בחודש אוקטובר האחרון, כשנה לאחר תחילת המלחמה, נפגש אור סופר, סגן המפקח על הבנקים, עם ראשי המערכת הבנקאית. על הפרק: סופר נשלח על ידי הממונה עליו, דני חחיאשוילי, כדי לשלוף כרטיס צהוב. מבצעי הקבלנים, הוא הסביר אז בשיחה עם ראשי הבנקים, עלולים לגרום לבועה בשוק שעוד תעלה לכולנו ביוקר.

החודשים הראשונים העידו שרק בנק אחד החליט להשתתף במרוץ הזה: לאומי. את הציבור זה לא הרתיע והוא, כפי שכבר פרסמנו, הגדיל סיכון ורץ לקחת הלוואות לכל מטרה, בניגוד לכל היגיון בריא. בעבר ביקרנו את הבנק על ההחלטה הזו, משום שברור היה שהזינוק בהיקפי המשכנתאות (הוא עדיין שני למזרחי-טפחות בהקשר הזה) גרם לו לעצור, ולא רק הדאגה לשלום הציבור. אחרי שדוחות לאומי נחשפו בשבוע שעבר, התברר מה היה גודל ההצלחה. זינוק של 11% בהכנסות מריבית המשכנתאות תרם להחלטה.

לאומי לא עצר לגמרי את הליווי. הוא בסך הכל הסביר שלא יסכים לממן עסקאות בהן שיעור המקדמה קטן מ-20%. הוא ממשיך ללוות פרויקטים עד היום, כשבמזרחי טפחות והפועלים עדיין ממתינים למוצא פיו של הבנק המרכזי ומשדרים עסקים כרגיל (וכזכור, מלווים גם פרויקטים בודדים שמאפשרים מקדמה של 7%). השיחה עם סופר הייתה אמורה להיות הקדימון לקראת הפעם הבאה שהוא יפגוש את ראשי המערכת הבנקאית. בנק ישראל לא יכול להודיע לראשי הבנקים להפסיק ללוות פרויקטים עם הטבות מימון בשיעור מסוים, אבל במגירה שלו יש כבר תכנית ב': משיחה עם גורמים במשרד האוצר עולה כי האפשרות היחידה לעשות זאת היא לדרוש מהבנקים להגדיל את "כרית הביטחון" הנדרשת עבור עסקאות כאלה. במקרים כאלה, ההשלכות הן ברורות: הבנקים יהיו מוכרחים להקשיח עמדות מול הקבלנים וזה אומר - פחות פרויקטים, או במילים אחרות: הקטנת ההיצע.

הכדור, בין היתר, בידיים שלו. חחיאשוילי (דוברות בנק ישראל)

השאלה היא את מי, בסוף, משרתת החלטה כזאת. חלק מהיזמים מזהירים כי הם זקוקים למינוף בשיעור מסוים והגבלת הצעדים שלהם תגרום להם שלא לעלות על הקרקע בפרויקטים עתידיים. בזמן שבאוצר מנהלים מלחמה להגדלת היצע הדירות בישראל, כדי להוריד את המחירים, יכול להיות שהקטנה של מספר הפרויקטים החדשים תוביל לאיזון.

זו הסיבה לכך שבנק ישראל לא ממהר להוציא את התכנית לפועל. ייתכן ובקרוב תיערך פגישה נוספת של הפיקוח על הבנקים עם ראשי המערכת הבנקאית. אזהרה נוספת מהכיוון של חחיאשווילי וסופר לראשי המערכת הבנקאית פירושה שהבנק ימליץ להם לעשות כן, לפני שהוא ייאלץ להתערב.

חשוב לציין כי מתחילת החודש ועד היום, לפחות כך עולה מבירור שערכנו, בנק מזרחי טפחות ובנק הפועלים לא קיבלו הוראה חדשה מבנק ישראל ולא נדרשו לעסוק בנושא. יחד עם זאת, יכול להיות שהבנק ידרוש לנפח עוד קצת את כרית הביטחון - הכסף שאותו מפרישים הבנקים בהתאם לשיעור המימון של העסקאות. השאלה היא לא אם, אלא מתי - הבלון הזה יתפוצץ, או כפי שהגדיר לנו זאת גורם באחד הבנקים הגדולים: "מי ימצמץ ראשון". 

על פי ההערכות, בנק ישראל הוא זה שימצמץ ראשון, משום שלאיציק לארי, למשל, אין כוונה להכריז בשלב זה על ביטול או צמצום הטבות המימון. זכורה החלטה כזאת של בנק ישראל מ-2014, כלומר לפני כעשור. אז החליט הבנק המרכזי להורות לבנקים על הגדלת הכרית ב-2.7 מיליארד שקל, בטענה שזה יגביר את יציבותם וימנע הפסדים בעתיד. בנק ישראל העריך כבר אז שהמשכנתאות יתייקרו כמעט, וצדק. אם זה יקרה הפעם, והמשכנתאות יתייקרו, לא רק צד ההיצע ייפגע, אלא גם צד הביקוש. בסוף, השאלה היא היכן שתי הנקודות יראו על הגרף. ההיסטוריה מלמדת שהביקוש תמיד מנצח - אך האם כל זה עומד להשתנות?

עוד ב-

פרידמן צוחק כל הדרך אל הבנק: על נתוני המשכנתאות בלאומי

לכתבה המלאה