלו בהסכמים הקואליציוניים מעידים על כך שענף הנדל"ן ממשיך להישאר חבוט. אם כי הופעתו בקווי היסוד של הממשלה משאירה פתח של תקווה. כעת רק ימים יגידו האם דרך התמודדות של הממשלה באמצעות תכנית שיווק של 300 אלף יחידות דיור – תצא לפועל ובמידה ותצא מה יהיו השינויים בדרך. כמו כן גם נושא דיור בר השגה והתחדשות עירונית נראה מעורפל בדמות צמד המילים של הממשלה צעדים חדשניים – אך בשביל להתמודד ולהעניק זריקת מרץ לענף הנדל"ן. לאחר שבשנה האחרונה ניתן לראות מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספר הדירות שהונפקו בהיתרי בנייה בשנת 2020 הוא כ-51,660, ירידה של 7.8% לעומת שנת 2019 – נראה כי הטיפול צריך להיות גמיש ומהיר. ולאחר ששכר הדירה בשנים האחרונים ממשיכים לעלות בין 12%-9% פרויקטים של דיור לטווח הארוך באזורי נרחבים בארץ עשויים להיות – פתרון ראשוני ראוי מבלי אלו ישתעבדו למשכנתא החונקת".

עוד מוסיפה ברדה ברקת: " ומה הלאה? ככל הנראה כדי שיתחולל שינוי הפעם צריך לחשוב לטווח הרחוק אך באופן מחושב ונכון. תוכניתו של אביגדור של ליברמן לצמיחה תוך הפעלת פרויקטים לאומיים בעיקר בתחום התשתיות עשויה להיות ככתף תומכת להתנעת הכלכלה וזאת גם תוך תכנון לטווח הארוך".